בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביקורת

"החפרפרת": יצירה מאופקת, נבונה ומכובדת

הרבה שנים חלפו מאז המלחמה הקרה, אבל העיבוד הקולנועי ל"החפרפרת" של ג'ון לה קארה מזכיר שאנחנו עדיין חיים בעולם של אי ודאות

5תגובות

"החפרפרת" - מועדי הקרנה

ספרו של ג'ון לה קארה, שששמו במקור "Tinker Tailor Soldier Spy" ובעברית "החפרפרת", יצא לאור ב-1974 בעיצומה של המלחמה הקרה והיה לרב מכר חובק עולם. הגיבור, הסוכן בגמלאות ג'ורג' סמיילי, שנראה לראשונה ב-1965 בקולנוע כדמות משנה בסרטו של מרטין ריט "המרגל שחזר מן הכפור", הוא הסוכן האולטימטיבי, העייף והמפוכח מאשליותיו.

ב-1979 הפיק בי-בי-סי סדרה בת שבעה פרקים בבימויו של ג'ון אירווין שהתבססה על הספר. הסדרה נחשבת עד היום לאחת מפסגות הטלוויזיה הבריטית, לא מעט בזכות הופעתו של השחקן אלק גינס בתפקיד ג'ורג' סמיילי (ב-1982 הופקה עוד סדרה מצוינת, "Smiley's People", שגם בה גינס הפגין את כישרונו הגדול).

32 שנים לאחר שידורה הראשון של הגרסה הטלוויזיונית של "החפרפרת", מגיעה אל האקרנים גרסה קולנועית שלה קארה היה מעורב בהפקתה ובכתיבתה. זה לא היה אתגר פשוט. ראשית, העלילה גדושה באירועים, במהלכים ובתפניות עלילתיות, ולגרסה קולנועית אין זמן לפרוש אותן באורך הרוח השמור לסדרה טלוויזיונית. שנית, כאשר יצא סרט קולנוע ב-2008 שהתבסס על ספרו של איוולין וו, "Brideshead Revisited", הוא לא הצליח להתחרות עם הזיכרון של הסדרה המופתית מ-1981. כך גם הגרסה הקולנועית של "החפרפרת", שביים תומאס אלפרדסון, נדרשת להתחרות עם הזיכרון של הסדרה. אף שהיא עושה זאת די בהצלחה אין לה הנפח שהיה לסדרה הטלוויזיונית.

קדימון הסרט "החפרפרת"

שלישית, הספר והסדרה הופקו בזמן המלחמה הקרה, כך שלאירועים שתוארו בהם ולנימה המלנכולית והדיכאונית ששררה בהם היה נפח של אקטואליה מיידית ובלתי אמצעית. ספריו של לה קארה עוסקים בפשיטת הרגל של הממסד שאמור להגן על האזרחים ובאכזבה ממנו. כוחם של הספר והסדרה נבע מתיאור בריטניה כמעצמה שאבד עליה הכלח וערכיה התרסקו.

בעולמו של לה קארה, במיוחד ב"החפרפרת", הכל חושדים בכולם ובצדק, כי הכל בוגדים בכולם ואם עדיין לא עשו זאת, המחשבה עברה במוחם. לה קארה מתאר מציאות של התחזות והעמדת פנים, בדיון והונאה והוא היה נכון לרגע שבו הגיע לטלוויזיה. הממסד כשל, איכזב, בגד. הוא זה שמהווה לעתים קרובות את מקור השחיתות, הניוון והרוע. "החפרפרת", בחיפושו אחר הבוגד האולטימטיבי, ביטא את התחושות האלה בישירות וחריפות נדירות. הספר דיבר אל הבריטים שחשו שמעצמתם הולכת ומתפוררת מול עיניהם, וגם אל האמריקאים (הוא יצא לאור בעיצומה של פרשת ווטרגייט שהטילה ספק ביושרו של הממסד המנווט את אמריקה).

סרטו של אלפרדסון, שהופק יותר משלושה עשורים אחרי הסדרה הטלוויזיונית ויותר משני עשורים אחרי שהמלחמה הקרה הסתיימה, נבנה על פרדוקס: מצד אחד, זוהי דרמת ריגול תקופתית שמתעדת רגע היסטורי מרוחק למדי. מצד שני, הסרט משדר לכל אורכו אקטואליות. מהפרדוקס הזה נובע במידה מרובה כוחו של הסרט. הרגע שהסרט מתאר אינו כה שונה מזה שבו צופים בסרטו של אלפרדסון. תחושת האכזבה ואפילו החשש מהממסד משותפת לשניהם, ובשני המקרים פועלת תחושה של בדיה הולכת ונמשכת, הולכת ומסתבכת.

העלילה אינה קלה למעקב ואצל לה קארה זה לרוב ככה, אבל את יוצרי הסרט מעניינת יותר הפרוצדורה חסרת האידיאולוגיה וחסרת התוחלת שמנווטת את העלילה. סוכן בריטי (מארק סטרונג) נשלח להונגריה כדי לשכנע גנרל הונגרי לערוק למערב. המשימה נכשלת כי אדם מהמערב העביר למזרח את המידע בדבר בואו של אותו סוכן להונגריה. בארגון הביון הבריטי פועלת כנראה חפרפרת וראש הארגון (ג'ון הארט) מגייס את ג'ורג' סמיילי (גרי אולדמן), סוכן ותיק שיצא לגמלאות, כדי לחשוף את זהותו. המועמדים הם ארבעה מבכירי הארגון שמגלמים קולין פירת, טובי ג'ונס, קיארן היינדס ודייוויד דניק. אלפרדסון ביים את הסרט ביובש, ממרחק רגשי, כאילו הכל נובע מתוך מוחו ותודעתו של סמיילי, וזו אמנם הדרך הנכונה לביים אותו.

הסרט מצולם בצבעים מאופקים וקודרים ועטוף בתחושה מתמדת של מלנכוליה, שהיא אמנם הרגש המכונן את יצירתו של לה קארה ואת העיבודים הקולנועיים והטלוויזיוניים של יצירתו. הסרט משופע בשחקנים טובים, שעושים עבודה מיומנת, גם שחקנים ותיקים וגם צעירים כגון טום הארדי ובנדיקט קאמברבטץ'. אבל האתגר העיקרי עומד בפני גרי אולדמן, שהוכיח בתחילת הקריירה שלו, בסרטים כגון "זקוף ת'אוזן", "רוזנקרנץ וגילדרשטרן מתים" ו"הנרי וג'ון" שהוא שחקן מצוין וייחודי. אף שהופיע בסרטים רבים, הקריירה שלו לא המריאה לגבהים שציפו ממנה.

לא רק שהסרט נדרש להתחרות עם הסדרה מ-1979 אלא שאולדמן נדרש להתחרות עם הופעתו של גינס בסדרה. אולדמן מעט חדגוני בתפקיד סמיילי אבל זוהי הופעתו העשירה והטובה ביותר זה שנים רבות. סדרת הטלוויזיה עדיין טובה יותר מהסרט, אבל מה שיכול היה להיות כישלון מביך לו הופק כסרט פעולה רעשני, מתעצב כיצירה מאופקת, נבונה ומכובדת, ששולחת מבט אל העבר כדי לשלוח ממנו מבט אל ההווה שאנו תקועים בו. ברגעיו הטובים ביותר מעורר הסרט תחושה של צמרמורת שאומרת כי המלחמה הקרה אולי הסתיימה, אבל הקור שאיפיין אותה עדיין קיים בעולם של חוסר מנוחה ואי ודאות.

"החפרפרת". בימוי: תומאס אלפרדסון; תסריט: ג'ון לה קארה, ברידג'ט אוקונור, פיטר סטרוהן; על פי ספר מאת ג'ון לה קארה; צילום: הויט ואן הויטמה; מוסיקה: אלברטו איגלסיאס; שחקנים: גרי אולדמן, קולין פירת, טובי ג'ונס, ג'ון הארט, טום הארדי, בנדיקט קאמברבטץ', קיארן הינדס, דייוויד דניק, מארק סטרונג



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו