באחריות הלקוח

רוית הכט
רוית הכט
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רוית הכט
רוית הכט

מעטים הצופים, ובעיקר הצופות, שהצליחו לצלוח את הקרנת הבכורה של הסרט "חשופות" מבלי לעזוב את האולם או לכל הפחות לקבור את הראש בעלטה במשך חלקים גדולים ממנו. "חשופות", שפתח את פסטיבל סרטי הנשים ברחובות, מגולל את סיפורה האמיתי של השוטרת האמריקאית קתרין בולקובק, ששירתה בכוח השלום של האו"ם בבוסניה לאחר המלחמה ביוגוסלוויה. בולקובק חשפה רשת בינלאומית להברחת נערות ממדינות נחשלות במזרח אירופה לאזור המפורז בבוסניה לרווחתם המינית של חיילי האו"ם, שתפקידם היה לשמור על שלום וביטחון האזרחים החפים מפשע. הנערות, בגילאי 15-16 בערך, נכלאו במרתפי ברים ומועדונים מקומיים בתנאי רעב, הזנחה רפואית והתעללות מזעזעים. חלקן לא שרדו את תקופת השבי.

חוסר היכולת להישיר מבט למסך כמוהו כחוסר יכולת להישיר מבט לגורל של מאות אלפי קורבנות הסחר בבני אדם, שעיקר מטרתו היא אספקת נשים, רובן נערות, לתעשיית המין. שברי עדויות הדולפים מפעם לפעם לתודעה הציבורית כוללים בדרך כלל דיווחים על כליאה, הרעבה, אונס, מכות ועושק, ומזעזעים נשים וגברים כאחד. למרות זאת, הסחר בבני אדם ממשיך לשגשג ולגלגל סכומי עתק; לפי הערכת משרד החוץ האמריקאי, בכל שנה נקנים ונמכרים לא פחות ממיליון בני אדם - רובם נשים - כאילו היו חפץ.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות לפייסבוק שלכם

הפגנה נגד סחר בנשים. סלחנות כלפי מי שבכספו מקיים את תעשיית המיןצילום: דן קינן

החוק בישראל, בדומה לארצות מפותחות רבות, אוסר על סרסרות, שידול לזנות והחזקת מקום לשם עיסוק בזנות. ב-2000 בעקבות דו"ח חמור של אמנסטי אינטרנשיונל ואיומי סנקציות מארה"ב, הוכנס לחוק גם סעיף האוסר על סחר בבני אדם והוקמה ועדת חקירה פרלמנטרית בראשות ח"כ זהבה גלאון. למרות הרחבת היריעה והמלצות הוועדה, ממשיך החוק להתמקד אך ורק ב"יזמים" וב"סוכנים" - החוטפים, הסוחרים והמשדלים. הלקוח - סיבת הקיום של כל העניין - נשאר הרחק מחוץ לתחום הפלילי.

מחקר מעמיק של המוקד לסיוע לעובדים זרים מ-2005, בשיתוף עם האוניברסיטה העברית, ושמו "משוואה עם נעלם", מיטיב לתאר את ההתעלמות מהלקוח. ההיתר החוקי שממנו נהנה הלקוח משקף את הסלחנות החברתית כלפי מי שבכספו מקיים את התעשייה ובכך מנציח את גורלם הטרגי של הקורבנות. הלגיטימציה שבשתיקה - או חמור מכך, קידום הרעיון של מיסוד הזנות - מונעים מהלקוח תחושה של אשמה ואחריות להתאכזרות המתמשכת שעוברת כל אשה העובדת בתעשיית המין.

מיתוסים כוזבים על סטודנטיות לכלכלה שמממנות את לימודיהן "בדרך קלה", והסברים אבולוציוניים על הצורך הגברי בפונקציית הזונה, מטביעים את מצוקת הקורבנות בעננה של השלמה חסרת מעש. מי שיקרא עדויות של נשים שהועסקו בתעשיית המין בישראל, יגלה שאף לא אחת מהן לא בחרה בכך - במודע או שלא במודע. הנערות מגויסות לתעשיית הזנות בכפייה, בתחבולות, בשקרים או בהבטחות חסרות כיסוי לשיפור מצבן הכלכלי, ומגיעות מהחצר האחורית של החברה; לרוב מוצאן ממדינות נחשלות ועניות, חסרות שירותים סוציאליים, וממשפחות שבהן סבלו מהתעללות מינית.

ב-1999 שוודיה היתה למדינה הראשונה שחוקקה חוק המפליל לקוחות שצורכים שירותי מין בתשלום. לפי נתוני הממשלה הוביל החוק לירידה של 80% בהיקף הזנות במדינה, ולהפחתה משמעותית של מספר הנשים הזרות המוברחות לתוכה. גם אם לא חיסלה לחלוטין את תעשיית הזנות והסחר בבני אדם, ואפילו הובילה ליצירת תעשיית מין מחתרתית אלימה בהרבה, הרי שממשלת שוודיה בחרה להעביר לאזרחיה מסר ברור: צריכת שירותי מין בתשלום היא מעשה לא מוסרי. בישראל ניסתה הוועדה בראשות גלאון לקדם חוק דומה, אולם סקר מקדים שהזמינה באמצעות המרכז למחקר ומידע של הכנסת גילה שהציבור הבוגר בישראל מעדיף להמשיך במתכונת הקיימת: יותר מ-80% מהנשאלים גרסו כי אין להעמיד לדין לקוחות - שיעור גבוה מאלו שאמרו שאין להעמיד לדין את הזונות.

בעודי מחכה מחוץ לאולם ברחובות - גם אני נמניתי עם אלה שברחו כל עוד נפשם בם במהלך ההקרנה - לא יכולתי שלא להיזכר בסרט אחר, שמיד עם צאתו זכה למעמד של סרט פולחן. הסרט "אשה יפה", המתאר מפגש בין זונה חריפת שכל וארוכת רגליים (ג'וליה רוברטס) ללקוח עשיר וחתיך (ריצ'רד גיר), מסתיים בהתאהבות של השניים ובפרישתה של הגיבורה מעולם הזנות. הפתרון הרומנטי, הדמות הרגישה ומלאת הקסם של הלקוח, והמסר שבסופו של דבר זונה מקסימה דיה יכולה לטפס למעמד חברתי טוב יותר - המיסו את לבבות הצופים, ובעיקר הצופות. אפשר רק להצטער על כך שאין ל"אשה יפה" שום קשר למציאות. את המציאות תמצאו ב"חשופות", המבריח את צופיו מהאולם. בלא הכרה בכך, וגיבוש פתרונות המתמודדים עם שורש הזנות, יהיה קשה מאוד להבטיח עתיד טוב יותר למאות אלפי נשים בעולם המופקרות לגורלן.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ