בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

50 שנה למשפט אייכמן, חנה ארנדט מגיעה לפ"ת

הבמאית הגרמנייה מרגרטה פון טרוטה הגיעה לישראל כדי לצלם סרט על התמודדותה של הפילוסופית הנודעת עם אחד האירועים הטעונים ביותר שחוותה החברה הישראלית

38תגובות

הכניסה לאולפן הצילומים בפתח תקוה מעוררת תחושה של מסע בזמן. עשרות אנשים, רובם גברים, בחליפות ובתסרוקות השייכות לשנות ה-60 של המאה הקודמת, ישובים לאורך כמה שולחנות ארוכים במיוחד, מתקתקים על מקשיהן של מכונות כתיבה ישנות, נוברים בערימות של מסמכים המונחות לפניהם, או משוחחים חרש איש עם רעהו. עשן הסיגריות המיתמר משלל מאפרות מתנגש באלומות האור ששוטפות את החדר, ומלווה את המבטים שמדי פעם נשלחים אל מסכי הטלוויזיה הניצבים בפינות שונות של החדר.

חדר העיתונאים בבית העם הירושלמי, 1961. עשרות עיתונאים ממדינות שונות נמצאים כאן כדי לסקר את משפטו של הפושע הנאצי אדולף אייכמן. זה אמנם רק סט של סרט, אבל הסיטואציה המתוחה מצליחה לחלחל גם אל מי שעומדים מסביב ומתבוננים במתרחש.

הצצה בתסריט מבהירה במה צופים כביכול העיתונאים. הקהל שיצפה בבוא העת בסרט העלילתי "חנה ארנדט" יראה לפניו ברגע זה קטע ארכיון מתוך משפט אייכמן, ובו אחד הניצולים מוסר עדות, בעוד הפושע הנאצי יושב, קפוא על מקומו, בתא הזכוכית. הניצול מספר כיצד בזמן מלחמת העולם השנייה היה חלק מקבוצה של יהודים שנשלחו לחפור בורות ענקיים, כאלה שיתאימו לקבורה של אלפי גופות.

צ`ציק דניאל

לדברי העד, הוא ראה כיצד הגרמנים הובילו מאות יהודים לעבר אחד הבורות הללו, הורו להם להתפשט ולהיכנס לבור, ואז הוציאו אותם להורג ביריות. חלקם נהרגו במקום, אחרים רק נפצעו. הוא מספר שלאחר הירי הורו להם הנאצים לכסות את הבור בעפר, וכשעשו כן, שמעו את זעקותיהם של אלה שעדיין נותרו בחיים עולות מתוך הבור. אלה הבינו כי נגזר עליהם להיקבר בעודם בחיים.

העיתונאים שבחדר נראים מזועזעים. בעיניהם של אחדים עולות דמעות. עיתונאית שיושבת במרכז החדר קמה לפתע ממקומה, ונתקלת באחד מעמיתיה, שמתקרב אליה בדמעות. "זה אנחנו עשינו את הדברים האלה", הוא אומר בגרמנית, מחבק אותה ומליט את פניו בכתפה. אבל היא מתקשחת. ניכר בה שהיא רוצה להיחלץ מלפיתתו. "ואתה הבנת את זה רק היום?" היא עונה לו בנימה סרקסטית. מיד לאחר מכן היא מתחמקת מהחיבוק וממהרת לצאת מהחדר.

הדמות שמככבת בסצינה הזאת ובסרט כולו היא חנה ארנדט, הוגת הדעות והמבקרת הגרמניה יהודייה, שבחודש הבא ימלאו 36 שנים למותה. ארנדט, שבצעירותה היתה תלמידתו ואהובתו של הפילוסוף מרטין היידגר, נמלטה ב-1933 מגרמניה לצרפת, וכמה שנים לאחר מכן נשללה ממנה אזרחותה הגרמנית. ב-1940 היא נשלחה למחנה מעצר בדרום צרפת, שממנו הצליחה להימלט, ושנה לאחר מכן היא היגרה לארצות הברית, שבה ביססה לעצמה קריירה אקדמית מפוארת.

בשנת 1961 הציעה ארנדט לעורכי השבועון "ניו יורקר" שישלחו אותה לירושלים כדי שתסקר בשבילם את משפט אייכמן. העורכים שמחו על ההצעה, וארנדט אכן הגיעה לירושלים, שהתה בה מאפריל ועד יוני 1961, ופירסמה את רשמיה מן המשפט בסדרה של מאמרים מעוררי מחלוקת במגזין הניו יורקי. לבסוף קובצו המאמרים הללו לספר, "אייכמן בירושלים: דו"ח על הבנאליות של הרוע", שבו טענה ארנדט בין היתר כי האנטישמיות לבדה אינה יכולה להסביר את השואה, וכי גורם נוסף להתרחשותה היא החברה שבה בני האדם פועלים באופן בנאלי ונגררים אחר מעשי ההמונים.

כמו כן, סברה ארנדט כי במשפט אייכמן היתה יד מכוונת שפעלה להעצים את הרעיון הציוני והמיליטריזם הישראלי על חשבון עריכת משפט צדק. ספרה זה של ארנדט, המפורסם בין ספריה, הקים לה שונאים ומתנגדים רבים בישראל וברחבי העולם. רק 40 שנה לאחר פרסומו של "אייכמן בירושלים" הוא יצא לאור בתרגום לעברית בשנת 2000, בהוצאת בבל.

עדויות ממשפט אייכמן - גנזך המדינה

אדם או מפלצת?

"אני חושבת שארנדט היא אחת ההוגות החשובות ביותר של המאה האחרונה", אומרת מרגרטה פון טרוטה, הבמאית הגרמנייה שבאה באחרונה לישראל כדי לצלם את הסרט עליה. "לפני 25 שנה עשיתי סרט על רוזה לוקסמבורג, שגם היא היתה הוגה גדולה, מהפכנית. היא חיתה בגרמניה בתחילת המאה ה 20, בזמן שהיה עדיין רגע של תקווה במדינה שלנו. ואולם כאשר המפלגה הנאציונל סוציאליסטית עלתה לשלטון, פרצה המלחמה והחלה השואה התקווה הזאת התפוגגה לחלוטין.

"ארנדט הרבתה לעסוק בתופעה הזאת, ניסתה להבין מה בדיוק השתנה בין שתי נקודות הזמן הללו, וזה מה שעורר את העניין שלי. אני ילידת 1942, כך שאני נולדתי בדיוק לתוך הרגע הזה בהיסטוריה, וכל חיי למעשה התעניינתי איך גרמניה נקלעה למצב הזה, וכיצד עליה לצאת ממנו. איך עלינו לחשוב כעת, מה עלינו לעשות, מה צריכה להיות הגישה שלנו".

פון טרוטה, אחת הבמאיות הבולטות של הגל החדש הגרמני, החלה את הקריירה שלה כשחקנית, והופיעה בין היתר בסרטיהם של ריינר ורנר פסבינדר ופולקר שלנדורף (שמאוחר יותר נישא לה. השניים נפרדו ב-1991). ב-1975 ביימה את סרטה הראשון, "הכבוד האבוד של קתרינה בלום", על פי ספרו של היינריך בל, ומאז ביימה שורה של סרטים שהוצגו בפסטיבלים בינלאומיים רבים, ובהם "מריאן וג'וליאן" (1981), "רוזה לוקסמבורג" (1986) וסרט הטלוויזיה "האשה האחרת" (2004).

פאם כץ, עוקב אחר ארבע שנים בחייה של ההוגה הגרמנייה, מ-1960 ועד 1964 התקופה שבה סיקרה את משפט אייכמן, כתבה עליו והתמודדה עם הביקורת הבינלאומית הקשה שהוטחה בה. "בהתחלה חשבנו שהסרט ילווה את ארנדט לאורך כל חייה, אבל מהר מאוד הבנו שכך לעולם לא נצליח לרדת לעומקם של דברים", מסבירה פן טרוטה בזמן אחת ההפסקות בצילומים.

"הסרט מתאר את התקופה שבה ארנדט מגיעה לכאן, רואה את אייכמן בבית המשפט, ומתקשה להבין מה למעשה היא רואה מולה. כי בתחילה היא רואה לנגד עיניה מפלצת, ולאחר מכן היא רואה שניצב מולה אדם מסכן, צנוע ואומלל", מספרת פון טרוטה. "בסופו של דבר היא מחליטה שאייכמן עשה דברים מפלצתיים, אבל לא היה מפלצת בעצמו. היא מתחילה לחשוב על העניין, וכמובן לכתוב עליו.

צ`ציק דניאל

חומרים תיעודיים

הסרט "חנה ארנדט", שלפי התכנון יעלה לאקרנים בשנה הבאה, הוא קו-פרודוקציה ישראלית-גרמנית-צרפתית, בהפקת דודי זילבר וסרטי יונייטד קינג, ובתמיכת קרן הקולנוע הישראלי ומיזם הקולנוע בירושלים. הצילומים מתקיימים בגרמניה, ישראל ולוקסמבורג, בהשתתפות שחקנים גרמנים, אמריקאים וישראלים (שושיק שני, אליענה שכטר, פיני טבגר וגד קינר).

בתפקיד הראשי מופיעה הגרמנייה ברברה סוקובה, שזה לה הסרט החמישי שבו היא משתפת פעולה עם פון טרוטה. הופעתה בתפקיד הראשי בסרט "רוזה לוקסמבורג" זיכתה אותה ב-1986 בפרס השחקנית המצטיינת בפסטיבל קאן. בישראל, אגב, שוקדת בימים אלה הבמאית עדה אושפיז על יצירת סרט תיעודי על ארנדט בשביל ערוץ 8. צילומי סרטה של פון טרוטה בארץ נמשכו שבוע וחצי, התקיימו ברובם בירושלים, וכללו בין היתר שחזור של סצינה ממשפט אייכמן. עם זאת, פון טרוטה מסבירה שמלכתחילה החליטה שכל הקטעים מהמשפט שייראו בסרט יהיו חומרים תיעודיים.

"צילמנו רק רגע אחד, שבו ארנדט מתבוננת באייכמן בתוך בית המשפט, אבל חוץ מזה אנו משתמשים אך ורק בחומרי ארכיון, מפני שאני בשום אופן לא רציתי ששחקן יגלם אותו. אני לא מאמינה לשחקנים ברגע כזה", היא מסבירה, "ברגעים כאלה חייבים לראות אותו עצמו". השילוב בין שימוש נרחב בקטעי ארכיון ממשפט אייכמן לבין הביקורת של ארנדט מעלה על הדעת סרט תעודה ישראלי מ-1999: "הספציאליסט" של אייל סיון, שהורכב כולו מקטעים מצולמים מתוך המשפט, והציג את הפושע הנאצי כפקיד אפרורי ולא מאיים. כאשר פון טרוטה נשאלת על יחסה לביקורת שנמתחה על ארנדט בהקשר של משפט אייכמן, היא מציינת כי הצליחה להבין את עמדתה של גיבורת סרטה.

"ביקרו אותה, בין היתר, מתוך הטענה שהיא היתה יהירה, קרה ונטולת רגשות, אבל אני חושבת שזה לא נכון. המשפט הזה עורר בה רגשות רבים, אבל היא לא יכלה לשלב את הרגשות הללו בדיווחים שלה. להכניס את הרגשות האישיים שלך לדיווחים בנושא כזה זו עזות מצח. כך שהיא ניסתה לשמור על אובייקטיביות, אבל אנשים פירשו זאת כקור. "אני שוחחתי עם חברתה הטובה, לוטה קהלר, שליוותה אותה עד יומה האחרון, ומתה לפני כחמישה חודשים. נפגשנו אתה פעמים רבות בניו יורק, לפני שהתחלנו לכתוב את התסריט, והיא תמיד אמרה לנו, 'מובן שמה שקרה שם מול עיניה נגע ללבה, אבל בכתיבה שלה היא הקפידה לשמור על מרחק מהרגשות שלה, לא לתת להם להשפיע על מה שכתבה'. בעיניה, כתיבה נטולת מרחק כזה היתה לא ראויה. אני אישית חושבת שהיא לא לגמרי צדקה בטענתה שהמשפט הזה היה משפט ראווה, אני חושבת שבן גוריון בזמנו באמת רצה לגרום לצעירים להבין את מה שעבר על הוריהם".

אי–פי

זו אינה הפעם הראשונה שסרט של פון טרוטה עוסק בנושא הקשור בשואה ובמלחמת העולם השנייה. היא מעידה שזה נושא שמעורר בה עניין רב. הוא היה קיים ברקע של כמה מסרטיה, אבל תפס מקום מרכזי ב"רחוב השושנים" (2003), סרט שהתבסס על אירוע אמיתי שהתרחש בברלין ב-1943, כאשר גברים יהודים שהיו נשואים לנשים גרמניות לא יהודיות נלקחו על ידי הנאצים והוכנסו לכלא בברלין. "הגברים הללו הופרדו מנשותיהם ונשלחו למאסר, ובתגובה, הנשים שלהם התייצבו מדי יום מול הכלא", היא מספרת. "הן הפגינו, צעקו שהן דורשות את הגברים שלהן בחזרה. זה נחשב מעשה שערורייתי באותם ימים. אך בסופו של דבר ההתעקשות שלהן נשאה פרי, והגברים הללו שוחררו ממאסר. זו היתה למעשה ההתקוממות היחידה שאנו יודעים עליה, שנחלה הצלחה בזמנים הללו בגרמניה". כשהיא נשאלת על נטייתה להציב במרכז סרטיה דמויות של נשים חזקות, פון טרוטה צוחקת. "אני ממש לא יודעת למה זה כך, זה פשוט קורה. זה לא שיש לי תוכנית כזאת, זה לא שאני כזאת פמיניסטית שרוצה תמיד נשים חזקות. אני רוצה נשים מעניינות ומורכבות, שאינן רק חזקות אלא גם בעלות חולשות וסתירות פנימיות. ואולי מפני שאני אשה, אני יודעת יותר על נשים מאשר על גברים.

"אולי זו הסיבה לכך שתמיד דמויות כאלה מככבות בסופו של דבר בסרטים שלי. אפילו כשאני חושבת שאני חייבת לעשות סרט על גבר, תמיד בסופו של דבר צצה איזו דמות נשית שנראית לי הרבה יותר מעניינת", היא צוחקת שוב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו