בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נכנס למגרש של הגדולים: ראיון עם ג'ונה היל

עד עכשיו הוא גילם דמויות מטורפות בקומדיות גסות. האם תפקיד דרמטי שזיכה אותו בשבחים בסרט "מאניבול" ייאלץ את השחקן ג'ונה היל לשנות כיוון?

4תגובות

בסרטו החדש של ג'ונה היל, "השמרטף", יש סצינה שמן הסתם לא תראו. בסצינה הזאת הדברים נעשו קצת אמיתיים מדי.

היו אמורים להתנהל בה חילופי דברים קומיים בין היל, החוכמולוג מ"סופרבאד" ומ"Get Him to the Greek", לבין ברוס אלטמן, השחקן המגלם את אביו הנוטש, שאינו מוכן לעזור לבנו בלילה מטורף במיוחד של בייביסיטינג. אך פתאום קרתה שם תפנית חריפה - היל התיר את הרסן והתפרץ על אביו, איש שאי אפשר לסמוך עליו, שנטש אותו ואת אמו והקים משפחה חדשה.

כפי שאמר היל בהמשך על הסצינה הזאת, "הסצינה הזאת היתה קשה וגולמית וכנה וקשה לצפייה, אבל בצורה טובה". כפי שהסכימו הוא ובמאי הסרט, דייוויד גורדון גרין, לא היה לסצינה הזאת מקום בקומדיה מטורפת של ג'ונה היל, שמוגבלת לצפייה לילדים מגיל 17 ומטה.

בימים אלה איש אינו יכול לערער על יכולת המשחק של היל, שבגיל 27 מצא את תפקיד חייו בעיבודו של בנט מילר ל"מאניבול", בדמות פיטר ברנד, ילד פלא חנון, המדבר בשקט, ועוזר לבילי בין (שמגלם בראד פיט) להמציא מחדש את אוקלנד אתלטיקס באמצעות הכרה בערך של דמות שאיש לא התייחס אליה ברצינות.

אף שהופעתו המצחיקה והשקטה ב"מאניבול" מנוגדת לכאורה לכל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על היל, שהתפרסם כהתגלמות המתבגר המטורף והפראי מ"סופרבאד", היא אולי מייצגת יותר מכל את האופן שבו הוא רואה את עצמו: שחקן שאינו צריך לבחור אם להיות קומיקאי או להיות שחקן אמיתי, יהיה פירוש המונח אשר יהיה.

אבל "מאניבול", שהגיע בעיצומה של קריירה המורכבת כמעט לחלוטין מקומדיות גסות, מספק להיל הזדמנות ומחויבות להוכיח שהתפקיד הזה לא היה סתם טלטלה סטטיסטית ברשימת תוצאות החבטות שלו. ועוד לפני שיזדמן לו להגדיר את עצמו מחדש, ייתכן שיגלה שהמסלול שלו כבר הוכרע בידי פרויקטים שנקבעו עוד לפני ש"מאניבול" נכנס למגרש הבייסבול.

היל לוגם טקילה ובירה לסירוגין במסעדת פירות ים במנהטן, ומספר על שיחת טלפון עם ידידים שחזרו מהקולנוע. לפני תחילת הסרט הוקרנו קדימונים לסדרת ההנפשה של היל מערוץ פוקס, "אלן גרגורי", וכן ל"השמרטף" ולגרסה הקולנועית החדשה ל"רחוב ג'אמפ 21" בהשתתפותו. "הם אמרו, ‘אם לא היית כזה חבר טוב שלנו, היינו שונאים אותך'", הוא אומר.

 

לא מפחד

בלבוש מסודר ורזה בצורה ניכרת - רק לפני חודשים ספורים ציירו קריקטורה שלו בדמות אוליבר הארדי (מהשמן והרזה) במאמר ב"וניטי פייר" בכותרת "קומיקאים במשקל כבד" - היל אומר שבחר את המסעדה הזאת בזכות קוקטייל השרימפס שלה, שהוא התקיים כמעט אך ורק עליו כשהחל לאבד ממשקלו, בהנחיית תזונאית, לאחר צילומי "השמרטף".

נדמה שגם בחר את השולחן הפינתי, כדי שכולם יראו אותו, ושולט במסעדה כאילו היה ראש מאפיה - הוא מנופף לשלום ללקוחות אחרים ומציג דרישות מוגזמות למלצרים ("תביא לאיש קצת פלפל", אומר היל בשם הכתב שיושב מולו. "הוא משתגע פה").

אבל כשהשיחה מתגלגלת לשלב הדרמטי החדש בקריירה שלו, היל מרצין. "אני רוצה בזה", הוא אומר. "אני לא מפחד להגיד את זה. אני חושב שזאת ההזדמנות שלי לעשות את זה, אני רואה את זה בבירור". היל אומר שהוא במצב רוח חגיגי בערב הזה, משום שזכה בנסיעת חינם לקידום מכירות לניו יורק מאטלנטה, שם הוא מצלם קומדיה חדשה, "Neighborhood Watch", עם אליליו וינס ווהן ובן סטילר.

אך כשהוא מכרסם את השרימפ שלו הוא גם מספר שהוא אוכל את הלב, לאחר שלא מכבר נאלץ לוותר על תפקיד שהוצע לו ב"Django Unchained", מערבון שכתב ומביים קוונטין טרנטינו, משום שלוח הזמנים שלו מתנגש עם "Neighborhood Watch". "זה היה יכול להיות הצעד הבא המושלם", מקונן היל. "הייתי יכול להגיד בראיון הזה, ‘כן, אני משתתף בסרט החדש של קוונטין טרנטינו'".

ולמרות זאת, ברור שהיל יודע איך להתנהג בצמתים המכריעים של הקריירה שלו. "אנשים אומרים לי:'מה התקופה הזאת עושה לך? אתה הולך להשתגע או משהו כזה?'" הוא אומר. "ואני עונה, ‘אתם לא מבינים שעברתי את זה כבר בגיל 23?'"

בגיל הזה, ב-2007, היה על היל להתמודד עם ההצלחה המטאורית של "סופרבאד", הקומדיה המצליחה של גרג מוטלה, שבה גילמו הוא ומייקל סרה מתבגרים חנונים הממציאים את עצמם מחדש בסוף שבוע פרוע אחד.

אף שהיל זכה קודם לכן בתמיכתו של דסטין הופמן, שהיה מראשוני מעריציו, וגילם תפקידים קצרים בסרטים כמו "בתול בן 40" וב"הדייט שתקע אותי" של ג'אד אפאטו, הפרסום הפתאומי שזכה לו בעקבות "סופרבאד" (שגרף 121 מיליון דולר בארצות הברית) הגביר את הלחץ בבואו לבחור את הסרט הבא.

"כשהסוכנת שלי ראתה את ‘סופרבאד' בפעם הראשונה", הוא מספר, "היא אמרה: ‘זה בשבילך כמו ‘נעורים בקצב מהיר' (סרט נעורים מ-1982 שפירסם את ניקולס קייג', ג'ניפר ג'ייסון לי ואריק סטולץ). מי אתה, שון פן או כל השאר?'" (היל מוסיף שבהערות האלה "אין כוונה לזלזל" בכל שאר שחקני "נעורים בקצב מהיר").

 

בחודשים שלאחר מכן הסתובב היל באתרי צילומים של סרטים אחרים, ידידותיים לבחורים, בהפקת אפאטו, כתב לקומדיית הריאליטי של סשה ברון כהן "ברונו" וגילם תפקידים קטנים ב"קח את זה כמו גבר" (בבימוי ניקולס סטולר) וב"אנשים מצחיקים" (שביים אפאטו).

"לראשונה בחייו הוא לא שאל את עצמו ‘איך אני משיג את העבודה הבאה?'" אומר אפאטו. "אלא ‘איך אביא לכך שהסרט הבא יהיה טוב לא פחות מהשניים הקודמים שזה עתה עשיתי?" כמו במקרה של אמנים צעירים אחרים שעברו תחת ידיו, אומר אפאטו, היל הבין שאי אפשר "להמשיך לשחק גברים ילדותיים ומצחיקים לנצח. חלון ההזדמנויות הזה נסגר במהירות", הוא ממשיך. "אי אפשר להיות בחור בן 21 לנצח".

השנה היתה 2010 כשהקהל ראה שוב את היל בתפקיד ראשי, בשתי קומדיות שונות מאוד: "Get Him to the Greek", שביים סטולר, בתפקיד עובד זוטר בחברת תקליטים שמנסה להשתלט על כוכב רוק פרוע (ראסל ברנד); ו"Cyrus", שביימו מארק וג'יי דופלאס, בתפקיד הבן הרכושני עד פחד של אם חד-הורית (מריסה טומיי).

אמנם "Get Him to the Greek" היה גם הוא קומדיה מטורפת מוגבלת לצפייה, אך סטולר אומר שהאינסטינקטיים הדרמטיים של היל זהרו על הסט. "בין הטייקים הוא היה אומר, ‘אני לא מבין מה קורה. אני מרגיש היפר, אני מרגיש ממש מלא אנרגיה'. ואני אמרתי, ‘אתה פשוט שחקן של ‘השיטה', אתה רק לא יודע את זה'". ו"Cyrus", הוא אומר, היה סרט שהצליח משום שהיל היה אמין כל כך בתפקיד שרחוק מאוד מאזור הנוחות שלו. "הסרט נעשה מתוק מאוד בסוף", אומר סטולר, "אבל אפשר לערוך ממנו גרסה שבה הוא רוצח את כולם, גם זה היה מצליח".

 

לא מוותר על קומדיה

כשמילר חיפש שחקן לדמות הבדיונית של פיטר ברנד ב"מאניבול", הוא פנה להיל - לא רק משום שהם חברים כבר כמה שנים, אלא גם משום שהרגיש שיכול להיות חיבור אותנטי בין השחקן לבין הדמות, על תשוקותיה ושאיפותיה.

"זה סיפור על אנשים שלא מכירים בכישוריה, ועל כך שיש אנשים שמרוויחים מאפליות, ואחרים סובלים מהן", אומר מילר על "מאניבול". הוא מוסיף: "ג'ונה כבר ראה לאיזה כיוון הקריירה שלו מתגלגלת, את התנופה ואת נתיב התעופה, וידע שהוא רוצה גם דברים אחרים. הוא לא רצה שהצמיחה שלו תהיה מוגבלת בגלל דעות קדומות".

בתקופה האחרונה לא היסס היל להיענות לאתגרים חדשים. הוא ביים קליפ לשרה ברליס, הופיע לצד כוכב "אוואטר" סם וורתינגטון בפרסומת למשחק הווידיאו :3"Call of Duty Modern Warfare", ובשבוע שעבר היה מגיש אורח בתוכנית הבוקר "With Kelly !Live".

הוא מוטרד בצדק מהסיכויים לטווח ארוך של "אלן גרגורי", שספג ביקורות שליליות, אבל מצפה בקוצר רוח לעלייתו של "רחוב ג'אמפ 21" לאקרנים במארס, פרויקט שנתפר במיוחד בשבילו ("אני עשיתי את הסרט הזה יש מאין", הוא אומר).

ייתכן שהאלכוהול מדבר מגרונו, אבל היל מסוגל לסתור את עצמו כשהוא מדבר על האסטרטגיה המקצועית שלו בעידן שלאחר "מאניבול". לדבריו, הוא אינו חושב על האופן שבו תופשים אותו בציבור, אבל הוא מחושב בבחירות שהוא עושה; הוא אומר שיבחר את סרטו הבא בלי קשר לז'אנר, ואחר כך אומר שאולי פשוט יחכה, כפי שעשה אחרי "סופרבאד", עד שתגיע הדרמה המתאימה.

הוא נשמע נחוש מאוד, עם זאת, בכוונתו שלא לוותר על תחום הקומדיה, גם אם זכה לביקורות טובות בתחום הדרמה. "יש יחס שלילי כלפי קומדיות", הוא אומר. "כאילו, פתאום, עשיתי את ‘מאניבול' ועכשיו הקריירה שלי שווה משהו? זה מטורף בעיני".

השתתפות בסרטים כמו "מאניבול", הוא אומר, מאפשרת לו "להוכיח לאנשים, כן, אני מסוגל לעשות את זה. אל תחשבו שלא". אבל הוא מוסיף: "אני לא מתכוון לעשות את זה רק כי אתם חושבים שהדבר האחר שאני עושה פחות יוקרתי. קומדיה היא הסיבה לכך שאני יכול לשלם על הבירות האלה עכשיו". העובדה שהיל בעצם אינו משלם על המשקאות שלו אינה מפחיתה מעוצמת הטיעון. "טוב", הוא אומר וצוחק: "אני אשלם. רק כדי להוכיח לך".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו