טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לדבר קולנועית: ראיון עם הבמאית והצלמת נורית אביב

לקראת הקרנת הסרטים שהקדישה לנושא השפה, נורית אביב מספרת איך נהפכה לצלמת הקולנוע הראשונה בצרפת ולמה היא חייבת לחיות שם

תגובות

בסרט תיעודי שביימה בשנת 2000, "מילה", ריאיינה נורית אביב זוגות מעורבים, ובהם יהודים וערבים שנישאו לבני דתות אחרות משלהם. היא רצתה לבחון מה הם מעבירים הלאה, לילדיהם, ובין היתר התמקדה בוויכוח שהתעורר אצלם סביב סוגיית ברית המילה. לקראת סוף הסרט, היא מספרת, אמרו לה חלק מהמרואיינים שבסופו של דבר הם אמנם לא מלו את בנם, אבל לפחות העניקו לו את שמו ביום השמיני.

האמירה הזאת, מספרת אביב, הכוח שייחסו האנשים הללו לשם, לאותה מלה שתלווה את בנם לאורך כל ימי חייו, היא שנתנה לה את ההשראה לעבוד על הפרויקט הבא שלה. היא רצתה לבחון הפעם את עניין שפת האם, והתמקדה בסופרים ומשוררים שכותבים בשפות שאינן שפת אמם.

מכיוון שהיא גרה בצרפת, פנתה אביב בתחילה לראיין סופרים שונים שכותבים בצרפתית ובגרמנית, ולדבר אתם על שפת אמם. "אבל אז פתאום אמרתי לעצמי, למה את נעה סביב זה? הרי יש לך ארץ, שבעבר כמעט כל מי שכתב בה בעברית - זו לא היתה שפת האם שלו. אצלי מדברים על קונרד, בקט ונבוקוב, אבל פה הרי כולם היו כאלה! ברור גם שהרגישות שלי לנושא הגיעה מפה. אז החלטתי לשנות את הסרט ולראיין בו אנשים שכותבים היום בעברית אבל זו אינה שפת אמם", היא מספרת בראיון.

הסרט "משפה לשפה", שאת העבודה עליו היא השלימה ב-2004, זכה בפרס הראשון בפסטיבל דוקאביב באותה שנה. אבל לדברי אביב, התחקיר שעשתה לקראת צילומי הסרט הזה והקריאה המרובה על אודות השפה העברית, הותירו אותה לא רק עם המון חומרים ונושאים שבהם הסרט כלל לא נגע, אלא גם עם תשוקה גדולה לסיפורה יוצא הדופן של השפה הזאת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות