בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מלא מניירות או מהפנט? שבוע למותו של בן גזארה

רבים טענו שהוא החמיץ את ייעודו, אחרים סברו שהופעותיו היו אוסף של מניירות; כך או כך, הוא היה שחקן שקשה להסיר ממנו את המבט

2תגובות

השחקן בן גזארה, שמת בסוף השבוע שעבר, בן 81, זכור בעיקר בזכות שני התפקידים הראשונים שגילם בקולנוע ובזכות שיתוף הפעולה שלו עם הבמאי והשחקן ג'ון קסאווטס. שאר הקריירה שלו, שמנתה יותר מ-130 סרטי קולנוע וטלוויזיה, רצופה בכמה סרטים מעניינים אך גם בהרבה סרטים זניחים ואף עלומים.

על גזארה נטבע החותם של שחקן שלא היה לכוכב שהגשים את ההבטחה שהיתה גלומה בסרטיו הראשונים. כמעט בכל מאמרי ההספד שפורסמו בשבוע שחלף עלתה השאלה, אם הוא אמנם היה שחקן טוב או רק גבר בעל נוכחות מינית עזה, לעתים בוטה ותוקפנית אפילו, שאותה הפגין כמעט בכל סרטיו.

היו שטענו שהוא היה שחקן שהחמיץ את ייעודו; אחרים טענו שהופעותיו היו אוסף של מניירות שחזרו על עצמן. בכל מקרה, בסרטיו הטובים ביותר התאפיין משחקו באינטנסיביות, שהפכה אותו לשחקן שקשה היה להסיר ממנו את המבט.

השיטה ניכרה

גזארה, בן של מהגר מסיציליה שעבד כפועל, נולד בניו יורק ב-1930 וגדל בלואר איסט סייד, שהחיים בו לא היו קלים. משהו מהקשיחות של סביבת גידולו אולי חילחל לתוך דמותו וטען את יכולתו כשחקן להביע בכמה מתפקידיו תוקפנות מרוסנת אך מאיימת.

הוא החליט להיות לשחקן אחרי שצפה בהופעתה של השחקנית לורט טיילור בהפקה המקורית של מחזהו של טנסי ויליאמס "ביבר הזכוכית". הוא למד אצל אירווין פיסקאטור, אחד ממורי המשחק המוערכים ביותר באמריקה, ואחר כך התקבל ל"אולפן השחקנים", שממנו יצאו מרלון ברנדו, ג'יימס דין, פול ניומן, ג'ואן וודוורד ורבים אחרים. השפעתו של "אולפן השחקנים", שמייסדיו ומוריו דגלו ב"שיטה" שהתבססה על כתביו של סטניסלבסקי, ניכרה בכל הופעותיו של גזארה, לעתים באופן מאולץ מעט ואף מלאכותי.

האולפן העלה הצגה על פי ספרו של קולדר וילינגהם "End as a Man", שעלילתו התרחשה באקדמיה צבאית, וגיבורו, בגילומו של גזארה, היה צוער סאדיסט שמשתמש באמצעים שונים כדי לשלוט בחבריו ללימודים. ההצגה זכתה לביקורות כה טובות שהיא הועברה לברודוויי עם גזארה שוב בתפקיד הראשי. גם הפעם ההצגה וכוכבה זכו לביקורות מהללות.

גזארה הופיע בברודוויי בכמה הצגות מצליחות נוספות, בהן "חתולה על גג פח לוהט" של טנסי ויליאמס ו"כובע מלא גשם" של מייקל וו' גאצו, אבל אז הוליווד קראה לו, כפי שהיא נהגה לעשות כששחקן צעיר ונאה זכה להצלחה בתיאטרון, כדי לגלם את התפקיד הראשי בגרסה הקולנועית של ."End as a Man"

ג'ק גארפין ביים את הסרט, שמפיקיו חששו ששמו המקורי אינו מושך דיו ושינו אותו ל."The Strange One" הם גם סילקו מהטקסט המקורי כל רמז לפרוורטיות שהיה קיים בספר ובמחזה. כתוצאה מכך הסרט, שיצא לאקרנים ב-1957, נקטל על ידי הביקורת ונכשל בקופות. ואולם גזארה זכה שוב לביקורות טובות, והופעתו תאמה את רוח התקופה המרדנית שיוצגה בקולנוע על ידי שחקנים כמו מונטגומרי קליפט, מרלון ברנדו וג'יימס דין.

סרטו הבא היה ללהיט גדול. היה זה "אנטומיה של רצח" מ-1959, אחד מסרטיו הטובים ביותר של אוטו פרמינג'ר. גזארה גילם בו קצין צבא, המואשם ברצח של הגבר שלכאורה אנס את אשתו (לי רמיק). ג'יימס סטיוארט גילם את עורך הדין הכפרי שאותו הוא שוכר כדי להגן עליו.

סרטו של פרמינג'ר היה שיאה המוקדם של הקריירה של גזארה, שבשנות ה-60, מלבד הצלחתו בטלוויזיה, הופיע כמעט רק בסרטים זניחים, שרובם נשכחו. כמו בהמשך הקריירה שלו, הוא הופיע גם בסרטים איטלקיים, וב-1960, למשל, כיכב באיטליה לצדם של אנה מניאני והקומיקאי הגדול טוטו בקומדיה של מריו מוניצ'לי ,"Risate di Giola" שבה גילם כייס שפוגש בערב ראש השנה בשחקנית משועממת. באותו עשור גם הופיע בשתי סדרות טלוויזיה: ,"Arrest and Trial" ששודרה בשנים 1963 ו-1964 והיתה מעין גרסה מוקדמת של "חוק וסדר"; ו-"Run for Your Life", ששודרה בין השנים 1965 ל-1968 ובה גילם גזארה עורך דין מצליח, שבפרק הראשון מתבשר שנותרו לו שנתיים לחיות.

רומן עם הפבורן

"בעלים", שיתוף הפעולה הראשון שלו עם ג'ון קסאווטס, הפיח רוח חדשה בקריירה שלו. הסרט המצוין מ-1970 הציג את סיפורם של שלושה חברים, בגילומם של גזארה, פיטר פאלק וקסאווטס עצמו, שאחרי מותו של חבר רביעי, מחליטים שהם חייבים להיחלץ מהשגרה שחייהם נתונים בה ונמלטים ללונדון.

אחרי "בעלים" כיכב גזארה שוב בסדרה של סרטים זניחים עד לשיתוף הפעולה הבא שלו עם קסאווטס, המלודרמה האפלה "רצח סוכן הימורים סיני" מ-1976, שבה גזארה, באחד מתפקידיו הטובים ביותר, גילם בעל מועדון חשפנות שמכור להימורים.

באותה השנה היה גזארה אחד הכוכבים הרבים ששיחקו בסרטו של סטיוארט רוזנברג "ספינת הארורים", שתיאר את מסעה של הספינה שהובילה ב-1939 מאות פליטים מגרמניה אך לא הורשתה לעגון בשום מקום ונאלצה לחזור למקום שממנו יצאה. כעבור שנה שיתף פעולה בשלישית עם קסאווטס, בסרט "ליל הבכורה".

ב-1979 זכה גזארה שוב להופיע בתפקיד שתאם לו ככפפה ליד, בסרטו של פיטר בוגדנוביץ' "ג'ק הקדוש", והוא אמנם עשה בו שוב את אחד מתפקידיו הטובים ביותר. בסרט, שהתבסס על ספר מאת פול תרו, גילם גזארה עסקן

נכלולי שמתפרנס מעסקי הזנות בסינגפור בשנות ה-70.

בהמשך הקריירה שלו כיכב פעמיים לצדה של אודרי הפבורן, ובין השניים התפתח רומן. הסרט הראשון היה "קשר דם" מ-1979, מלודרמה אבסורדית למדי שהתבססה על אחד מרבי המכר של סידני שלדון וביים טרנס יאנג. הסרט השני והמוצלח יותר מ-1981 היה "כולם צחקו על כולם", שביים פיטר בוגדנוביץ' כמעין מחווה ניו-יורקית לסרטי הגל החדש הצרפתי. שני הסרטים לא זכו להצלחה, והרומן בין גזארה להפבורן (שזו היתה הופעתה האחרונה בתפקיד ראשי בסרט קולנוע) התפוגג.

גזארה המשיך לעבוד ללא הפסקה. אחד מסרטיו המעניינים היה ,"Tales of Ordinary Madness" שביים הבמאי האיטלקי מרקו פררי על פי כתביו של צ'ארלס בוקובסקי. גזארה גילם בו משורר מיוסר.

ב-1985 כיכב גזארה לצדה של ג'ינה רולנדס, אלמנתו של קאסאווטס, בסרט טלוויזיה שעשה היסטוריה. הסרט, שנקרא "כפור מוקדם" וביים אותו ג'ון ארמן, היה סרט הטלוויזיה הראשון שעסק במגיפת האיידס, דרך סיפורם של זוג הורים (גזארה ורולנדס) שמתמודדים עם מחלתו של בנם ההומוסקסואל (איידן קווין). האמא כמובן חמה ומבינה; האבא מתקשה להתמודד. על הופעתו בסרט היה גזארה מועמד לפרס האמי, אך לא זכה. הוא זכה בפרס האמי כשחקן המשנה הטוב ביותר בסרט טלוויזיה ב-2003 בעבור הופעתו בסרטה של מירה נאיר "עיוורון היסטרי".

ב-1989 גילם גזארה את הנבל בסרט הפעולה "שומר הברים", שביים ראודי הרינגטון בכיכובו של פטריק סוויזי, כבוגר מדעי הרוח באוניברסיטת ניו יורק שנהפך לשומר סף שאין שני לו. כנראה בגלל היבטיו המגוחכים של הסרט, הוא נהיה מעין סרט פולחן. טוב הרבה יותר היה "העוקץ הספרדי", קומדיית המתח השנונה של דייוויד מאמט, שבו הופיע גזארה ב-1997.

1998 היתה שנה טובה במיוחד בקריירה של גזארה: הוא הופיע ב"באפלו 66" של וינסנט גאלו לצדה של אנג'ליקה יוסטון; בתפקיד קטן ב"ביג לבובסקי" של ג'ואל ואיתן כהן; ב"אושר", יצירתו המבריקה של טוד סולונדז; וב"אילומינטה", סרטו של ג'ון טורטורו, שהציג את סיפורה של להקת תיאטרון בראשית המאה ה-20.

שנה לאחר מכן הוא הופיע ב"הקיץ של סם" של ספייק לי, וב-2003 היה גזארה אחד השחקנים שאיכלסו את הבמה הריקה מתפאורות בסרטו של לארס פון טריר "דוגוויל". רשימה זו מוכיחה שבמאים טובים אהבו לעבוד אתו. וכאשר בן גזארה עבד עם במאים טובים, מאוטו פרמינג'ר ועד לארס פון טרייר, הוא לרוב סיפק להם את מה שציפו ממנו. *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו