טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הזדמנות חייו

בגיל 82, מקס פון סידוב עשוי לזכות סוף סוף באוסקר ראשון על תפקידו ב"קרוב להפליא ורועש להחריד". האם זה יעזור לו להיפטר מתפקיד האב השכול שהוא מגלם שוב ושוב בסרטיו האחרונים?

תגובות

רק בסוף הראיון התברר למה מקס פון סידוב נהנה כל כך מהעבודה על "קרוב להפליא ורועש להחריד", עיבודו הרגשני של סטיבן דלדרי (שהיה מועמד לאוסקר על בימוי "בילי אליוט", "השעות" ו"נער קריאה") לספרו של ג'ונתן ספרן פויר על התבגרותו של ילד בעקבות אסון התאומים. פון סידוב מגלם בו איש אילם המכונה "השוכר", שחייו הנזיריים משתנים לבלי הכר כשילד קטן והיפראקטיבי (תומס הורן) מתפרץ לחדרו, מלהג בקדחתנות ומושך אותו למסע הרפתקני לחיפוש אחר "משהו חשוב".

בסוף הראיון ילד קטן (הורן) מתפרץ לחדר ומלהג בקדחתנות על כך שהוא מוכרח למצוא מישהו. יש בזה הד כה מובהק לסרט, שאני חושד שזה תעלול יח"צני, אך פון סידוב ואשתו הצרפתייה האלגנטית קתרין קמים על רגליהם בשמחה. "מה קרה, תומס?" הוא שואל, פני הגרניט המסותתים שלו נסדקים לחיוך. האווירה, שהיתה קודם לכן רצינית כמו סרט של אינגמר ברגמן, משתנה מיד.

פון סידוב, בן 82, הוא שחקן פורה מאוד שמופיע בסרטים מ-1949. איכות הסרטים שלו משתנה בצורה ניכרת: "תותי בר", "חנה ואחיותיה", "מגרש השדים", "פלה כובש" וגם "Strange Brew" (קומדיה קנדית מ-1983 המתרחשת במבשלת שיכר). בחודש שעבר "קרוב להפליא ורועש להחריד" זיכה אותו במועמדות לאוסקר לשחקן המשנה.

רויטרס

"לא ידעתי דבר על הספר כשקראתי את התסריט", הוא אומר. "אבל שמחתי מאוד לשמוע שדלדרי יביים אותו. בכל הסרטים שלו יש משהו מיוחד, ‘איכות של דלדרי'". אלא שבסרט יש חיסרון מבחינתו: האיש שהוא מגלם צריך להתמודד עם מות בנו. זה בדיוק התפקיד שגילם (באופן מבריק) ב"פעמון הצלילה והפרפר" לפני חמש שנים. "למרבה הצער, אם אתה מצליח עם טיפוס מסוים, המלהקים חושבים ‘אה! יהיה לנו משהו כזה בדיוק". הוא נאנח, "זה משעמם".

נשמע ששיעמום בעבודה הוא בעיה גדולה לפון סידוב, הפעיל מתמיד בעשור האחרון ("דו"ח מיוחד", "שאטר איילנד" ועוד). בגילוי לב מענג הוא אומר: "כששחקן מתבגר, מציעים לו לגלם זקן. לעתים קרובות זקנים מתים באמצע התסריט. זה עצוב, אבל לא מעניין במיוחד".

אבל לא רק בעשור התשיעי לחייו סבל פון סידוב מגורל של טייפקאסטינג. מאז שעבר מסרטים אירופיים לאמריקאיים, בשנות ה-60, הירבה לגלם נבל ("בסופו של דבר זה משעמם") או דמות דתית ("לפעמים מעניין, לפעמים משעמם נורא"). אפילו בתחילת דרכו, בתיאטרון הדרמטי המלכותי בשטוקהולם, לוהק לעתים קרובות לתפקיד פועל בחווה בשל גובהו ("זה לא היה מעניין במיוחד").

אבל פון סידוב הוא איש שיחה נעים מאוד: דברן, גלוי ומכמיר לב בקשב שלו לאשתו. הוא מרבה לדבר על מה "אנחנו" חושבים לעומת "אני", ושולח אליה מבטים כמו לגשש אחר דעתה. נדמה שהיא מעדיפה לפעמים לקרוא בספר מאשר לשמוע את בעלה מספר לעוד עיתונאי על חוויותיו עם אינגמר ברגמן.

ובכל זאת, בואו נדבר על ברגמן, הבמאי שאתו הוא מזוהה יותר מכל: 13 סרטים עשו יחד. "הקשר שלנו היה חשוב באופן יוצא דופן, מבחינה אישית ומקצועית. זה היה קשר מורכב ובלעדיו לא הייתי כאן", הוא אומר. "הוא לימד אותי שכשמגלמים דמויות קלאסיות אסור להתייחס אליהן ברצינות רבה מדי, כי הן אנושיות. לברגמן היה חוש הומור נהדר".

באמת? לא נהוג לראות בברגמן אדם מצחיק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות