"משחקי הרעב": אלימות לשם ביקורת

איך יוצרים שובר קופות מלא אלימות שמותח ביקורת על השימוש בה כבידור? יוצרי הסרט שעולה לאקרנים בסוף השבוע, מקווים שהצליחו לפצח את הפרדוקס

פמלה פול, ניו יורק טיימס
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
פמלה פול, ניו יורק טיימס

בוחן פתע בחשבון: "משחקי הרעב", ספר רב-מכר מאת סוזאן קולינס על ילדים שהורגים ילדים, מומלץ לקוראים בני 12 ומעלה. הסרט "משחקי הרעב", שמראה ילדים הורגים ילדים, ידורג בארצות הברית בדירוג 13-PG, כלומר לא מומלץ לצפייה לילדים מתחת לגיל 13, כשיגיע לבתי הקולנוע בסוף השבוע הקרוב . ואם לא די בכך, קוראים רבים בני פחות מ-12 משתוקקים לראות את הסרט. תוסיפו לכך את העובדה שכוכבת הסרט ג'ניפר לורנס היא בת 21, ושהיא קראה את הספר בהמלצת אמה, מעריצה של הסדרה.

מי אפוא הקהל של "משחקי הרעב", ספר המותח ביקורת נוקבת על תרבות התקשורת המשתמשת באלימות בתור בידור? הוא עשוי להיות מיועד ישירות למבוגרים. יתכן, לעומת זאת, שזה יהיה סרט לכל המשפחה, שידבר ברבדים שונים למבוגרים ולצעירים כאחד, כמו הסרטים של פיקסאר. ואולי הוא יהיה "דמדומים" הבא, עיבוד קולנועי נוסף לנוער של ספר שנכתב לצעירים, שגם בו יש משולש אוהבים מטריד (אך בולט פחות).

שותת דם וקורע לב

השאלה הלא-פתורה משקפת את קהל הקוראים. בשנים האחרונות יצר גל של ספרים פופולריים לצעירים מפגש משמח של בני נוער, צעירים ומבוגרים. אבל אין בכך ערובה שאפילו להיט ענקי כמו "משחקי הרעב", שנמכר ביותר מ-11 מיליון עותקים בארצות הברית מאז ראה אור ב-2008, יהיה שובר קופות.

מתוך "משחקי הרעב". לילדים, לנוער או למבוגרים?

"היו הרבה סיכויים שזה יהיה סרט שלא יתייחס בכבוד למהות של הספר", אומרת נינה ג'ייקובסון, ממפיקי הסרט, המספרת שפיתחה אובססיה לספר וביקשה לרכוש את הזכויות להסרטתו מיד לאחר שקראה אותו.

היא פרשה בפני הסופרת את חזונה בלהט, והבטיחה לכבד את אוהבי הספר מבלי להתחנף לקהל המתבגרים. אך ג'ייקובסון הבטיחה לקולינס שלא תבגר את הדמויות ולא תציג את האלימות כעניין זוהר כדי למתן את הסיפור. "אהבתי את הספר בתור מבוגרת", פוסקת ג'ייקובסון בחדות. "אני לא חושבת שזה ספר לנוער".

אחת האפשרויות היתה יכולה להיות ללכת בעקבות המודל של "הארי פוטר", שהצליח, בתור הרומן הראשון שנועד לכיתות המבוגרות של בית הספר היסודי, לסחוף גם מבוגרים - הן לחוויית הקריאה והן לאולם הקולנוע. כשהארי וחבריו לבית הספר הוגסוורת בגרו ועלו לכיתות הגבוהות יותר, הסיפורים עצמם נעשו אפלים ומתוחכמים יותר - והתאימו נחרצות לקהל של בני נוער וצעירים.

ו"משחקי הרעב" הוא בהחלט ספר לצעירים. הסיפור מתרחש במדינה פוסט-אפוקליפטית שקמה על חורבות צפון אמריקה ושמה פאנם. קטניס אוורדין, בת 16, תופסת את מקום אחותה הצעירה במשחק הטלוויזיוני "משחקי הרעב", שבו נלחמים עד המוות. המשחקים הם עונש על מרד נגד הקפיטול, המרעיב ומדכא את 12 המחוזות שנותרו בשליטתו. כל שנה צריכים 24 ילדים, ילד וילדה מכל מחוז, לרצוח זה את זה עד שנותר מנצח אחד, והאירוע מתפרסם ומופץ בהדגשה בכל רחבי המדינה. הקרב עצמו אכזרי, אלים, שותת דם וקורע לב.

גארי רוס, במאי הסרט, מכיר היטב את הלחצים הכרוכים בעיבודים קולנועיים לספרים מצליחים. הוא הביא לאקרנים את "אגדה אמריקנית: סיביסקיט", המבוסס על ספר למבוגרים מאת לורה הילנברנד, ואת "דספרו", עיבוד לספר ילדים מאת קייט דיקמילו. הוא גם מביא להוליווד ניסיון נדיר מעולם הספרים. רוס שימש נשיא הספרייה הציבורית של לוס אנג'לס בתחילת שנות ה-90, ומתוקף תפקידו פיקח על הרחבה גדולה של מחלקת ספרי הצעירים. הוא אב לתאומים בני 16, ולכן מתמצא היטב בסוגה, והוא גם סופר. ספר הילדים הראשון שלו, מעין שיר אפי ושמו "ברתולומיאו בידל והרוח הגדולה מאוד", יראה אור בנובמבר.

לטענתו, "משחקי הרעב" הוא תמצית סוגת הצעירים, אך הוא גם חורג ממנה. "מאחר שהמתבגרים ניצבים על סף הבגרות, הם מתמודדים עם הרבה סוגיות שבספרי מבוגרים כבר פתורות, אבל בני הנוער עדיין רק מתחילים להכיר", הוא אומר. "האלמנט הבראשיתי הזה הוא שמקנה ל'משחקי הרעב' את תחושת המיידיות שלו. הוא תמים ושאפתני וסוחף".

לטענתו, לא רק הנוער יראה בו את התכונות האלה אלא גם המבוגרים. "הייתי מרותק", הוא אומר. "לא הרבה ספרים בהיקף הזה מקרינים את תחושת האינטימיות שיש ל'משחקי הרעב'. זו תחושה מרומזת אבל מיידית, וקטניס אוורדין היא דמות מסובכת".

קדימון הסרט

לבוגרי הוגסוורת

דמותה של קטניס היא ששכנעה בסופו של דבר את לורנס, השחקנית הראשית של הסרט, להסכים לקבל את התפקיד. הצטרפות לסדרת סרטים חשובה למתבגרים טומנת בחובה סיכונים, אחרי הכול. כמו קריסטן סטיוארט שלפני "דמדומים", לורנס התפרסמה בעיקר בסרטים עצמאיים, כגון "Winter's Bone", הסרט שפרסם אותה לראשונה (הפרק האחרון בסדרת "אקס-מן" בהשתתפותה היה יוצא מכלל זה).

התחייבות לטרילוגיה כרוכה בדחייה של הצעות אחרות, שלא לדבר על הסיכון להתקבע בדמות מטיפוס מסוים וליהפך לסלבריטי רדופת מעריצים צורחים. הסיכון בכך גבוה במיוחד ב"משחקי הרעב". עוד לפני שלב ההפקה בסרט, חובבי הסדרה התווכחו בלהט על ליהוק השחקנית שתגלם את קטניס, והמחלוקת ניטשה באתרי הרשתות החברתיות בין תומכיה של לורנס לבין אלה שצדדו בהיילי סטיינפלד, הכוכבת הצעירה של "אומץ אמיתי". כל החלטת ליהוק חוללה, כך נדמה, סופה של תרועות וקריאות בוז מקוונות: האם פיטה (ג'וש האצ'רסון) מספיק חתיך? מי תגלם את אפי? (בתפקיד זכתה לבסוף אליזבת בנקס). האם ג'ניפר לורנס קשוחה דייה לתפקיד?

היא עצמה לא היתה בטוחה שכן. "זה לא היה אחד מהתפקידים שחשבתי, ‘אני מוכרחה לקבל אותו', כי הוא כל כך מפחיד", הודתה לורנס בשיחת טלפון מפראג, שם היא מתכוננת לתפקיד אחר. "אבל חשבתי, ‘אם זה יהיה התפקיד שמזוהה אתי, אני רוצה שזה יהיה משהו שאוכל להתגאות בו'. אם מישהי יבוא ויגיד לי, ‘את קטניס?' זה בסדר מבחינתי. כי אני נורא אוהבת את הדמות ואת הספר".

היא גם חששה ממה שיקרה לקטניס אם לא תיקח את התפקיד. "קיוויתי והתפללתי שאם לא אגלם את התפקיד, הם לא יעשו ממנה בחורה קשוחה שלא חשוב לה את מי היא הורגת", היא אומרת. "אני חושבת שהסיפור הרבה יותר עצוב. לקטניס אין זמן לחשוב. היא מרגישה שהיא עלולה למות כל רגע. היא פגיעה, והיא לא רוצה להרוג, אבל היא גם גיבורה".

מבחינת לורנס, הקונפליקט המרכזי הזה הציב ליוצרים את "אחת הבעיות הגדולות ביותר" בסרט. "אם נגונן על הקהל מפני האכזריות בסיפור, נאבד את האפקט. ניטול ממנו את הליבה שלו".

היוצרים נקטו גישה של התמקדות בהשפעת האלימות, ולא במעשי האלימות עצמם. הדרמה מתמקדת לא במה שילד בן 14 עושה בעזרת סכין או חפץ קהה, אלא בזעזוע ובחרדה שבהם הילדים האחרים רואים את המעשים האלה. ואין בסרט סוף שמח לאופל שניצב מולם, סוף בסגנון "בואו נלמד לעשות קסמים".

"'משחקי הרעב' נפתח במקום שבו ספרי הארי פוטר נגמרים", מסביר דייוויד לוויתן, הסמנכ"ל, המו"ל והעורך הראשי של חטיבת המו"לות של הוצאת סקולסטיק, המוציאה את שתי הסדרות. "'הארי פוטר' עוסק בילדות ובהתבגרות ובפקיחת העיניים לעולם; ב'משחקי הרעב' אתה כבר נמצא בעולם הזה, ואתה מתמודד עם חוסר האנושיות שבו".

לוויתן מדמה את "משחקי הרעב" ל"מלחמת הכוכבים" (1977), סרט נוסף על מתבגר שקורא תיגר על העולם (או היקום), והתחבב גם הוא על צעירים ומבוגרים כאחד. "להגיד ש'משחקי הרעב' הוא סרט לנוער זה כמו להגיד ש'מלחמת הכוכבים' הוא סרט לנוער כי יש בו מתבגר", טוען לוויתן. אין ספק שהאנשים שמאחורי "משחקי הרעב" יאהבו את ההשוואה הזאת לסרט שהכניס 775 מיליון דולר.

מאנגלית: אורלי מזור-יובל

לביקורת של אורי קליין על משחקי הרעב

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ