שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

וס אנדרסון משחזר את הקסם של ההתאהבות הראשונה

סרטו החדש של הבמאי, "ממלכת אור הירח", מציג כמיהה ומצוקה, בלבול וכאב. אבל יש בו רגש שלא הופיע בסרטיו הקודמים: התאהבות נעורים חזקה

דניס לים, ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דניס לים, ניו יורק טיימס

כשווס אנדרסון מגולל את סיפור הבריאה של סרטו החדש, "ממלכת אור הירח", הוא נשמע כאילו הוא מדבר על כל אחד ואחד מסרטיו האחרים. "התשוקה שהפנטסיה תתממש היתה חלק מההשראה שלי", הוא אומר. ואכן, מסרט הביכורים שלו מ‑1996, "פשיעות קטנות", ועד העיבוד המונפש לספרו של רואלד דאל "מר שועל המהולל" (2009) ­ סרטיו של אנדרסון עוסקים באובדן וכמיהה, במצוקה המלנכולית של חולמים ומדוכאים, המתגעגעים לתהילת עבר, לתמימות שהתפוגגה, לעולם המתאים לזה שבראשם.

אבל אנדרסון טוען כי "ממלכת אור הירח", שפתח את פסטיבל קאן השנה ועולה היום בישראל נבדל מן האחרים בדבר חשוב אחד. "זו הפעם היחידה שניסיתי במודע ללכוד תחושה, את אותו רגש שמציף אותך כשאתה מתאהב בגיל 12", הוא אומר בשיחת טלפון מפאריס, שם הוא מתגורר כשאינו בניו יורק. "אני זוכר שזה היה דבר עצום וחזק. זה היה כמעט כמו להיכנס לעולם הדמיון. התחושה הזאת נחקקה בי עמוק עד כדי כך שאני חושב עליה גם היום".

אנדרסון מרבה לעסוק בהתפתחות מעוכבת, וזו אף מיוחסת לו עצמו; סגנונו האובססיבי מתואר בדרך כלל במונחים ילדותיים (למשל "אסתטיקה של בית בובות"). ב"ממלכת אור הירח" הוא כבר מאמץ במלואה את נקודת המבט הנלהבת והשברירית של הילדות.

העלילה, המתרחשת בקיץ 1965 באי מרוחק בניו אינגלנד, מספרת על שני ילדים מנודים, סם (ג'ארד גילמן) וסוזי (קארה הייוורד), שבורחים יחד. השניים משוטטים בשדות הפתוחים בעוד סופת הוריקן מתקרבת. צוות חיפוש, ובו הוריה המרירים של סוזי (ביל מאריי ופרנסס מקדורמנד), מדריך הצופים של סם (אדוארד נורטון) והשריף המקומי (ברוס ויליס), יוצא אחריהם.

אנדרסון כתב את התסריט לסרט עם הבמאי רומן קופולה (בנו של פרנסיס פורד קופולה), שעובד אתו מפעם לפעם. השניים עבדו יחד על "רכבת לדרג'ילינג" (2007), אך בסרט ההוא הם עשו זאת בעזרת משחקי תפקידים. כל אחד מצוות הכותבים (שכלל גם את ג'ייסון שוורצמן) התמקד באחד משלושת האחים העומדים במוקד הסרט. ב"ממלכת אור הירח" לבשה תרומתו של קופולה צורה אחרת. "לווס היו בראש תמונות בעלות תפקיד מכריע בסרט, אבל הן היו חסומות איכשהו", אומר קופולה. "תפקידי היה לעזור לו למצוא את הסיפור החבוי במוחו".

מתוך "ממלכת אור הירח"

בעולם של ילדים

ב"ממלכת אור הירח", סרטו הראשון של אנדרסון המצולם בפילם 16 מ"מ, יש שפע של פרטים אוטוביוגרפיים וסמלי תקופה שנבחרו בקפידה. כמו סם, אנדרסון היה חניך תנועת הצופים במשך תקופה קצרה, והמבט הקומי ומלא החיבה של הסרט על חברי תנועת נוער זו מציב את העלילה באמריקה של פעם בנוסח נורמן רוקוול. כמו סוזי הוא השתתף בהפקת תיאטרון של "המבול של נח", מחזה מימי הביניים על תיבת נח, שבנג'מין בריטן חיבר לו מוסיקה בסוף שנות ה‑50 ומאז הוא מועלה לעתים קרובות על בימות חובבים בהפקות קהילתיות.

אנדרסון אינו מסתיר את מקורות ההשראה שלו. הן אצלו והן אצל דמויותיו, יצירות האמנות והחפצים האהובים אינם רק נקודות ציון דקורטיביות, אלא גם התגלמות התשוקה וסימני הזהות. המזוודה של סוזי מכילה ספרי ספרייה המזכירים בקווים כלליים את יצירותיהם של סופרי ילדים פופולריים כגון מדלן ל'אנגל וסוזן קופר, אך כולם נכתבו במיוחד לסרט. כל עטיפת ספר נמסרה לעיצובו של אמן אחר, ואנדרסון כתב קטעים קצרים שכמו לקוחים מתוך כל ספר.

הוא חשב גם על תיאורים קולנועיים אחרים לילדות. "דמי כיס", סרטו של פרנסואה טריפו מ‑1976), מהבמאים הנערצים עליו, הפנה אותו לאפשרות של יצירת סרט ש"כולו מתרחש בעולם של ילדים". שני סרטים בריטיים ידועים פחות, "מלודי" (1971) ו"Black Jack" (1979), עוסקים במתבגרים למודי סבל שמחליטים להתחתן ­ ואנדרסון הראה אותם לשני השחקנים הצעירים שלו, שזה להם סרטם הראשון. גם סרטו של מוריס פיאלה, "ילדות עירומה" מ‑1968, גרסה קודרת יותר ל"400 המלקות" של טריפו, הותיר את חותמו על הבמאי; כמו סם, גיבורו הוא יתום שאין לו לאן ללכת.

וס אנדרסון

"ממלכת אור הירח" אינו חושש אף הוא להציג את ההתבגרות כתקופה של בלבול, כעס וכאב. "אני חושב שאצל רוב האנשים היה משהו אפל בחוויית הילדות", אומר אנדרסון. בסרטו החדש מראה סוזי לסם עלון ושמו "להתמודד עם ילד בעייתי מאוד", שמצאה על המקרר; אנדרסון עצמו חווה חוויה זהה. "לא הייתי הילד היחיד בבית, אבל ידעתי שאני הילד הבעייתי", הוא אומר. "עכשיו זה מצחיק אותי, כי מצחיק למצוא דבר כזה, בייחוד על המקרר. אבל זו היתה תחושה איומה".

מאז "עמוק במים", הפקה גדולה ועתירת תקציב (שנכשלה בקופות), נעשו סרטיו של אנדרסון אינטימיים יותר. "הוא אוהב לעשות סרטים שעוסקים ברגשות בקנה מידה גדול, אבל לדעתי הוא לא אוהב להרגיש את קנה המידה הגדול של העשייה הקולנועית", אומר סקוט רודין, שהפיק את כל סרטיו של אנדרסון מאז "משפחת טננבאום". "הוא אחראי לכל פריים בסרט, הוא לא מוכן ששום דבר ייקבע ללא מעורבותו".

ג'ייסון שוורצמן ב"ממלכת אור הירח"

אנדרסון ידוע בהקפדה הזאת, אך "ממלכת אור הירח" ­ בדומה ל"רכבת לדרג'ילינג" המתרחש בהודו ­ הוא גם בבחינת ניסיון לעמת את היקום המבוקר שלו עם מרכיב של אי-סדר ולעשות שימוש אקספרסיבי באתרים מציאותיים. "כל מה שצילמנו בטבע היה דוקומנטרי יותר", אומר אנדרסון על גישתו לסצינות החוץ.

"הסרטים האחרונים היו מין הזמנה להתמודד עם הלא ידוע", אומר קופולה. "הליבה של 'ממלכת אור הירח' הוא הסצינות שמראות את הילדים בהרפתקה, התחושה שהם חוקרים את הטבע".

"עמוק במים"

צלם הסרט, רוברט יאומן, העובד עם אנדרסון מאז סרטו הראשון, מבהיר כי "התוכנית היתה להיות לואו-טק ככל האפשר. השתמשנו יותר מהרגיל באור טבעי ועבדנו בשיטה של התקפה מתפרצת".

הכי רומנטי

לא שאנדרסון נטש את סימני ההיכר שלו: קומפוזיציות סימטריות, תמונות בעדשה רחבה, תנועות מצלמה רוחביות סוחפות. "לפעמים זה חזק ממנו", אומר יאומן. "גם אם תעמוד על ראש הר עדיין תצליח לזהות לפעמים כמה מהמוטיבים שלו. פשוט כך וס רואה את העולם".

אנדרסון, בן 43, ביים שבעה סרטים ועבר כבר כמה מחזורים של עליות וירידות. ראו בו לסירוגין במאי מקורי אמיתי ובמאי של סרט אחד (מחלוקות ברוח זו פרצו כשיצא הקדימון של "ממלכת אור הירח"). הוא מודה שהוא מודע במעומעם לוויכוח. "אני חושב שמחלקים אותי לשני קצוות, זו קבוצה קטנה של אנשים שיש להם דעה לכאן או לכאן", הוא אומר. "אני לא מתאמץ במיוחד למצוא לי סגנון מזוהה. בדרך כלל אני ממציא דברים, לא מעבד דברים, ובסופו של דבר אני עובד בתוך המגבלות שלי".

רודין בוחר ניסוח בוטה יותר. "ג'ורג' בלנשין עשה כך וכך בלטים על אותו נושא, וכ‑80 מהם נחשבים ליצירות הגדולות ביותר של המאה ה‑20", הוא אומר. "מישהו אומר שהם דומים מדי זה לזה?" מכל מקום, אומר רודין, יש התקדמות ביצירתו של אנדרסון, גישה קשוחה יותר בסרטים האחרונים. "אני חושב שהוא עושה סרטים קשים יותר, ולדעתי הם מרגשים יותר משום כך", הוא אומר. "'ממלכת אור הירח' הוא מבחינות מסוימות סרט מייאש, אבל הוא גם רומנטי בצורה שלא תיאמן".

וס אנדרסון על הסט של "ממלכת אור הירח"צילום: Niko Tavernise\Focus Features

אנדרסון מסכים שזה אחד מסרטיו הרומנטיים יותר. ועל ההתאהבות מלפני כ‑30 שנה שהתחילה את כל העניין הוא אומר: "אין לי מה להגיד על זה, כי לא קרה שום דבר. זה היה רק בדמיון שלי. היא אפילו לא ידעה".

מאנגלית: אורלי מזור-יובל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ