ראיון

רידלי סקוט חושב שאנחנו לא לבד ביקום

30 שנה אחרי "בלייד ראנר", רידלי סקוט חוזר עם סרט המדע בדיוני "פרומתיאוס". האם כדאי לנו לחפש חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ? הבמאי לא בטוח שזה רעיון טוב

דניס אוברביי, ניו יורק טיימס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דניס אוברביי, ניו יורק טיימס

השנה היא 2089, ואליזבת שו, ארכיאולוגית בעלת נטייה לרוחניות, חופרת בקיר מערה בהרי סקוטלנד העגמומיים ומגלה שהמין האנושי אינו לבדו ביקום. באור הלפיד היא רואה ציור בן 35 אלף שנה של אנשים הסוגדים לענק שמצביע על מקבץ קטן של כוכבים. "אני חושבת שהם רוצים שנצא לחפש אותם", היא אומרת בעיניים זורחות.

תרגישו חופשיים להתחיל לצרוח כשבא לכם. המלים "אנחנו לא לבד" עשויות להיות פתח לגאולה וגם לאימה. זו הנקודה המותחת שעליה מבסס הבמאי הבריטי רידלי סקוט את "פרומתיאוס", סרטו מעורר הציפיות שבו הוא חוזר ללא חמלה או נחמה ליקום שיצר לראשונה בסרטו "הנוסע השמיני" מ-1979.

"פרומתיאוס", שייצא לאקרנים בארצות הברית מחרתיים בהפצת אולפני "פוקס המאה ה-20" (ובישראל - בסוף השבוע הבא), הוא סרט המדע הבדיוני הראשון שסקוט מביים מאז "בלייד ראנר" (מ-1982), והראשון שעשה אי פעם בתלת ממד. הסרט, שהופק על פי תסריט של ג'ון ספייטס ודיימון לינדלוף, מגולל את הרפתקאותיה של הארכאולוגית שו, בגילומה של נומי ראפאס, שהתפרסמה בתפקיד הנערה עם קעקוע הדרקון בטרילוגיית הסרטים השוודית. על סיפון ספינת החלל בעלת השם היומרני פרומתיאוס היא מנווטת על פי מפת כוכבים עתיקה ומנסה להגיע לירח עלום של פלנטה עלומה בתקווה לפגוש את בוראה.

אל המסע הקוסמי הזה מצטרפים אליה בין השאר שרליז תרון בתור מנהלת תאגיד קרירה, מרדית ויקרס, שמניעיה מסתוריים; מייקל פסבנדר בתפקיד דייוויד, אנדרואיד בעל כישרונות ואג'נדה מעורפלים לא פחות; ולוגן מרשל-גרין בתפקיד הולוויי, עמיתה ואהובה של שו. גם גאי פירס מופיע במסווים שונים בתור פיטר ויילנד, מנהיג תאגיד בין-כוכבי שספינת החלל וחלק ניכר מיתר הגלקסיה שייכים לו.

פרטים על האירועים שמתחוללים שם בדיוק אי אפשר לחלץ לא מסקוט ולא מאף אחד אחר. אתרי אינטרנט שלמים הוקדשו לניתוח מדוקדק של טריילרים, תמונות וכל רמז שסקוט וצוות השחקנים שיחררו.

אחת המציאות המופצות ברשת היא אתר האינטרנט של תעשיות ויילנד ("Weyland Industries"), חברה המעסיקה 837.53 מיליון עובדים, המלווה בפרסומת לקו האנדרואידים החדש דייוויד, והרצאה של ויילנד ב-TED משנת 2023 שבה הוא משוחח על הישגים טכנולוגיים ובהם היכולת לייצר רובוטים שאי אפשר להבדיל בינם לבין בני אדם. "אנחנו אלים", הוא מכריז.

כמובן שזהו כבר אות מבשר רעות, ולא נקלקל את ההפתעה אם נספר שהדברים משתבשים. אחרי הכל, במיתולוגיה היוונית פרומתיאוס נכבל בשלשלאות לסלע ועיט ניקר יום יום את הכבד שלו בתור עונש על שגנב את האש מהאלים ומסר אותה לבני האדם.

סיפור שנזנח

בשיחת טלפון מלונדון, שם צולם הסרט ברובו, סקוט מתאר אותו במלים "'2001 אודיסאה בחלל' על סטרואידים". הוא אומר שאהב את הרעיון של סטנלי קובריק על "סוכנות משטרה בחלל שתבעט בכדור הארץ". "אלוהים לא שונא אותנו", הוא מוסיף בנימה לא מבטיחה בעליל, "אבל אלוהים יכול להתאכזב מאתנו - כמו ילדים".

מפת הכוכבים מובילה אל אותה פלנטה שספינת החלל ב"הנוסע השמיני" מבקרת כעבור 30 שנה, אך לדברי סקוט "פרומתיאוס" אינו סרט מקדים (פריקוול) לסרט מ-1979 שהיה מעין סיפור על בית רדוף רוחות; בסרט רודפת אחרי צוות החללית מפלצת שמגיחה מתוך בטנו של אחד האנשים בהופעת הבכורה שלה. צופי הקולנוע, הוא אומר בהתגרות, יהיו מסוגלים לזהות את הד-נ-א של "הנוסע השמיני" בסרט החדש, אבל ימים יגידו אם הוא מתכוון לרקע הדיסטופי האפור או לחומר המגעיל של החיים עצמם.

אחרי חמישה סרטי המשך וסדרה של חוברות קומיקס, אומר סקוט, הוא חשב שתמו חייו של הסיפור הזה, ודימה את המפלצת לבדיחה שאיבדה את טעמה מרוב שסיפרו אותה. לפני שלוש שנים השתוקק לחזור לתחום המדע הבדיוני, וחשב שאולי יש דרך לחזור לעולם "הנוסע השמיני", "להציל" את הזיכיון, כדבריו: לרקום סיפור מקצה חוט שהופיע בסרט המקורי ונזנח.

בסרט הראשון, אנשי המעבורת האומללים מוצאים ספינה תועה, ומגלים בכיסא הטייס יצור ענקי דמוי אדם שחזהו פתוח לרווחה. בסצינה הבאה בוקעת מהחזה ביצה מוזרה ונכרכת סביב פניו של אחד מאנשי הצוות, שמגלם ג'ון הרט. "כשג'ון הרט מביט אל תוך הביצה, הסרט מתחיל להמריא", אומר סקוט. אבל הוא הופתע שאיש לא שאל אותו מעולם על אותו "רוכב חלל", היצור שישב בכיסא הטייס. לדבריו זו שאלה "מאוד ברורה ומתבקשת".

מתוך "פרומתאוס". בין תרבות גבוהה לנמוכה

"מי הוא היה? למה הוא נחת שם? האם נקלע למצוקה?" תוהה סקוט. ולמה הוא נושא אתו מטען של "ביוטכנולוגיה מרושעת" שכזאת? סקוט מודה שהוא עצמו לא ידע את התשובות, וחשב שג'יימס קמרון, שביים את סרט ההמשך הראשון, "שובו של הנוסע השמיני", יידרש לסוגיה. "ג'ים הוא טיפוס לוגי יותר".

אך התעלומה נשארה בעינה. הוא הציג את הרעיון לאולפני פוקס, אבל במהלך פיתוחו, הוא אומר, צצה לה "מיתולוגיה גדולה וחדשה".

המיתולוגיה הזאת היא השילוב הייחודי שעושה סקוט בין תרבות גבוהה לנמוכה. מצד אחד, הוא אומר, הוא שאב השראה מהחיפוש הנוכחי אחר חיים מחוץ לכדור הארץ, מתחת לחולות מאדים ובאוקיינוסים שמתחת לקרח המכסה את הירח אירופה, החג סביב צדק.

רידלי סקוטצילום: רויטרס

"חשבתי לעצמי, וואו, זה בסיס שימושי מאוד לסרט שלי", נזכר סקוט. ובקצה השני של ספקטרום המהימנות ניצב הארכיאולוג הפופולרי אריך פון דניקן, שטען בספרים כגון "מרכבות האלים" מ-1968 שיש ראיות ארכיאולוגיות, כגון קווי נסקה בפרו, להשערה שהתארחו כאן מבקרים מהחלל החיצון. טענותיו לא התקבלו על דעתם של הארכיאולוגים המקצועיים, אך לדברי סקוט, "בעיני זה נראה הגיוני".

עובדה מדכדכת

במסיבות עיתונאים ובפגישה פנים אל פנים ביטא סקוט את אהדתו לרעיון - הפופולרי בחוגים מסוימים, לרבות בוותיקן - שכמעט "בלתי אפשרי מבחינה מתמטית" שהחיים על פני האדמה הגיעו למצבם הנוכחי ללא עזרה. "זה כל כך לא הגיוני שאנחנו יכולים לעשות את זה", הוא אומר על שיחתנו עצמה, "שתי חתיכות אטום על כדור פחם".

"מי דחף את זה קדימה?" הוא שואל. האם ביקרו אותנו קודם לכן אלים או חוצנים? "העובדה שהם הקדימו אותנו מבחינה טכנולוגית לפחות במיליארד שנה מדכדכת, ואולי יש כאלה שישתמשו בגלל זה במלים אלוהים או אלים או מהנדסי חיים בחלל".

והאם היינו רוצים לפגוש בהם שוב? בן ארצו של סקוט, הקוסמולוג סטיבן הוקינג, רמז בעבר שכדאי שניזהר "שם בחוץ", בחלל. "די שנסתכל על עצמנו וכבר נדע איך חיים תבוניים יכולים להתפתח למשהו שלא היינו רוצים לפגוש", אמר הוקינג.

סקוט מסכים אתו: "נקווה שהם לא יבואו לביקור". אך כפי שעולה מן הסרט, ייתכן שלא נוכל לעמוד בפיתוי לבקר אותם, אם זה ימצא חן בעיניהם ואם לא.

בבסיסה של אגדת פרומתאוס טמון הרעיון ש"האלים רוצים להגביל את ברואיהם; ייתכן שירצו להדיח את אלוהים מכיסאו", אומר לינדלוף, שהתפרסם בתור אחד מיוצרי סדרת הטלוויזיה "אבודים" (הוא כתב את הגרסה הסופית לתסריט של "פרומתאוס", כשכתוב לתסריט שחיבר ספייטס).

לינדלוף אומר שכמעט סטה מהכביש כשסקוט צלצל אליו בפעם הראשונה: הוא קיבל שעתיים לקרוא את התסריט של ספייטס, ושומר המתין לו מחוץ לחדר. הוא מתאר את תהליך העבודה עם סקוט כך: "אתה עושה כל מה שביכולתך כדי שהוא לא יקבל את הרושם שאתה אידיוט".

הדילמה במדע בדיוני, לדבריו, היא שהשאלות הצצות לפעמים מרתקות יותר מהתשובות שלהן. "אני מקווה שאף אחד לא יחשוב שאנחנו יומרניים מדי", אומר לינדלוף. "התכוונו ליצור סרט מבדר ומלהיב, אנחנו לא חבורה של אנשים שיושבים ומדברים על משמעות החיים".

הסרט, נאמן לנושא פרומתאוס, מכיל קונפליקט בין-דורי, אומר לינדלוף. אחת הדוגמאות לכך היא הרובוט דייוויד. "חבורת אנשים מחפשים את האל שברא אותם", מסביר לינדלוף. "דייוויד יודע בדיוק מי ברא אותו, והוא לא מרוצה במיוחד מהבורא שלו". הוא רואה, שומע וחושב טוב יותר מבני אדם, והוא גם חזק מהם.

גם לא כל בני האדם מרוצים במיוחד מדייוויד: ויקרס מכנה אותו "הטוסטר", ומסלקת אותו מהחדר. אך ויילנד רואה באנדרואיד את הבן שמעולם לא היה לו, ואומר שדייוויד ניחן בכל התכונות שהיה רוצה בבן, חוץ מנשמה. דייוויד מחייך.

מאנגלית: אורלי מזור-יובל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ