מה הופך את "רוצה אותך במקום" לסרט מופרך להכעיס

ב"רוצה אותך במקום" נאזקים זה לזה בטעות שני סולנים של להקות רוק. אבל במקום קומדיה רומנטית, הסיטואציה יצרה סרט מופרך

אורי קליין
אורי קליין
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורי קליין
אורי קליין

כאשר בחור ובחורה נפגשים בסרט וחוברים זה לזו הודות לנסיבות שהגה בעבורם התסריטאי, הלב מבקש שיהפכו לזוג. לרוב אמנם איננו יודעים מה מקשר בעצם בין השניים פרט להיותם דמויות בסרט משותף, ולמרות זאת אנחנו מייחלים לכך. נטייה זו בולטת במיוחד ב"רוצה אותך במקום", סרטו של הבמאי הסקוטי דייוויד מקנזי, שבמשך 80 דקות - למזלנו לא יותר - כופה עלינו להתעניין בסיפורן הרומנטי של שתי דמויות כה לא מעניינות עד שאולי הן באמת ראויות זו לזו.

"רוצה אותך במקום" שונה מאוד מסרטיו הקודמים של מקנזי - הידוע שבהם כאן הוא "הזר" עם יואן מקגרגור מ-2003. אם באלו היתה מידה של תעוזה וחומרה, הרי בסרט החדש הטריוויאליות חוגגת והממד הנועז היחיד הוא העובדה שצולם במשך ארבעה ימים וחצי, במהלך פסטיבל הרוק הגדול ביותר ("T in the Park") בסקוטלנד. במלים אחרות, לסרטו של מקנזי היה אמור להיות ממד תיעודי כלשהו, אך הבמאי החמיץ את ההיבט הזה לחלוטין. הפסטיבל, או מה שאנחנו רואים ממנו בסרט, נדמה ליריד זניח יותר מלאירוע רוק מסעיר.

מכיוון שמקנזי והתסריטאי שלו, תומס לווריט, לא רצו לעשות אך ורק סרט תיעודי, הם שיבצו בו עלילה פיקטיבית. אלא שזו כה מופרכת ובנאלית, שהסרט כולו קורס סביבה. במרכז הסרט ניצבות דמויותיהם של הסולנים של שתי להקות רוק פיקטיביות: אדם (לוק טרדאוויי) הוא הסולן של להקת בנים בשם "The Make", מורלו (נטליה טנה) היא הסולנית של להקת בנות בשם "The Dirty Pinks".

נטליה טנה ולוק טרדאוויי ב"רוצה אותך במקום". בליל קולנועי

בתחילת הסרט, כששתי הלהקות מגיעות לפסטיבל, פורץ ביניהן סכסוך כלשהו וכעבור זמן קצר מופיע משום מקום אדם שחור - אולי הוא מסמל את יד הגורל - ואוזק את ידיהם של אדם ומורלו זה לזו. במשך מרבית דקותיו הבאות של הסרט מחפשים השניים דרך להשתחרר מן האזיקים הקושרים אותם יחד, אך ניסיונותיהם מסתיימים בכישלון - דבר שאינו מוסיף אמינות לעלילה המופרכת ממילא.

אדם ומורלו אינם מרוצים כמובן מהמצב שנקלעו אליו. כמו זוגות קודמים בקומדיות רומנטיות - וזו מעין קומדיה רומנטית אף שאינה מצחיקה והמרכיב הרומנטי שלה קלוש ביותר - הם מתגרים זה בזו, רבים ובהדרגה נכבשים זה בקסמו של זו. גם חברי וחברות להקותיהם אינם מאושרים מהמצב, וכך גם בני הזוג של שני הגיבורים, שהתלוו אליהם לאירוע. מאחר שאדם ומורלו מחוברים זה לזו, הארבעה מוצאים עצמם יחד במיטה משותפת בלילם הראשון באזור, סיטואציה האמורה להיות משעשעת ביותר, רק שאינה כזאת. וישנה כמובן גם הסצינה הבלתי נמנעת שבה נאלץ אדם להתלוות למורלו לחדר השירותים. נו, באמת.

סרטו של מקנזי אינו הראשון המציג גבר ואשה שנקשרו זה לזו באזיקים. שלא כמו בחלקם, אין בו שמץ מן המורכבות הכרוכה בסיטואציה כזאת. במהלך הצפייה בו עלה למשל בזיכרוני - שלא בטובתו של מקינזי - "39 המדרגות", סרטו של אלפרד היצ'קוק מ-1935.

יש בסרט גם כמה קטעים מוסיקליים לא מלהיבים במיוחד, חלקם מבוצעים על ידי להקות קיימות, והבליל הקולנועי הזה כולו מסתיים בג'סטה רומנטית גדולה שכלל אינה פרופורציונלית למה שקדם לה ולכן גובלת במגוחך - אלא אם כן היתה בה כוונה אירונית חבויה היטב.

חשיפתה של הג'סטה הזאת עלולה להיתפש כספוילר. אבל הסרט מקולקל מכדי שהספוילר יפגום בחוויה שמקנזי שאף לספק. התחושה העיקרית שהצפייה בסרט מעוררת היא שיוצריו נהנו לעשות אותו במין ספונטניות סוחפת במהלך כמה ימים קצרים, אבל הספונטניות אינה מספיקה כשלעצמה. כאשר אין לה על מה להתבסס - ובמקרה הזה אין לה - היא מתגלגלת לכדי שעשוע פרטי הגובל בפינוק ולסרט שנדמה כי הוא מיותר לחלוטין. *

"רוצה אותך במקום". בימוי: דייוויד מקנזי; תסריט: תומס לווריט; צילום: ג'יילס נאטגנס; שחקנים: לוק טרדאוויי, נטליה טנה, רוטה גדמינטאס, אליסטר מקנזי

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ