שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

הקולנוע הישראלי פורח, אבל ראשיו נאבקים נגד שינוי הקריטריונים

בעקבות השינויים הצפויים במבחני התמיכה: היוצרים חוששים מפוליטיזציה ומפגיעה בתחום הדרמה, וקוראים לדיון רציני יותר שיתחשב גם בעמדותיהם

נירית אנדרמן

חודש ספטמבר עומד להיות חגיגי במיוחד לתעשיית הקולנוע הישראלית: שישה סרטים ישראליים - מספר שיא - משתתפים בפסטיבל ונציה היוקרתי שנפתח בשבוע שעבר; שבעה סרטים - נציגות מרשימה במיוחד - תייצג את ישראל בפסטיבל טורונטו, מפסטיבלי הסרטים החשובים בעולם, שייפתח ביום חמישי; ולקראת סוף החודש יתקיים טקס חלוקת פרסי אופיר שמארגנת האקדמיה לקולנוע, ובו ייבחר הסרט שייצג את ישראל בתחרות האוסקר האמריקאי.

ואולם, מאחורי הקלעים והחזות החגיגית גורם מסמך חדש דאגה לראשי ענף הקולנוע. המסמך, שעל הכנתו שקדה מועצת הקולנוע זמן רב, הועבר לידיהם לפני ארבעה שבועות. שמו הרשמי הוא "מבחנים לחלוקת תמיכות של משרד התרבות והספורט למוסדות ציבור בתחום הקולנוע", או מסמך הקריטריונים, ובין השינויים שהוא מציג מסתתרות גם בשורות לא טובות לענף, טוענים ראשיו.

ראשי ענף הקולנוע אינם שוללים את עצם הצורך בעדכון הקריטריונים לתמיכה בגופים הפועלים בענף. על כך יש ביניהם הסכמה גורפת. אבל הם זועמים על הזמן הקצר שהוקצב להם כדי להגיש את הערותיהם (בכתב בלבד) על המסמך החשוב והסבוך: תקופה זו עמוסה במיוחד בענף, ועל אחת כמה וכמה בשילוב תקופת החגים. לכן ביקשו להגיש את ההערות לאחר החגים ודרשו גם שימוע בעל פה. אך יו"ר מועצת הקולנוע, דוד אלכסנדר, ושרת התרבות והספורט, לימור לבנת, הסכימו להעניק להם ארכה רק עד לאחר ראש השנה, 19 בחודש. את הבקשה לשימוע בעל פה הם דחו.

"בתקופה הזאת אנחנו עסוקים בהכנות לפרסי אופיר ולפסטיבלים", אומר עכשיו יו"ר איגוד הבמאים, יריב הורוביץ. "זה רגע קריטי לתעשייה, הרגע הכי עמוס שלה בשנה, ולהוציא מסמך כזה במועד כזה - זה אבסורד. איך אפשר ליצור כך דיון רציני? להעביר כך את הקריטריונים זה מחטף".

הורוביץ. רגע קריטי צילום: אמיל סלמן

"למה אין דברי הסבר למסמך?" מתקומם גם יו"ר איגוד המפיקים, אסף אמיר. "למה לא צירפו אליו הסברים מדוע רוצים לשנות כל סעיף, כפי שנוהגים בכנסת כשרוצים לשנות חוק? חברי המועצה לא טרחו לפרסם דברי הסבר או לפגוש אותנו כדי להסביר לנו מה עשו, הם מוכנים לקבל מאתנו הערות אך ורק בכתב - לפחות שייתנו לנו זמן ללמוד את החומר, הרי איננו משפטנים".

ראשי הענף חוששים מכמה וכמה השלכות שליליות. אחדים מסעיפי המסמך פוגעים אנושות בתקציבים שהועברו עד כה לתחום הדרמה, אחרים מבטלים כליל את התמיכה בסרטים ניסיוניים. תקציב פסטיבלי הקולנוע דווקא הוגדל ב-1.1% (על חשבון סעיף "מתן פרסים" שבוטל), אבל המסמך קובע כי רק פסטיבל שתקציבו גבוה מ-500 אלף שקל יהיה זכאי לתמיכה - קביעה שפירושה פגיעה בפסטיבלים אחרים, ייחודיים ובעלי חשיבות, בהם פסטיבל הקולנוע ההומו-לסבי. יש גם שינויים שהיוצרים רואים בהם פתח לפוליטיזציה עתידית - ועל המכלול כולו הם מבקשים שתינתן להם הזדמנות נאותה להשמיע את קולם.

"התהליך הזה מתנהל שנים, ופתאום מונחת עלינו המסמך הזה דווקא באוגוסט", אומר יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטריים, אורי רוזנווקס.

דוד אלכסנדרצילום: אוליביה פיטוסי

"זה נותן הרגשה שנעשה ניסיון להעביר את אישורו במהירות. רבים מחברי המועצה התחלפו באחרונה, וכלל לא ברור אם יש להם מושג על מה הם עומדים להצביע. מכיוון שחברי המועצה באים והולכים ואילו אנחנו נשארים עם זה, ראוי לנהל אתנו דיאלוג אמיתי בנושא".

ודווקא יש בטיוטת המסמך שהכינה המועצה גם שינויים מבורכים. כך, למשל, ההחלטה להשקיע סכומים גדולים יותר בסרטי עלילה. זה זמן רב שהיוצרים בענף מעוניינים שקרנות הקולנוע ישקיעו יותר כסף בפחות סרטים - הן כדי לאפשר הפקה בתנאים נאותים, הן כדי להתגבר על הקושי ההולך וגובר לגייס כסף לסרטיהם, בין השאר בשל צמצום ההשקעות של גופי השידור בקולנוע. ואכן, המסמך החדש מבטיח לתגמל קרנות על פי הסרטים (שתקציבם שלושה מיליון שקל לפחות) שבהם הן ישקיעו סכומים גבוהים מוגדרים.

תקני אבל לא מציאותי

שינויים מבורכים נוספים הם אלה שנועדו להגביר את השקיפות בפעולת הקרנות. על פי הקריטריונים החדשים, תחויב כל קרן לנהל אתר אינטרנט שיכלול מידע עדכני ונגיש ליוצרים. הנחיות על אופן הגשת הבקשות לתמיכה, פירוט של תמיכת הקרן בסרטים השונים, שמות הלקטורים ועוד - המידע הזה יהיה זמין ונגיש לציבור כולו.

המסמך גם מקציב ללקטור פרק זמן מוגבל לקבלת החלטה על מתן תמיכה בסרט ומחייב אותו לנמק את החלטתו. מצד שני, המסמך מציג לקרנות רשימת דרישות בלתי אפשרית בכל הנוגע לבחירת הלקטורים עצמם. במעין אפליה מתקנת גורפת הוא קובע כי תינתן העדפה לקרן שהרכב הלקטורים שלה ישקף ייצוג הולם לנשים - ו"למגוון החברתי הישראלי, בהתייחס לזרמים דתיים, פריפריה גיאוגרפית, עולים חדשים או עדות לא-יהודיות וכיוצא בכך".

אורי רוזנווקסצילום: אמיל סלמן

במלים אחרות, הכוונה אולי טובה, אבל התוצאה היא גיבוב דרישות לא ריאלי לחלוטין. או כפי שאומר גיורא עיני, מנכ"ל קרן רבינוביץ, "לפי זה נצטרך למצוא לקטורית שתהיה אתיופית דתייה, שגרה בדימונה, עלתה לארץ לפני חצי שנה והיא לא יהודייה. זה סעיף שכתוב יפה, אבל מובן שבמציאות יהיה קשה למצוא כאלה".

אותה נימה של תקינות פוליטית, או פוליטית לכאורה, עולה גם מההצעה להסיט את ההקצאות של הדרמה הבודדת (דרמת טלוויזיה של פרק אחד שאורכה 20 דקות לפחות) - 8.5% מתקציב הקולנוע עד כה - ליעדים אחרים.

כשלעצמה, גם העברת התמיכה מדרמות בודדות ליעדים אחרים היא מהלך נכון ומתבקש, שכן זה כמה שנים מסרבים גופי השידור להקרין דרמות אלה ממילא. אבל לטענת היוצרים, חלק מהיעדים החדשים שנבחרו מעידים על החלטה פוליטית ועל ניסיון להתערב בתכנים של הקולנוע הישראלי.

כך, למשל, היעד של תמיכה בפרויקטים לפי המלצת המועצה עצמה (עד 2.2%). סעיף זה מאפשר למועצה לשמור לעצמה את הזכות לבחור בכל שנה נושא מסוים, להמליץ על סכום שיוקצה ליוזמות בנושא זה, ולהזמין את הציבור להגיש בקשות לתמיכה. אם הסעיף יתקבל, מזהירים בענף הקולנוע, הוא יאפשר למועצה לעשות ככל העולה על רוחה ב-2.2% מתקציב הקולנוע, ללא פיקוח, ובכך למעשה יפתח פתח לשימוש פוליטי בכסף.

יעד נוסף שהמועצה מבקשת להפנות אליו את תקציב הדרמות הבודדות הוא הגדלת התמיכה בסרטים ייעודיים הנותנים ביטוי לפריפריה ולרב-תרבותיות בחברה הישראלית (2.7%).

"זה ניסיון להשפיע על סוג הסרטים שייעשו פה", אומר יוצר שלא לייחוס. "עולה התחושה כאילו הקריטריונים האלה נועדו להכשיר ציבור אחר של יוצרי סרטים שיחליף אותנו. הם נוסחו כאילו כולנו מין צפונים עם משקפיים עגולים שעושים סרטים על תל אביב. וזה כל כך לא נכון. אנחנו הרי עוסקים המון בפריפריה, אלה בדיוק הסיפורים שאנחנו מחפשים".

ואכן, רק בשנה האחרונה נעשו לא מעט סרטים כאלה. "למלא את החלל" (שעוסק בחרדים), "המשגיחים" (שעוסק בחוזרים בתשובה בבת ים), "חיותה וברל" (קשישים שהחברה הקיאה מתוכה), "שרקיה" (על בדואי מכפר לא מוכר בנגב), "העולם מצחיק" (שעלילתו מתרחשת בטבריה) - אלה רק אחדים מהם.

דו"ח מחקר שהוכן בכנסת בשנה שעברה, ובחן את התכנים של הקולנוע הישראלי בשנים 2009-2010, מחזק את התמונה. הדו"ח מצא כי קרנות הקולנוע תמכו בסרטים שנושאיהם היו מגוונים ושונים, נתנו ביטוי למגוון התרבותי בחברה הישראלית ועסקו רבות בנושאים הקשורים בקבוצות שוליים ובפריפריה.

"לא רק שבסרטי העלילה שהופקו בשנים האחרונות יש ממילא ייצוג מגוון לכל המגזרים, אלא שכאשר המועצה אומרת שברצונה לייחד כסף לעיסוק בנושא מסוים - זו התערבות גסה בתכנים", אומר גם עידן אור, רכז פרויקטים באיגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה.

יתרה מכך, באופן תמוה החליטה המועצה להפקיד את כל תקציבו של התחום הייעודי בידיה של קרן אחת, קרן גשר. ובעוד היא מפקידה את התחום הייעודי כולו בידי קרן אחת, הרי בתחומים אחרים הגבירה המועצה את התחרות בין הקרנות - אף שבענף הקולנוע התלוננו לא פעם כי זו הפכה למקור לעימותים קשים. כך למשל, קבעה המועצה כי הקרנות יתוגמלו על בסיס הפרסים שבהם זכו הסרטים התיעודיים והעלילתיים שבתמיכתן, הפסטיבלים שבהם הוצגו סרטים אלו ומספר הכרטיסים שנמכרו להם בבתי הקולנוע - מדדים שללא ספק יגבירו את אווירת התחרות.

סעיף תמוה במיוחד קובע כי הקרנות יתוגמלו גם על פי הצלחתן לגייס כספים ממקורות נוספים - ציבוריים, פרטיים, עסקיים או מקרנות אחרות. גיוס מקורות מימון לסרט הוא אחד מתפקידיו המרכזיים של מפיקו, וקשה להבין מדוע מצאה המועצה לנכון להטיל משימה זו על הקרנות התומכות בסרטים עלילתיים.

יו"ר מועצת הקולנוע, דוד אלכסנדר, מוסר בתגובה כי אין בכוונתו להתייחס לטענות הנוגעות לתוכן המסמך, כל עוד לא תקבל לידיה המועצה את התגובות ותדון בהן. "התיקונים לקריטריונים עברו את כל שלבי הדיונים וההכנות הדרושים, לרבות בדיקתם על ידי אנשי משרד המשפטים. רק לאחר מכן הם פורסמו, על פי סדר ציבורי נכון וראוי של שקיפות, במטרה לקבל את תגובותיהם של אנשי התחום", הוא אומר.

"משרד המשפטים מקציב בדרך כלל 21 יום למתן תגובות, ואילו אנחנו העמדנו לרשות המגיבים יותר. לדעתי, זה די והותר. הרי גם אנחנו צריכים זמן כדי לדון בתגובות ולהחליט מה לשנות בעקבותיהן. אם נמתין יש חשש שהקריטריונים החדשים לא יאושרו לפני תקציב 2013".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ