בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מעגל ריק

העלילות המרובות של "360", סרטו החדש של פרננדו מיירלס, אינן איתנות מספיק והן קורסות תחת העומס

תגובות

מאמץ יתר, שהתבטא בהפגנה יתרה של תזזית סגנונית, אפיין את "עיר האלוהים", הסרט שהעניק לבמאי הברזילאי פרננדו מיירלס, לפני עשור בדיוק, הכרה בינלאומית; ואותו מאמץ יתר, שמלווה בתזזית סגנונית מאפיין גם את סרטו החדש, "360"; אך בעוד ש"עיר האלוהים" יישם את המאמץ על תיאורה של מציאות חברתית קשה במולדתו של הבמאי, "360", שחג לו ממדינה למדינה, משקיע את המאמץ בפסיפס מכאני של סיפורים שמרביתם סתמיים ואף בנאליים.

360 מעלות מייצגות מעגל, וברקע של סרטם של מיירלס והתסריטאי הבריטי פיטר מורגן (תסריטאי פורה, אולי פורה מדי, שכתב את התסריטים של "המלכה" ו"מכאן והלאה" ואת המחזה והתסריט של "פרוסט/ניקסון") נמצא "המעגל", מחזהו של ארתור שניצלר האוסטרי, שנכתב בסוף המאה ה-19 וב-1950 היה לסרט מופתי בבימויו של מקס אופולס (למחזה נוצרה גרסה נוספת על ידי הבמאי הצרפתי רוז'ה ואדים והוא השפיע על סרטים רבים שביקשו לשאול ממנו את מבנהו המעגלי האלגנטי). לא לחינם מתחילים מיירלס ומורגן את סרטם בווינה.

אולם, בעוד ששניצלר השתמש בעיקרון עלילתי אחיד (המחזה מורכב משרשרת של פגישות בין גברים לנשים, כאשר אחד מכול זוג עובר לסיפור הבא, עד שלבסוף נוצר המעגל כאשר אחד מבני הזוג הלפני אחרון נפגש עם אחד מבני הזוג הראשון, וכך נוצר הזוג האחרון), מיירלס ומורגן מערבלים את הדמויות בבלילה שמבקשת לומר משהו על מצב האדם ברגע הזה בהיסטוריה שלו, אך כל מה שיש להם לומר זה שכל אדם עומד בשלב זה או אחר בפני בחירה שמשנה את חייו. הצרה היא שהסיפורים שהם בחרו כדי להדגים את האמת הזאת משטיחים אותה במקום להעניק לה נפח רעיוני שעשוי להאיר אותה מחדש.

המסלול שהסרט עובר מתחיל עם אשה סלובקית (לוצ'יה סיפוסובה) שמגיעה לווינה כדי להיות נערת ליווי, ממשיך עם איש עסקים בריטי (ג'וד לאו) ויריבו העסקי (מוריץ בלייבטראו) ועם אשתו של איש העסקים (רייצ'ל וייס), שיש לה מאהב (ג'וליאנו קאזארה), שהוא צלם ברזילאי שצעיר ממנה. המסלול ממשיך עם חברתו הברזילאית של אותו מאהב (מריה פלור), שנמאס לה ממנו, רופא שיניים מוסלמי בפאריס (ג'אמל דבוז), שמאוהב באסיסטנטית הרוסייה שלו (דינארה דרוקארובה), שנשואה לגבר (ולדימיר ולודיצ'נקוב) שעובד בשביל גנגסטר רוסי (מארק איווניר הישראלי) ולדמויות האלה מתווספים גם אב (אנתוני הופקינס), שבתו נעלמה לפני שנים רבות ועבריין מין (בן פוסטר), שזה עתה שוחרר מהכלא.

עלילת הסרט עוברת מווינה לברטיסלאבה לפאריס ללונדון ומשם לדנבר ולפיניקס בארצות הברית ואף לריו שבברזיל. כדי לסמל את הארעיות שמאפיינת את היחסים האנושיים בזמן הזה, רבות מהסצנות בסרט מתרחשות בנמלי תעופה ובמהלך טיסות, ומעניינת העובדה שלמרות שהעלילה מטיילת בעולם היא פוסחת על העולם השלישי, כאילו שהבעיות שהסרט מעלה אינן מייצגות אותו כי שם יש בעיות חמורות יותר. לא כל הדמויות בסרט נפגשות זו עם זו, אך הפגישות שכן מתקיימות נדמות לרוב מאולצות.

מיירלס, שמאז "עיר האלוהים" ביים את "הגנן המסור" הטוב והגרסה הכושלת מאוד של "על העיוורון", מביים את הסרט בתנופה תזזיתית, שמטרתה לייצר מעין טור-דה-פורס עלילתי וחזותי, אך המטרה אינה עולה יפה והסרט סובל מגודש של תחבולות, שמעניקות לו מהות יהירה שפועלת על ריק. העריכה האקסצנטרית לפעמים, הצילום שמשתמש הרבה בהשתקפויות שמטרתן סימבולית, פיצולו לפרקים של המסך ואוסף השירים בשפות שונות שנשמע בפס הקול (אחד הדברים שדווקא יפים בסרט הוא שמדברים בו בשפות שונות ולא בשפה אחת כפי שנהוג לרוב היום, והיא האנגלית), כל אלה מעיקים על הסרט, שעלילותיו השונות אינן איתנות דיין מבחינה דרמטית או רגשית כדי שלא לקרוס תחת העומס.

לשחקני הסרט, מוכרים ואלמונים כאחד, לא ניתנות הזדמנויות רבות להוכיח את כישרונם, ורק לאנתוני הופקינס, אולי בגלל מעמדו בין שחקני הסרט, ניתנת האפשרות לשאת מונולוג דרמטי ארוך למדי, שאותו הוא מבצע במיומנות הצפויה, אך המונולוג נדמה כשתול בתוך הסרט, שמרבית הסצנות הכלולות בו קצרות. אך, כאמור, הצרה העיקרית של הסרט היא שאין לו הרבה מה לומר על גורלו של האדם, יחסיו עם זולתו, היחסים בין גברים לנשים, מוסד הנישואים, הקשר בין חיים אישיים למקצועיים, התנגשותה של הדת באושר הפרטי ועוד נושאים שהסרט מתיימר לגעת בהם. הסרט אינו משעמם; הקצב שלו אינו מאפשר להשתעמם בו; אך הוא חלול, ואולי מהבחינה הזאת הוא באמת מייצר מעגל, שבתוכו אין כלום.

"360". בימוי: פרננדו מיירלס; תסריט: פיטר מורגן; צילום: אדריאנו גולדמן; שחקנים: לוצ'יה סופוסובה, ג'וד לאו, מוריץ בלייבטראו, רייצ'ל וייס, ג'וליאנו קאזארה, מריה פלור, ג'מאל דבוז, דינארה דרוקארובה, ולדימיר ולודיצ'רקוב, מארק איווניר, אנתוני הופקינס, בן פוסטר

ערך את העמוד: נדב הולנדר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו