בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

די-וי-די

מרינה אברמוביץ' מפגינה נוכחות

סרט תעודה על האמנית מרינה אברמוביץ' חושף את תהליך העבודה על המיצג המרתק שקיימה במומה בניו יורק. וגם: "אורחים לרגע" בדי-וי-די

תגובות

אנשים, כך נהוג לומר, מבלים מול יצירות מופת דוגמת ה"מונה ליזה" לא יותר מחצי דקה. מול העבודה הזאת הם בילו יום שלם: "האמנית נוכחת" (is Present The Artist) הוא שמו של מיצג מרתק שעמד במרכז התערוכה הרטרוספקטיבית שהעמידה מרינה אברמוביץ' במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק, המומה, ב-2010. זה גם שמו של סרט תיעודי שהוקרן ושודר בארץ במסגרות שונות והגיע לאחרונה אל מדפי ספריות הדי-וי-די.

הסרט סוקר את דרכה של האמנית, ילידת בלגרד 1946, מראשית דרכה במחוזות האמנות האוונגרדית ועד היום. אברמוביץ' ידועה כמי שחרטה על דגלה בחינה עמוקה, חסרת פשרות ולעתים כואבת מאוד של גבולות המיצג: בין היתר חתכה את אצבעותיה בסכינים, נשכבה בלב כוכב בוער והתעלפה מחוסר חמצן, חבטה את גופה בקירות, הצליפה בעצמה וחרצה על עורה צורות מדממות.

לראות עבודה של מרינה אברמוביץ', כפי שמסבירה קולגה בסרט, זה כמו לצפות ביצירה של היצ'קוק. אתה יודע שהאקדח שם, אבל אתה לא יודע אם ומתי הבחורה תירצח. אברמוביץ', בתם של זוג פרטיזנים ממלחמת העולם השנייה, האמינה תמיד שהאמן חייב להיות לוחם. יצירתה המשותפת עם בן זוגה משנות ה-70 וה-80, האמן הגרמני אוליי (פרנק לאייסיפן), הביאה אותה אל רצף של שיאים אמנותיים המתועדים כאן בקטעי ארכיון נדירים.

בין היתר ניתן לצפות בקטע מתוך העבודה שחתמה למעשה את הזוגיות שלהם: הם הלכו משך כמה חודשים משני צדי החומה הסינית, עד שנפגשו באמצע והתחבקו. אוליי, שנותר מאז מאחור מבחינת ההכרה הבינלאומית, הוא גיבור המשנה השקט של הסרט: אל מול העוצמה השופעת, המצליחנױת והאלגנטיות האינסופית שלה, הוא מתראיין בחולצת ג'ינס מהוהה ובעיניים טרוטות.

הטריילר הרשמי לסרט על אברמוביץ'

מרכז הכובד של הסרט, שביימו מתיו אייקרס וג'ף דופרה, עוסק בחודשי העבודה על "האמנית נוכחת", מיצג שבמהלכו ישבה מדי יום, כמעט שלושה חודשים, במשך כל שעות הפתיחה של המומה, על כיסא עץ; מולה התיישבה בזה אחר זה מבקרי המוזיאון. 750 אלף צופים ביקרו בתערוכה, מקצתם ישנו ברחוב כדי לתפוס מקום בתור לשבת מול האמנית. היא מצדה הביטה בהם בשתיקה, ובאורח פלא הציפה בנפשם רגשות לא צפויים. לעתים גם היא הגיבה בדמעות.

הסרט חושף את המקורות שמהם צמחה העבודה – בין היתר מתוך עבודה דומה שערכה עם אוליי עשרות שנים קודם לכן – ומתעד את הגעתו של אוליי עצמו למוזיאון כדי לצפות במיצג, ברגע שנהפך לאחד משיאיו הרגשיים של הסרט. בנוסף לכך מתאר הסרט את הבחירות האמנותיות והלוגיסטיות שליוו את הקמת המיצג, שטמן בחובו מורכבות רבה מכפי שניתן לצפות.

גם הקהל החשדן, שלא חובב אמנות חיה ודרמטית וירים בוודאי גבה לנוכח העבודות המוקדמות והקולניות של אברמוביץ' (המזכירות לעתים פארודיות עכשוויות על אמנות מודרנית), יתקשה להישאר אדיש לנוכח המראה הבלתי ייאמן של האמנית נמקה בכיסאה ומרימה את מבטה כדי לגלות בכל פעם פנים חדשות ואת מה שמסתתר מאחוריהן. המיצג, שכמעט הביא אותה אל קצה גבול היכולת הפיסית והנפשית, הוכתר לבסוף בהצלחה רבה.

"יש כל כך הרבה סיבות שונות לכך שאנשים באים להתיישב מולי", היא מסבירה בסרט. "מקצתם זועמים, מקצתם סקרנים, מקצתם רק רוצים לראות מה יקרה. מקצתם פתוחים מאוד ואתה מרגיש כאב עצום בוקע מהם. וכשהם יושבים מולי זה כבר לא קשור אלי. די מהר אני נהפכת בעבורם לראי של עצמם".

אורחת רצויה

ואם כבר נשים יוצרות, הנה סרט נוסף שיצא לפני זמן אך ראוי מאוד להתייחסות נוספת: "אורחים לרגע", סרטה הראשון באורך מלא של הבמאית מאיה קניג. התסריט, שאותו כתבה יחד עם דנה דימנט, עוסק באב שאוסף את בתו משדה התעופה לאחר שהות ארוכה שלה עם האם בחו"ל. במהרה מתגלה לבת כי לאביה אין באמת דרך לספק לה אלמנטים נחוצים כמו למשל מקום לינה. אך מלחמת לבנון השנייה בדיוק פורצת, והשניים מתחזים לפליטים מהצפון ומוצאים מקלט בביתה של משפחה ירושלמית אמידה. הסרט מתאר את מערכות היחסים שנרקמות בין האב לבין הורי המשפחה המארחת, בין הבת לבין בנם החייל, ובין האב לבתו כמובן.

הטריילר הרשמי לסרטה של מאיה קניג "אורחים לרגע"

סרט ההתבגרות משובץ שחקנים נהדרים ובראשם גור בנטביץ' (בן זוגה של הבמאית) המתאים ככפפה לתפקיד האב שאול, סטלן אביון וממציא פטנטים בעל לב רחב, ואליה ענבר כבתו ליבי בת ה-13. הסרט עצמו מקסים והמצאתי כמו הפטנטים של שאול, והדי-וי-די, שיצא לאחרונה בהפצת האוזן השלישית, כולל רצף של תוספות: טריילר, טיזרים, סרטון מלווה בדברי הבמאית וסרט סטודנטים קצרצר ויפה שיצרה בימי לימודיה בלונדון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו