סיפורו של הסרט המצליח על איש הסוכר - קולנוע - הארץ
די-וי-די

סיפורו של הסרט המצליח על איש הסוכר

הסיפור שבמרכזו של הסרט התיעודי "Searching for Sugar Man" הוא חלומו של כל דוקומנטריסט ועיתונאי: סיפור שאיש לא ידע על אודות זמר שאיש לא הכיר

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
נדב הולנדר

מוסיקאים רבים נוטים לעטות הילה של מסתורין. רובם עושים זאת מסיבות מסחריות. במקרים אחדים מדובר פשוט בטעות היסטורית. בשנת 1967 יצא בארצות הברית סינגל בשם I'll slipp away מאת זמר צעיר בשם רודריגז, בלי לעורר תהודה כלשהי. זמן מה אחר כך, במועדון אפל בשיקגו, נתקלו צמד מפיקים מוסיקליים מחברת התקליטים סאסקס ברודריגז. הם ראו לפניהם כישרון עצום ובלתי ממומש, סינגר-סונגרייטר מקורי ופורה שיושב באפלה כשפניו כלל לא פונות לקהל ושר על מצוקת המעמדות הנמוכים וקשיי הקיום בעיר.

השניים מיהרו להחתים אותו על חוזה הקלטות, ובעקבותיו יצא ב‑1970 אלבומו הראשון, "Cold Fact". אילו יצא היום, התקשורת היתה ודאי משתעשעת על חשבון העובדה שבניגוד לכותרתו, על האלבום עצמו לא נכתבו שום עובדות יבשות: מלבד השם רודריגז ופורטרט משונה שלו בישיבה מזרחית, לא נמסר שם כל פרט מזהה. אבל התקשורת לא עסקה בנושא, מכיוון שרודריגז לא עניין אף אחד.

מתוך "Searching for Sugar Man". מועמד לאוסקר

"Cold Fact" נכשל, ושנה אחריו יצא אלבום נוסף, "Coming from Reality", וגם הוא ספג כישלון חרוץ ולא הצליח לעורר שום עניין בארצות הברית. שנים ספורות לאחר מכן גם הלייבל נסגר. מאז לא שמע איש על רודריגז. אנשים אמרו שהתאבד - ­ שרף עצמו על הבמה או ירה לעצמו בראש במהלך הופעה לא מוצלחת. איש לא טרח לחפש אחריו, מהסיבה הפשוטה שמניין מעריציו היה אפס.

ובאותו זמן, ביבשת אחרת, המצב היה שונה לחלוטין.

שני האלבומים, כך מתברר, יובאו איכשהו לדרום אפריקה והפכו את רודריגז לאחד הזמרים החמים ביותר בארץ האפרטהייד. שיריו הושמעו בכל מקום והוא נחשב לאמן מחאה שביטא את כל מה שזמרים מקומיים לא העזו לשיר. כשאלבומיו הגיעו לאפריקה בתחילת שנות ה‑70, תחנות הרדיו המקומיות נהגו לחרוץ קווים צפופים על הרצועות האסורות כדי למנוע את שידורן; זה רק הפך אותו לפופולרי יותר. מאות אלפי אלבומים מכר רודריגז בדרום אפריקה, והוא נחשב שם פופולרי לא פחות מאלביס.

אלא שהוא עצמו לא ידע זאת.

וכאן נכנס לתמונה הסרט התיעודי "Searching for Sugar Man", שיצא בשנה האחרונה בהפקה משותפת בריטית-שוודית, פתח את פסטיבל סאנדנס וזכה לתשבחות ולפרסים רבים ברחבי העולם. כעת הוא מועמד לאוסקר בקטגוריית הסרט התיעודי. הסיפור שבמרכזו הוא חלומו של כל דוקומנטריסט, כל עיתונאי וכל מעריץ: הסיפור שאיש לא ידע על אודות זמר שאיש לא הכיר.

הטריילר הרשמי לסרט "Searching for Sugar Man"

החיים הכפולים של רודריגז נחשפים בסרט במלוא אירוניותם - בעידן האינטרנטי זה לא יכול היה לקרות. הכל החל כאשר חברת תקליטים בדרום אפריקה הוציאה בתחילת שנות ה‑90 גרסת דיסק לצמד האלבומים. מעריץ דרום אפריקאי גויס לכתוב את הטקסט הפותח בחוברת העטיפה, וקרא שם לחוקרי מוסיקה לבדוק מה באמת קרה לרודריגז - ­ האם שרף עצמו או ירה בעצמו או לא זה ולא זה.

למרבה המזל, עיתונאי מוסיקה סקרן הרים את הכפפה והחל לחקור בנושא. התהליך ארך שנים אחדות וסחף אחריו גם את מאליק בנדז'לול, במאי הסרט. תחילה עמדו הבלשים המוסיקליים מול אפס אינפורמציה, בלי קצה חוט שיוביל אותם לזהותו של הזמר. הם החלו לעקוב אחר הקרדיטים באלבום, ריאיינו דמויות מפתח, מפיקים וקולגות והגיעו (דרך האינטרנט, שהספיק לקום עד אז) עד לבני משפחתו של הזמר, שסימנו בשבילם את הדרך לפתרון התעלומה.

הסרט - ­ שנעשה ביד אמן דוקומנטרית, ביצירתיות אין קץ ובעדינות וצניעות שמזכירות את האישיות המסתורית שבמרכזו - משרטט את המסע שעשו המעריצים-תחקירנים, ואת סיפור חייו של הזמר הנהדר הזה שנחשף כאן לראשונה. שיריו היפים מלווים את הסרט, ולמרבה השמחה, בעקבות הצלחתו של זה בחודשים האחרונים, זכו גם הם סוף סוף להצלחה בארצות הברית, באיחור בלתי אופנתי של ארבעה עשורים.

"Searching for Sugar Man", האוזן השלישית

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ