בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האזרח קליין

"הנץ ממלטה": שחק אותה סם ספייד

ג’ון יוסטון היה במאי חסר ניסיון. המפרי בוגרט גילם עד אז תפקידי משנה. איך הם הפכו את “הנץ ממלטה” לאחד הסרטים האמריקאיים הקלאסיים המוערכים והאהודים ביותר?

3תגובות

"זה החומר שממנו עשויים החלומות", אומר הבלש הפרטי סם ספייד, במלותיו של שייקספיר, סמוך לסוף גרסתו הקולנועית של ג'ון יוסטון מ-1941 של ספרו של דשיאל האמט (שיצא כעת מחדש בעברית בהוצאת כתר בתרגומו של אסף גברון). זו יכולה להיות הגדרתו של הפסלון של הנץ, שבמשך הסרט כולו שורה ארוכה של פושעים מגוונים ואנשי חוק מסוגים שונים ניסו נואשות להניח את ידיהם עליו. אבל זו יכולה להיות גם ההגדרה של הקולנוע עצמו, שזה עתה סיפק אסקפיזם משובח.

ספרו של האמט, שיצא ב-1930, נחשב לספר שביסס את ספר המתח האמריקאי, הן בסגנון כתיבתו שבדרכו הישירה והבוטה שידרג את שפת הרחוב לרמה מסוגננת ופיוטית, והן בתיאור מציאות מעורפלת מבחינה מוסרית, שנעה בין היצמדות לערכים רומנטיים לניצולם האופורטוניסטי והציני. סרטו של יוסטון, שהיה לאחד הסרטים האמריקאיים הקלאסיים הזכורים, המוערכים והאהודים ביותר, נחשב לזה שהניח את היסודות לפילם נואר שפרץ באמריקה אחרי מלחמת העולם השנייה. שתי ההבחנות האלה אינן מדויקות לגמרי. לסגנון שהאמט הביא לכדי שלמות בספרו היו סממנים קודמים, כולל בסיפורים הקצרים שפירסם בראשית שנות ה-20 בכתבי עת שהתמחו בסיפורי מתח ובסרטים שהופקו לפני סרטו של יוסטון.

הסרט של יוסטון לא היה העיבוד הקולנועי הראשון לספר של האמט. ב-1931 נוצרה לספר גרסה ראשונה, בבימוי רוי דל רות. ריקרדו קורטז גילם את סם ספייד וביבי דניאלס את הפאם פאטאל שמגיחה לחייו המסוגרים. ב-1936 ביים ויליאם דיטרלה גרסה שנייה של הספר, ששמו שונה לשם מושך כנראה יותר, "השטן פגש אשה". שמו של סם ספייד, שגילם וורן ויליאם, שונה לטד שיין. שמה של הגיבורה, שגילמה בטי דייוויס, שונה מבריג'יד אושונסי לוואלרי פורביס (בגרסה הראשונה שונה שמה לרות ואנדרלי).

“הנץ ממלטה", שהיה מועמד לשלושה פרסי אוסקר, היה הסרט הראשון שביים יוסטון. לפני כן היה אחד מתסריטאי הבית של חברת האחים וורנר שהפיקה את "הנץ ממלטה". בין השאר כתב תסריטים לסרטים שנהפכו לקלאסיים ובהם "ג'זבל" של ויליאם ויילר בכיכובה של בטי דייוויס ו"סרג'נט יורק" של האוורד הוקס בכיכובו של גרי קופר. יוסטון זכה בהזדמנות ראשונה לביים באחים וורנר לא תלו תקוות רבות בסרט והתייחסו אליו כאל עוד סרט מתח. התפקיד של סם ספייד הוצע תחילה לשחקן ג'ורג' ראפט, שכיכב בשנות ה-30 בסרטי גנגסטרים. אבל הוא סירב להופיע בסרט של במאי חסר ניסיון. באותה שנה סירב ראפט גם להופיע בסרט הגנגסטרים "הרי סיירה הגבוהים" שביים ראול וולש על פי תסריט של יוסטון כי רצה להיפטר מהדימוי ככוכב סרטי גנגסטרים. התפקידו נמסר להמפרי בוגרט שעד אז הופיע בעיקר בתפקידי משנה.

"הנץ ממלטה" ו"הרי סיירה הגבוהים" ביססו את מעמדו של בוגרט ככוכב והניחו את היסודות למיתוס שלו. הוא היה אז בן 42 והקריירה שלו ככוכב נמשכה 16 שנים בלבד (הוא מת ב-1957, בן 57). אבל במשך אותן שנים, מ"הנץ ממלטה" ו"קזבלנקה", שהופק שנה אחר כך, והלאה, ביסס את הפרסונה הקולנועית ששילבה בין הרומנטי לציני והקשוח לרך הלבב והאידיאליסט. שילוב זה הפך אותו למיתוס כה אטרקטיבי, שהסגידה לו פרצה במלוא עוזה דווקא אחרי מותו, תחילה בקרב הסטודנטים בשנות ה-60 שחיפשו לעצמם גיבור סימבולי.

כיום קשה לדמיין שחקן אחר מגלם את ספייד. הופעתו של בוגרט הבליטה את צדה הקשוח, הציני והאכזרי של הדמות וגם את היצמדותה לערכיה בכל מחיר. היא תאמה את חזונו הקולנועי הרומנטי והציני של יוסטון. בסרטיו הטובים היעד הוא לא העיקר אלא החיפוש אחריו. התיאום בין בוגרט ליוסטון הפך את בוגרט לשחקן המועדף על הבמאי. שיתופי הפעולה כללו את "האוצר מסיירה מאדרה" מ-1948, שזיכה את יוסטון בשני אוסקרים ו"המלכה האפריקאית" מ-1951, שהופעתו בו זיכתה את בוגרט באוסקר הראשון והיחיד שלו.

ב-1975 עשה המפיק דייוויד גיילר ניסיון כושל ליצור קומדיית המשך ל"הנץ ממלטה". בסרט, "הציפור השחורה", גילם ג'ורג' סיגל את בנו של סם ספייד. הסרט נכשל כישלון חרוץ וגיילר לא ביים עוד (אבל היה שותף להפקתם של סרטים מצליחים כגון "הנוסע השמיני").

דמותו של האמט, מחבר הספר, שחייו היו מלאי משברים, גולמה בקולנוע ובטלוויזיה כמה פעמים, בין השאר ב”ג’וליה” של פרד זינמן מ-1977 וב”האמט” של וים ונדרס מ־1982.

בניגוד למחברי ספרי מתח אחרים, שבספריהם נצמדו לדמותו של בלש פרטי אחד – כמו למשל, ריימונד צ'נדלר, ממשיכו של האמט שהתעלה עליו, שברא את דמותו של הבלש הפרטי פיליפ מארלו – "הנץ ממלטה" היה ספרו היחיד של האמט, מבין חמישה בלבד, שבו הופיעה דמותו של סם ספייד (הוא היה גם גיבור שלושה סיפורים קצרים שהאמט כתב). אבל הוא נחרת בתודעה לא פחות מגיבוריהם של סדרות ספרותיות או קולנועיות בזכות האמט, בזכות יוסטון ובזכות בוגרט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו