סרטים מומלצים בבתי הקולנוע - קולנוע - הארץ

סרטים מומלצים בבתי הקולנוע

אורי קליין ממליץ על הסרטים הטובים ביותר המוצגים כעת על המסך הגדול

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אורי קליין
אורי קליין

* מולייר על אופניים: סרטו של הבמאי הצרפתי פיליפ לה גה מעמת באופן אינטליגנטי בין שני שחקנים העובדים על שני גיבוריו של מחזהו של מולייר “המיזנתרופ”, הסותרים זה את זה באופיים וראיית עולמם, גם כדי לחקור את מהות עבודתו של השחקן וגם כדי לחשוף את הניגודים המרכיבים את מהותה של הנפש האנושית.

* לרדת מהעץ: העיסוק בסוגיות של אחריות ומחויבות אישיות וציבוריות מעניק נפח לסרטו השלישי של הבמאי גור בנטביץ’, שאמנם נע בקלילות האופיינית לסרטיו הקודמים אך מתחתיה פועמת מידה של רצינות ואפילו חומרה, ולכן זו יצירה בעלת תוקף.

* כוננות עם שחר:סרטה של הבמאית קתרין ביגלו מתמקד בתיאורה העובדתי היבש והאובייקטיבי, שנמנע מההתלהמות פטריוטית,  של העשייה המקצועית ארוכת השנים שאיפיינה את המצוד אחר אוסמה בין לאדן והביאה לחיסולו.

מתוך "סיני בטייק אווי"

* ג’אנגו ללא מעצורים: אף שאין זה אחד מסרטיו הטובים ביותר של קוונטין טרנטינו, הסרט, שמתאר את זוועות העבדות בדרומה של אמריקה שלפני מלחמת האזרחים, כולל הברקות תסריטאיות וסגנוניות רבות וראוי לצפייה כמו כל סרט של טרנטינו.

* לינקולן: סרטו הטוב ביותר של סטיבן ספילברג זה עשור הוא דרמה קאמרית, המתארת את התהליך הפוליטי, שכלל מגוון של תכסיסים ותחבולות, שבעזרתן הצליח נשיאה ה-16 של ארצות הברית, בגילומו המצוין של דניאל דיי-לואיס, שזכה באוסקר על התפקיד,  להביא לאישור את התיקון ה-13 לחוקה, האוסר על עבדות, סמוך לסופה של מלחמת האזרחים.

* אהבה: סרטו הקשה, הרך והמרגש כאחד של מיכאל האנקה, שזכה באוסקר לסרט הזר, עוסק באיפוק רגשי וישירות אנושית, שנמנעים מכל שמץ של סנטימנטליות, בזקנה, חולי ומוות, דרך סיפורם של זוג קשישים, המגולמים על ידי שני השחקנים הצרפתיים הוותיקים הנפלאים ז’אן לואי טרינטיניאן ועמנואל ריבה.

* סיני בטייק אווי: אף שהנוסחה התסריטאית המניעה את סרטו של הבמאי הארגנטינאי סבסטיאן בורנשטיין מוכרת כבר מסרטים קודמים רבים – פגישה מקרית גואלת גבר מהמשבר הרגשי שהוא נתון בו – יש בה פעם רענון בזכות תיאור הקשר בין שני גיבורי הסרט: בעל חנות לחומרי בניין ופליט סיני צעיר, שאינם דוברים זה את שפתו של האחר.

* שומרי הסף: סרטו התיעודי המרשים של דרור מורה סוקר בהקפדה אנליטית ראויה להערכה את תולדותיה של המדינה מאז תחילתו של הכיבוש דרך סדרה של ראיונות עם ששה ראשי שב”כ לשעבר, שהבמאי מעבה בתבונה בעזרת קטעי ארכיון הולמים.

* אופטימיות היא שם המשחק: סרטו האקסצנטרי של הבמאי האמריקאי דייוויד או ראסל משלב בין הקומי למלודרמטי והמוסיקלי אפילו כדי להציג את סיפורו של גבר שחוזר אל משפחתו הלא מתפקדת במיוחד לאחר אשפוז במוסד לחולי רוח, ומנסה, תחילה ללא הצלחה יתרה, לשקם את חייו.

* חיי פיי: סרטו המרהיב של אנג לי, שזכה באוסקר על בימויו. הוא עוסק בסוגים שונים של אמונה דתית, חילונית, היסטורית ויצירתית דרך סיפורו של נער, שבעקבות טביעתה של הספינה שבה נסעה משפחתו, מוצא את עצמו שורד באמצע האוקיאנוס, כשבן הלוויה היחידי שלו הוא נמר בנגלי, שעיצובו הוא מופת של טכנולוגיה קולנועית משוכללת.

* שלגי קילימנג’רו: סרטו המרגש של הבמאי הצרפתי רובר גדיגיאן, המתאר את התמודדותו של זוג נשוי עם הטראומה שהם חווים, מצדיע לחשיבותם של הנדיבות וטוב הלב בעולם קשה, ועושה זאת בישירות ופשטות שנמנעות מסנטימנטליות.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ