פסטיבל קאן

מה חיפש הבמאי אלכסנדר פיין בנברסקה

סרטו החדש של הבמאי זוכה האוסקר הוא דרמה קומית על גבר בשנות השבעים לחייו המאמין שזכה בפרס של מיליון דולר

נטע אלכסנדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נטע אלכסנדר

אחרי אינספור בכורות לסרטים אירופאיים ואסיאתיים, הוקרן היום בפסטיבל קאן "נברסקה", סרטו החדש של הבמאי האמריקאי זוכה האוסקר אלכסנדר פיין ("בחירות או לא להיות", "דרכים צדדיות"). זוהי דרמה קומית שמגוללת את סיפורו של וודי גרנט (ברוס דרן), גבר בשנות השבעים לחייו מעיירה אמריקאית קטנה שמאמין שהוא זכה בפרס של מיליון דולר ויוצא עם בנו דיוויד (וויל פורטה) למסע ברחבי ארצות הברית כדי לאסוף את כספי הזכייה.

זוהי הפעם הראשונה שבה פיין – שזכה פעמיים בפרס התסריט באוסקר - מביים תסריט שאדם אחר כתב. בראיון ל"לוס אנג'לס טיימס" סיפר כי "בוב כתב את התסריט בהתבסס על חוויות אמיתיות. ההורים שלו חיים בעיירה קטנה בנברסקה, כמו הדמויות בסרט. למעשה, התסריט נשלח עלי לפני יותר מתשע שנים, אבל נדרש לי הרבה זמן לצלם אותו כי ידעתי כמה קשה לצלם סרט מסע עם סצינות רבות במכונית ולא רציתי לעשות סרט נוסף בסגנון הזה אחרי 'דרכים צדדיות'".

אבל גם במקרה הזה נראה כי כל עכבה לטובה: "בשנים שחלפו מאז שקראתי את התסריט לראשונה ראיתי את ההורים שלי מזדקנים מול עיני, והקשר שלי לחומרים של נלסון הלך והעמיק", משחזר הבמאי, בן 52, "כבן לשני הורים קשישים היה לי קל יותר לגשת לבימוי של הסרט הזה. התחלתי להבין לא רק את האלמנטים העלילתיים – אלא גם את הרגשות שהם עוסקים בהם".

אלכסנדר פיין בעת קבלת האוסקר

כמו סרטיו הקודמים של פיין, ובהם "אודות שמידט" (2002) ו"דרכים צדדיות" (2004) ו"היורשים" (2011), גם "נברסקה" עוסק בסוגיות של משפחה, גבריות והזדקנות. הסרט צולם בשחור־לבן, בחירה שמדגישה את המלנכוליה ששורה עליו.

לאחר שפיין נשאל במסיבת העיתונאים בקאן אם הוא ניסה לומר משהו רחב יותר על אמריקה של המאה ה-21 ועל ההתמודדות שלה עם המשבר הכלכלי הוא ענה כי "כל סרט משקף את הרגע שבו הוא נוצר. קיבלתי את התסריט הנהדר הזה לפני תשע שנים, ומיד נמשכתי לשילוב בין ההומור למלנכוליה. אהבתי גם שזהו ניסיון אישי של מישהו שהתמודד עם אירועים דומים. מצד שני, הסרט עצמו צולם ב-2012, בעיצומו של המשבר הכלכלי, ובמובן מסוים זהו אכן סרט על המיתון".

הסרט התקבל במחיאות כפיים, בין השאר בזכות הופעתו של דרן בתפקיד קשיש מבולבל. דרן, שחקן אמריקאי מוערך שהיה מועמד לאוסקר ולגלובוס הזהב, שיחק בין השאר בסרטיו של אלפרד היצ'קוק וכן ב"הם יורים גם בסוסים" ובעיבוד הקולנועי של פרנסיס פורד קופולה ל"גטסבי הגדול" מ-1974. במסיבת העיתונאים דרן השווה את פיין לבמאים כמו איליה קאזאן וקופולה, ואמר כי היה לו אמון מלא בכשרון שלו. "כמו במאים גדולים אחרים שעבדתי אתם, הוא יודע לקחת סיכונים. הוא יודע לקחת את השחקן ביד, להעניק לו רשת ביטחון ולהגיד לו 'בואו ניצור קסמים ביחד'".

מסיבת העיתונאים, שהחלה בטון מלנכולי, המשיכה בטון מחויך יותר כאשר פיין נשאל על ידי עיתונאי נלהב 'מהו התהליך שלך כבמאי?' וענה בהומור 'ובכן, אני פשוט אומר לשחקנים מה לעשות – והם עושים את זה. ואז אני אומר להם 'מהר יותר' או 'לאט יותר' והם עושים את זה שוב. האמת שזו שאלה מאוד מסובכת, אנחנו יכולים לשבת עליה לבירה מאוחר יותר אם אתה רוצה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ