האירוע הסקסיסטי של השנה? - קולנוע - הארץ
פסטיבל קאן

האירוע הסקסיסטי של השנה?

פרנסואה אוזון משוכנע שכל אשה רוצה להיות זונה, ג’רי לואיס ורומן פולנסקי תרמו אמירות מיזוגניות משלהם

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
נטע אלכסנדר

פסטיבל קאן, שננעל היום בריביירה הצרפתית, ייזכר בזכות שורה ארוכה של סרטים משובחים והופעות משחק מרשימות, אבל למרבה הצער, בתום עשרה ימים של הקרנות בכורה ניתן לקבוע כי האירוע הקולנועי הגדול של השנה שימש במה ללא מעט התבטאויות מיזוגניות. שלושה מאורחיו המכובדים של הפסטיבל – הבמאי הצרפתי פרנסואה אוזון, הבמאי הפולני-צרפתי רומן פולנסקי והקומיקאי ג'רי לואיס – ניצלו את אור הזרקורים כדי לשטוח את השקפת עולמם השוביניסטית, מבלי שהתבטאויותיהם עוררו תגובות-נגד (לפחות לא במסיבות העיתונאים שבהן הם נכחו).

החשש כי הפסטיבל השנה יהיה בעייתי ביחסו לנשים התעורר כבר כאשר פורסמה רשימת הסרטים המשתתפים בתחרות הרשמית לפני כמה שבועות. ברשימה היוקרתית, שכללה השנה 20 סרטים, השתלבה במאית אחת בלבד, שזכתה להתחרות על דקל הזהב מול 19 במאים גברים: ולריה ברוני טדשי עם סרטה "טירה באיטליה" (סרטה החדש של סופיה קופולה, “The Bling Ring”, הוקרן אמנם במסגרת "מבט מסוים", אך לא נכלל בתחרות הרשמית).

פרנסואה אוזון. אל תספרו לו מהי פנטסיה נשית, הוא יודע הכי טוב

באופן מביך למדי, מדובר בעלייה ביחס לייצוג הנשי בשנים קודמות, שכן ב-2010 וב-2012 התחרות הרשמית לא כללה אף במאית (ב-2011, באופן חריג, התחרות כללה ארבעה סרטים שבוימו על ידי נשים). הסיבה שפסטיבל קאן נחשב לאירוע גברי למדי קשורה גם לעובדה שב-65 שנותיו רק אשה אחת – הבמאית ג'יין קמפיון – קטפה את דקל הזהב היוקרתי.

בנוסף להעדר כמעט מוחלט של ייצוג במאיות, הפסטיבל סיפק לא מעט התבטאויות מעוררות מחלוקת – שאילו הופנו כלפי יהודים (כמו הערותיו האנטישמיות של הבמאי לארס פון טרייר ב-2011) ולא כלפי נשים, ייתכן שהיו מעוררות סערה חריפה בהרבה.

בתחילת השבוע שעבר סיפק פרנסואה אוזון את הפרובוקציה הראשונה כאשר דיבר על סרטו החדש, “Young and Beautiful”, שבמרכזו צעירה פאריסאית יפהפייה העוסקת בזנות. בראיון ל"הוליווד ריפורטר" לרגל הקרנת הבכורה בקאן אמר אוזון כי הוא מאמין שכל אשה היתה רוצה לעסוק בזנות. לאחר שנשאל מדוע לדעתו יש הבדל בין האופן שבו גברים ונשים הגיבו לסרטו, ענה: “אני חושב שנשים יכולות להבין את הסרט הזה טוב יותר מגברים. אני חושב שגברים מפחדים כי הם אומרים לעצמם 'אלוהים, האם זה באמת מה שעובר לאשה בראש?' הגיבורה היא דמות מאוד חזקה. אני חושב שנשים יכולות להתחבר בקלות לנערה הזו כי נשים רבות מפנטזות על עיסוק בזנות. זה לא בהכרח אומר שהן ילכו ויעשו את זה, אבל הרצון שמישהו ישלם לך עבור סקס הוא חלק מרכזי מהמיניות הנשית".

כאשר המראיינת רונדה ריצ'פורד ענתה בתגובה "למה אתה חושב שמדובר בפנטסיה נשית? אני ממש לא חושבת שזה נכון", אוזון המשיך וטען: "אני חושב שזה אכן כך, מכיוון שמיניות היא דבר מורכב. אני חושב שהרצון להיות אובייקט מיני – הרצון לעורר תשוקה באחר – הוא דבר בסיסי מאוד. כולם רוצים שיחשקו בהם, שישתמשו בהם. יש סוג מסוים של פסיביות שנשים מחפשות אותה. משום כך כללתי סצינה שבה שרלוט רמפינג אומרת שזנות תמיד היתה פנטסיה עבורה, אבל מעולם לא היה לה אומץ לממש אותה. היא היתה ביישנית מדי".

לאחר שריצ'פורד התעקשה בשנית ושאלה "איך הגעת למסקנה שמדובר בחלק מרכזי במיניות הנשית?" אוזון ענה: "זו המציאות. אתה מדבר עם נשים, אתה מדבר עם פסיכולוגים – כולם יודעים שזה כך! ובכן, כולם חוץ מאמריקאים".

כמה ימים לאחר שאוזון סיים לשטוח את השקפת עולמו על מיניות האשה, הקומיקאי בן ה-87 ג'רי לואיס בא גם הוא לקאן והשמיע הצהרות ברוח דומה. לואיס נכח בפסטיבל לרגל הקרנת סרטו הראשון של הבמאי דניאל נואה, "מקס רוז", שבו הוא מככב כאלמן טרי שבוחן מחדש את 65 שנות נישואיו.

לואיס, קומיקאי מוערך שזוכה להערצה של ממש בקרב הקהל הצרפתי, ידוע בשל התבטאותיו נגד נשים. לאחר שנשאל על ידי עיתונאי אם יש קומיקאיות שגרמו לו לצחוק הוא ענה ביובש "קארי גרנט וברט ריינולדס" – תגובה שגרמה לקהל במסיבת העיתונאית לשאוג מצחוק. בהמשך הוא אמר "התשובה היא לא. האמת שאין כאלו".

אתמול הגיע רומן פולנסקי בן ה-79 אל השטיח האדום כדי להציג את סרטו החדש, "ונוס בפרווה", והראה שגם הוא יכול לתרום כמה תובנות מגדריות משלו. במסיבת העיתונאים פיזר פולנסקי אמירות שוביניסטיות וטען כי "הניסיון להגיע לשוויון בין המינים הוא פשוט אידיוטי". לדבריו, "היום אי אפשר אפילו להביא פרחים לבחורה... הגלולה (למניעת הריון – נ"א) שינתה לחלוטין את מקומה של האשה בהיסטוריה והפכה אותה לגברית יותר. היא העלימה את הרומנטיקה מהחיים שלנו".

פולנסקי, במאי מוערך שזכה בדקל הזהב ב-2002 על סרטו "הפסנתרן", עמד במשך שנים במרכזה של שערורייה משפטית לאחר שהואשם ב-1977 בארצות הברית בשורה של עבירות מין בקטינה בת 13. פולנסקי נמלט לאירופה לפני קביעת עונשו ומאז הוא נמנע מלבקר בארצות הברית. בספטמבר 2009 הוא נעצר בציריך, לבקשת האמריקאים, כדי להסגירו ולסיים את ההליכים המשפטיים נגדו, אולם ביולי 2010 הודיע משרד המשפטים בשווייץ כי החליט לא להסגיר את פולנסקי לארצות הברית. בשנים האחרונות הוא ביים שורה של סרטים שזכו להצלחה ביקורתית ובהם "סופר הצללים" (2011) ו"אלוהי הקטל" (2011).

כאמור, בניגוד לתגובה החריפה נגד פון טרייר – שסולק מהפסטיבל ב-2011 והוכרז באופן רשמי כפרסונה נון גרטה על ידי המארגנים – ההתבטאויות השונות נגד נשים לא גררו כל התייחסות רשמית מטעם הפסטיבל.

לפני יומיים מנואלה דרגיס, אחת ממבקרות הקולנוע הבכירות בעולם, פירסמה סקירה מקיפה של הפסטיבל ב"ניו יורק טיימס". היא בחרה לסיים את כתבתה בסקירה קצרה של "כחול הוא הצבע החם ביותר" (שנקרא גם "חיי אדל") של עבדלטיף קשיש, דרמה בת שלוש שעות שכוללת סצינות סקס לסבי רבות - וזכתה הערב בפרס דקל הזהב. למרות שהסרט זכה לשבחים מקיר לקיר ולמחיאות כפיים ארוכות בתום הקרנתו, דרגיס בחרה לצנן את ההתלהבות בציטוט של מבקר הקולנוע ג'ון ברגר מ-1972: "גברים מסתכלים על נשים. נשים מסתכלות על עצמן דרך מבטו של האחר". אף שעברו 40 שנה מאז, כתבה דרגיס, דבר לא השתנה.

מה דעתכם מה שקרה בפסטיבל קאן? ספרו לנו

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ