דיאן קיטון תקבל בשמו של וודי אלן פרס מפעל חיים בטקס גלובוס הזהב

תא הכתבים הזרים בהוליווד, המחלק את פרסי גלובוס הזהב, פנה אל קיטון בבקשה שתקבל בשם אלן את הפרס לאחר שהודיע שלא יבוא לטקס

שני ליטמן
שני ליטמן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שני ליטמן
שני ליטמן

תא הכתבים הזרים בהוליווד, המחלק את פרסי גלובוס הזהב, פנה אל דיאן קיטון בבקשה שתקבל בשמו של וודי אלן את הפרס על מפעל חיים על שם הבמאי ססיל בי דה מיל, שעתיד להיות מוענק לו בטקס ב-12 בינואר. בשבוע שעבר פורסם כי אלן, סרבן טקסים ידוע, לא יבוא גם הפעם לקבל את הפרס, למרות חשיבותו והכבוד הגלום בו. תא הכתבים הזרים החליט בכל זאת להעניק לו את הפרס, באמצעות אחת השחקניות המזוהות ביותר עם סרטיו.

קיטון ואלן נפגשו ב-1968 כאשר היא שיחקה בהפקה הבימתית בברודווי של "שחק אותה, סם", שכתב אלן. הם היו בני זוג במשך כמה שנים, וקיטון השתתפה בשמונה מסרטיו של אלן, בהם "ישנוני", "רגשות", "מנהטן", ו"הרומן שלי עם אנני", שעל משחקה בו זכתה בשנת 1976 בפרסי האוסקר וגלובוס הזהב.

אלן זכה בחמישה פרסי אוסקר על שלושה מסרטיו – "הרומן שלי עם אנני" (סרט, בימוי ותסריט), "חנה ואחיותיה" (תסריט) ו"חצות בפריז" (תסריט), אך לא בא לקבל אותם. גם לטקסי גלובוס הזהב שבהם היו סרטיו מועמדים 13 פעמים וזכו פעמיים – על התסריטים של "שושנת קהיר הסגולה" ו"חצות בפריז" - הוא לא בא. הפעם היחידה שבה חרג ממנהגו ובא לטקס האוסקר היתה בשנת 2002, אז שימש כשגריר העיר ניו יורק לאחר הפיגוע במגדלי התאומים ובא כדי להודות להוליווד על תמיכתה בעירו האהובה אחרי האסון שפקד אותה.

וודי אלן עם דיאן קיטון ב"הרומן שלי עם אנני", 1977

אלן הביע את סלידתו מפרסים לפני כ-40 שנה כאשר האקדמיה לקולנוע התעלמה מסרטו "ישנוני". "כל הרעיון של פרסים הוא מטופש", אמר אלן ב-1974. "אינני יכול להסכים עם החלטה שלפיה מגיע לי פרס, כי אז יהיה עלי לקבל את הקביעה של גוף כלשהו שאיני ראוי לו".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ