השחקנית ג'ואן פונטיין מתה בגיל 96

השחקנית האמריקאית זוכת האוסקר, הזכורה בין השאר מתפקידיה ב"רבקה" ו"חשד" של היצ'קוק, מתה בשנתה בביתה בעיר כרמל ■ וגם: אורי קליין נפרד מפונטיין

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

השחקנית האמריקאית ג'ואן פונטיין מתה אתמול בשנתה, בגיל 96. פונטיין זכורה בעיקר בזכות תפקידיה של הדמות הנשית הראשית בסרטיו של אלפרד היצ'קוק, "רבקה "ו"חשד".

היא נולדה ב-1917 בטוקיו, בשם ג'ואן דה הבילנד, להורים שהיגרו ליפן מאנגליה. כשהיתה בת שנתיים נפרדו הוריה ואמה עברה איתה ועם אחותה הבכורה, אוליביה, להתגורר בקליפורניה. פונטיין אימצה את שמה של אמה מנישואיה השניים. היא נישאה ארבע פעמים, ילדה בת אחת ואימצה בת נוספת.

פונטיין החלה את הקריירה שלה בתפקידים שוליים בסרטים בשנות ה-30, עד שמפגש גורלי בארוחת ערב עם המפיק דיוויד או סלזניק הביא לה את התפקיד הראשי באחד מסרטיו הראשונים של אלפרד היצ'קוק בהוליווד, "רבקה", ב-1940. הסרט היה מבוסס על רב־מכר של דפנה דה מוריאה, וסיפר על אדם שרדוף בידי רוחה של אשתו המתה. את התפקיד הגברי הראשי גילם לורנס אוליבייה, ופונטיין גילמה את אשתו השנייה והנאיבית. בעקבות הסרט הפכה פונטיין לכוכבת, ואף היתה מועמדת לאוסקר על תפקידה.

ג'ואן פונטיין (משמאל) עם ארג'נטינה ברונטי בסרט "יהודיתצילום: AP

ב-1941 גילמה תפקיד ראשי בסרט נוסף של היצ'קוק, "חשד", לצידו של קרי גרנט. היצ'קוק אמר כי התרשם במיוחד מיכולת השליטה העצמית שלה. על תפקידה זה היא זכתה באוסקר לשחקנית הטובה ביותר, וגברה בכך על אחותה הבכורה, אוליביה דה הבילנד, גם היא שחקנית הוליוודית, שהיתה מועמדת לפרס על תפקידה בסרט "עכבו את השחר". היחסים בין האחיות היו גרועים מאוד והמתח ביניהן היה גלוי לעין. דה הבילנד זכתה בסופו של דבר בשני פרסי אוסקר, והיתה מועמדת עוד שלוש פעמים.

פונטיין השתתפה ביותר משלושים סרטים, בהם של בילי ויילדר, פריץ לאנג וניקולס ריי. תפקידה הנועז ביותר היה בשנת 1957, בסרט "אי בשמש", בו ניהלה רומן בין־גזעי עם הארי בלפונטה. הסרט נאסר להקרנה בכמה ערים בדרום ארה"ב בעקבות איומים מצד הקו־קלוס־קלאן.

פונטיין עזבה את הוליווד והתגוררה 25 שנים בניו יורק, שם החלה לשחק בברודווי. בשנות ה-70 החלה להשתתף בסרטי טלוויזיה ובסדרות ואופרות סבון, בהן "ספינת האהבה". מניו יורק חזרה להתגורר בקליפורניה, ואתמול מתה בביתה שבעיר כרמל.

פונטיין. תחרות עם האחות, אוליביה דה הבילנדצילום: AP

פרידה מג'ואן פונטיין / אורי קליין

עדינות אין קץ שמלווה בנחישות מאופקת איפיינה את הופעותיה הבולטות ביותר של השחקנית ג'ואן פונטיין, שמתה אתמול, בת 96. תפקידה הידוע ביותר היה ב"רבקה" של אלפרד היצ'קוק ב-1940, בו היא גילמה אשה שנודעה רק בשם גברת דה וינטר השנייה, והיא נאלצה להתמודד עם זכרה של אשתו הראשונה והזוהרת לכאורה של בעלה – אותו גילם לורנס אוליבייה – שמתה בנסיבות מסתוריות. התפקיד זיכה את פונטיין במועמדות הראשונה שלה לאוסקר, אך היא הפסידה לג'ינג'ר רוג'רס.

שנה לאחר מכן, יש הטוענים כפיצוי, היא זכתה בפרס בעבור הופעתה בסרט נוסף של היצ'קוק, "חשד", בו היא גילמה אשה מופנמת וביישנית, שמתאהבת בגבר רב קסם, אותו גילם קרי גרנט, נישאת לו לאחר חיזור מהיר ומתחילה בהדרגה לחשוד שבעלה מתכוון לרצוח אותה. שני הסרטים עסקו בפיתוייה וסכנותיה של ההתאהבות הרומנטית, ופונטיין היתה השחקנית המושלמת לגלם את האשה הנתונה בהתאהבות שכזאת. היא נדמתה לעתים כעלה נידף ברוח ובהופעותיה הטובות ביותר ניכר היה לזהות כל רטט של רגש בפניה היפות.

שיא נוסף בקריירה שלה, למרות שהסרט לא זכה להצלחה בזמנו, היה הופעתה ב-1948 בסרטו של מקס אופולס "מכתב מאשה אלמונית", שהתבסס על נובלה מאת סטפן צווייג ונחשב כיום בצדק ליצירת מופת. הסרט, שנפתח עם מלותיו של מכתב מאשה שמודיעה לנמען שלה, פסנתרן ידוע (לואי ז'ורדאן), שעד שהוא יקרא מכתב זה היא כבר תהיה מתה, תיאר את אהבתה ארוכת השנים של אותה אשה לאותו פסנתרן, עמו היא ניהלה בצעירותה רומן קצר, רומן שהזיכרון שלו מנווט את כל חייה, אך הוא אפילו לא זוכר אותה.

שני סרטיו של היצ'קוק בהם פונטיין כיכבה, כמו גם גרסתו של רוברט סטיבנסון מ-1943 לרומן של שארלוט ברונטה "ג'יין אייר", שבו היא כיכבה לצדו של אורסון ולס, שגילם את מר רוצ'סטר, היוו את שיאה של הקריירה שלה מבחינת הפופולריות שלה, אך קריירה זו החלה כבר חמש שנים קודם לכן. ב-1937 היא זכתה לרקוד עם פרד אסטר בסרט המוזיקלי "עלמה במצוקה", שביים ג'ורג' סטיבנס ואת פזמוניו חיברו האחים ג'ורג' ואיירה גרשווין וב-1939 היא הופיעה בשני להיטים: "גאנגה דין", סרט ההרפתקאות הסוחף, אף הוא בבימויו של סטיבנס ובכיכובו של קרי גרנט והיתה אחת מצוות הכוכבות הגדול שאיכלס את סרטו של ג'ורג' קיוקר "הנשים", שאף גבר לא הופיע בו.

סכסוך עם האחות
פונטיין נולדה ב-1917 בטוקיו, היכן שהוריה הבריטים התגוררו. שמה המקורי היה ג'ואן דה האווילנד, ואחותה, המבוגרת ממנה בשנה, היא שחקנית הקולנוע אוליביה דה האווילנד. בין השתיים היה נתון סכסוך ארוך שנים ששיאו היה כאשר אוליביה זכתה באוסקר הראשון שלה מבין שניים (לעומת האחד של ג'ואן, שהיתה מועמדת לפרס פעם שלישית ואחרונה בזכות הופעתה בסרטו של אדמונד גולדינג "The Constant Nymph", שגם בו היא גילמה אשה צערה שמאוהבת נואשות במוזיקאי) וצילום שעשה היסטוריה תיעד כיצד פונטיין ניגשת לברך אותה בתום הטקס, ואחותה מפנה לה את גבה.

פונטיין בבגרותה. השתתפה גם בסדרת הטלוויזיה "ספינת האהבה"צילום: AP

לאחר גירושי הוריה עברו האם ושתי בנותיה לקליפורניה, שם החלו הקריירות המקבילות של שתי האחיות שהתחרו זו בזו. עד לאמצע שנות ה-90 הופיעה פונטיין בכ-70 סרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה. בשנות ה-50 הקריירה שלה החלה לדעוך, כמו אלו של רבות מבנות דורה, והיא החלה להופיע בסרטים בתפקידי משנה. על בד הקולנוע היא נראתה לאחרונה ב-1966 בסרט האימים של סיריל פרנקל "המכשפות".

אך כמה מסרטיה המאוחרים יותר היו מעניינים. ב-1948 היא כיכב לצדו של בינג קרוסבי בסרט המוזיקלי היחידי שבילי ויילדר ביים, "ואלס הקיסר"; ב-1950 כיכבה ב"נולדה להיות רעה" של ניקולאס ריי; ב-1952 כיכבה לצדם של רוברט טיילור ואליזבת טיילור בגרסתו של ריצ'רד תורפ ל"אייבנהו" של וולטר סקוט; ב-1953 כיכבה בסרט "הביגמיסט", שביימה השחקנית איידה לופינו, אחת הבמאיות היחידות בתולדות הוליווד הקלאסית; ב-1956 כיכבה במותחנו המבריק של פריץ לאנג "מעבר לכל חשד"; וב-1957 הופיעה בתפקיד משנה בסרטו של רוברט רוסן "אי בשמש", ואף נרמז בסרט, למרות האיסור של הצנזורה הפנימית, על אפשרותו של קיום של רומן בינה לבין המוזיקאי והשחקן השחור הארי בלפונטה, שגם הופיע בסרט.

ג'ואן פונטיין היתה נשואה ארבע פעמים, וכל נישואיה נגמרו בגירושים. יש לה בת מנישואיה השניים למפיק ויליאם דוזייר, ומאבק המשמורת המכוער שהתפתח בין השניים, ועשה כותרות, מנע ממנה ב-1953 מלקבל את התפקיד הנשי הראשי בסרטו של פרד זינמן "מעתה ועד עולם", אותו גילמה לבסוף דבורה קר.

פונטיין בסרט "מכתב מאשה אלמונית"

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ