טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הממונה על ההגבלים: "אי אפשר להשלים עם ניהול מו"מ משותף של תל"י"

מנכ"ל תל"י: "אם לא יהיה ניהול מו"מ קולקטיבי לא יהיו זכויות יוצרים לאכוף. זה סוף התמלוגים לתסריטאים ובמאים במדינת ישראל"

תגובות

בעקבות חוות הדעת שהוגשה אתמול לבית הדין להגבלים עסקיים, בה המליץ הממונה על ההגבלים, פרופ' דייוויד גילה, לאשר חלקית את פעולתה של חברת התמלוגים של התסריטאים והבמאים בישראל, תל"י, אך המליץ למנוע ממנה לנהל משא ומתן קולקטיבי על גובה התמלוגים מול גופי השידור, סערו הרוחות בקרב ארגוני היוצרים ובחברת תל"י.

גילה אמר ל"הארץ" על חוות הדעת שהגיש, כי "הבעיה שלנו היתה עם הרצון של תל"י לנהל משא ומתן משותף מול גופי השידור. בחוק ההגבלים העסקיים זו תופעה שאי אפשר להשלים אתה. חוק ההגבלים העסקיים לא מאפשר לכמה גופים מתחרים, אפילו בשוק שהוא שוק תרבות מהסוג הזה, להתאחד רק כדי לחזק את כוח המיקוח שלהם, גם אם גופי השידור שניצבים מולם הם גופים חזקים. את זה לא יכולנו לאשר. אין כאן הצדקה מבחינת התקשרות לאפשר את המו"מ המשותף. זה טבעי שיוצרים ירצו להתאחד מול גופי השידור, אבל מבחינת דיני ההגבלים העסקיים, לדעתי זה לא אפשרי. אתה חייב להראות שבלי שיתוף הפעולה האינטראקציה בין המשתמשים ליוצרים היא לא אפשרית ואת זה תל"י לא הראו. כל מה שנשאר זה חולשה נטענת בכוח המיקוח".

עופר וקנין

גילה הדגיש כי הוא המליץ לאשר את פעילותה של תל"י בכל הקשור למעקב אחר השימוש ביצירות, אכיפת זכויות היוצרים וגביית התמלוגים. "בעניינים האלה המלצנו לבית הדין לאשר את שיתוף הפעולה בין היוצרים וכך גם לגבי ניהול מו"מ משותף לגבי בתי עסק שבהם מוקרנות יצירות אורקוליות. מצאנו שבלי שיתוף הפעולה אי אפשר יהיה להסדיר את ההגנה על זכויות יוצרים. אם כל יוצר יצטרך לעקוב בעצמו אחר השימוש ביצירותיו, הוא לא יוכל לממש את הזכויות שלו".

מה דעתך על טענת היוצרים, לפיה אין להם יכולת להסדיר את זכויותיהם מול גופי השידור ללא התערבותה של תל"י?

"לכל יצירה אורקולית יש גוף שידור שהוא שותף פעיל בהזמנה ובמימון וביצירה ותמיד נוצר חוזה העסקה בין הבמאי לבין גוף השידור, לכן אין את העניין שבלתי אפשרי להסדיר את זכויות היוצר בלי תל"י. גם כיום מדובר למעשה בשני חוזים נפרדים, והעובדה שנחתם חוזה מול תל"י בעניין התמלוגים בעצם מוסיפה עלויות ולא מורידה. הכל מתנקז לרצון של היוצרים להתאחד כדי להתחזק. אנחנו לא יכולים להמליץ על זה כשהרציונל הוא להתחזק, במיוחד כשבישראל הרגולטור כופה על גופי השידור על פי חוק להשקיע מאות מיליוני שקלים ביצירה מקומית והם חייבים להפיק את כל הסוגות. אני גם לא חושב שזה מדויק שכל היוצרים הם חלשים מול גופי השידור. כוח המיקוח של היוצרים בישראל עולה מעצם העובדה שגופי השידור צריכים אותם, והם יכולים לבחור עם איזה יוצר לעבוד והיוצרים מבקשים להסיר את התחרות הזו, ואנחנו אחראים על התחרות. כשרוצים לאיין את התחרות בינם לבין עצמם, אין לנו יכולת משפטית לאשר דבר כזה".

לגופי השידור יש כל מיני דרכים לעקוף את החובה הזאת להשקיע ביצירה מקומית איכותית, למשל בהגדרה של תוכניות ריאליטי כסרטים דוקומנטריים.

"אם גופי השידור לא אוכפים את הרגולציה שחלה עליהם, זה יקרה גם אם תל"י קיימת וגם אם לא. תל"י לא יכולה למנוע את המניפולציה הזאת. אם צריך לאכוף בצורה יותר נחושה את הרגולציה על גופי השידור, זה לא יכול להשליך על השאלה אם אפשר לאשר את שיתוף הפעולה בין היוצרים".

ורד אדיר

למה בעצם לא להשוות את מעמדה של תל"י למעמדה של חברת התמלוגים של המלחינים והקומפוזיטורים, אקו"ם, כפי שתל"י מבקשת?

"באקו"ם יש את הבעיה שאין סיטואציה שלכותבים יש אינהרנטית חוזה מול המשתמש כי המשתמשים הגדולים במקרה של מוזיקה הם תחנות הרדיו. אין להן חוזה עם הכותב. תחנת הרדיו כדי לפעול היא חייבת להשמיע כל יום מלאי מאוד גדול של שירים. בעצם במקרה של אקו"ם המשתמשים חייבים לרכוש רישיון שמיכה וזה לא המצב ביצירות אורקוליות. גופי השידור לא עובדים כמו תחנת רדיו. הם לא מחליטים על הדקה מה לשדר. יש להם חוזים מול היוצרים כי הערוץ הוא שותף פעיל ביצירה ובהפקה".

"תחרות עזה"

הממונה על ההגבלים העסקיים הוא זה שביקש למעשה מחברת תל"י לפנות לבית הדין להגבלים עסקיים, לאחר שהעדיף שלא להכריע בעצמו בסוגיית פעולתה של תל"י. לאחר שהגיש אתמול את המלצתו, יכריע בית הדין אם לקבל את בקשתה של תל"י להסדר פעולתה, לסייג אותה כפי שהמליץ הממונה וכפי שביקשו גופי השידור קשת ורשת בהתנגדויות שהגישו לבקשתה של תל"י, או להעביר את הדיון לערכאות משפטיות נוספות. גילה הדגיש כי לבית הדין יכולים להיות שיקולים אחרים, נוספים על נקודת המבט הספציפית של סוגיית ההגבלים העסקיים. "אנחנו המלצנו לאשר ולעודד את קיומה של תל"י בכל מה שקשור לזכויות ואכיפה וגבייה ומו"מ מול בתי עסק ולא לאשר לעניין המו"מ מול גופי השידור וההחלטה בסוף היום היא לא שלנו, אלא של בית הדין. אנחנו לא מצאנו בטענות של תל"י משהו שיצדיק שבית הדין יאשר אפילו מתוך הסמכויות הנרחבות יותר שיש לו. אבל אם בית הדין ישתכנע מהטענות של תל"י, הוא יאשר. הממונה הוא רק רגולטור שנותן את האינפוט".

מנכ"ל תל"י בפועל, התסריטאי אבי שמש (מיוצרי "זהו זה" ו"לימור"), לא השתכנע מהסבריו של גילה, וטען כי אם בין הדין יקבל את המלצתו, פירוש הדבר יהיה סוף לתמלוגים ליוצרים ולבמאים בישראל. "הטענה על חיזוק כוח המיקוח אינה נכונה. תל"י לא קמה על מנת שתסריטאים ובמאים יקבלו תמלוגים יותר גבוהים, אלא כדי שתסריטאים ובמאים יקבלו תמלוגים בכלל. ללא חברת תמלוגים, והדבר הוכח לפני הקמת תל"י, תסריטאים ובמאים לא קיבלו כלל תמלוגים. מצער לראות שלממונה לא ידוע על כך שהרשות אישרה את אקו"ם בדיוק באותן נסיבות: מלחינים ותמלילנים מתחרים מקיימים מו"מ מול גופי שידור. לפי שתל"י קמה, במשך שנים גופי שידור החתימו יוצרים על ויתור מוחלט וגורף על זכות היוצרים ואילצו אותם ליצור ללא שמירת זכויות. זה מה שיקרה אם חלילה המלצת הממונה תתקבל. זה סוף התמלוגים לתסריטאים ובמאים במדינת ישראל. הממונה לא מבין שאם לא יהיה ניהול משא ומתן קולקטיבי לא יהיו זכויות יוצרים לאכוף ולא יהיה לתל"י אחרי מה לעקוב כי התסריטאי והבמאי הבודד יוכרחו לוותר על הזכויות".

שמש ציין כי המשא ומתן המשותף מול גופי השידור נועד לאפשר את מימוש הזכויות של היוצר. "אנו נמצאים בעידן שבו גופי שידור משדרים תוכן רב שאינו שלהם. אחוז עצום של התוכן המשודר בהוט וביס לא מופק על ידם, ב-VOD משודרים כל היצירות מכל גופי השידור בישראל – מי ישלם עליהם? בחברות סלולר משתמשים בכל היצירות בטלוויזיה, האם הממונה מצפה שסלקום, אורנג' ופלאפון יפנו לכל יוצר בנפרד, לכל כותב של 'ארץ נהדרת' לכל כותב של 'החמישייה הקאמרית' וישלמו להם תמלוגים? זה לא יקרה! ומה לגבי האינטרנט? הממונה מגן על גוגל ועל יוטיוב: מיטב היצירות של התסריטאים והבמאים בישראל בכל הדורות מוצגים ביוטיוב, ולתל"י אסור לגבות עבורם תמלוגים".

דודו בכר

את דברי הממונה לגבי הרגולציה המופעלת על גופי השידור, כינה שמש "מביכים". "הרגולציה לא מגינה בשום צורה על זכויות היוצרים. העובדה שהרגולציה מחייבת את גופי השידור להשקיע בהפקה מקורית אינה מחייבת את גופי השידור לכבד את זכויות היוצרים של התסריטאים והבמאים. בכל השנים שבהן היתה רגולציה לא כובדו זכויות היוצרים של התסריטאים והבמאים עד להקמתה של תלי".

מה תגובתך לטענה שההתאגדות מבטלת את התחרות בין היוצרים מול גופי השידור?

"בין התסריטאים והבמאים מתחוללת תחרות עזה יום יום שעה שעה. הלוואי שבמשק הישראלי היתה תחרות בכל ענף כמו בין 1,700 התסריטאים והבמאים מול ארבעה גופי שידור בלבד. במקום לבדוק איפה באמת אין תחרות כמו בבנקים, חברות ביטוח ובמקומות אחרים, הרשות להגבלים נטפלת לתסריטאים ולבמאים קשי היום של ישראל שנאבקים מול ארבעה גופים גדולים".

לגבי העובדה שחוות דעת הממונה הינה בגדר המלצה בלבד, אמר שמש: "על הרגולטור מוטלת אחריות כבדה בבואו לתת את האינפוט ולא הייתי ממעיט באחריות שלו. האינפוט שלו עלול לגרום נזק בלתי הפיך לציבור שלם. לא מקובל עלי שהממונה מסתפק בשיקולים צרים ואינו רואה את הראייה הרחבה, את האיזון הנכון בין שמירה על תחרות לבין שמירה על זכות היוצרים שהיא הבסיס ליצירה הזאת. אנו מקווים שבית הדין יראה את הדברים בראייה רחבה ולא בראייה צרה".

גורמים ברשות הממונה על הגבלים עסקיים הוסיפו על דבריו של הממונה, שאולי הפתרון לבעיה צריך לבוא מצד החקיקה. המקורבים לממונה הזכירו כי ישנן מדינות בהן על פי חוק ליוצר אסור לוותר על זכות היוצרים שלו, גם במשא ומתן מול גופי השידור, ואילו בישראל החוק מאפשר זאת, ובמו"מ מול גופי השידור מקובל שהיוצרים מוותרים על זכויות היוצרים שלהם. רעיון אחר הוא לקבוע בחוק תמלוגי מינימום, ובכך למנוע מגופי השידור לשלם מתחת לסכום מסוים. "אבל כל זה לא קשור להגבלים עסקיים. זה קשור לשאלה אם המחוקק חולק עלינו שיש פה כשל שוק שדורש פתרון", אמרו ברשות להגבלים עסקיים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות