מת הבמאי אלן רנה

רנה, מחשובי הבמאים בכל הזמנים, מת, בן 91. רק לאחרונה הוקרן סרטו החדש, "לאהוב, לשתות ולשיר" בפסטיבל הקולנוע של ברלין

אורי קליין
אורי קליין
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורי קליין
אורי קליין

במאי הקולנוע הצרפתי אלן רנה, מחשובי הבמאים בכל הזמנים, מת, בן 91. רק לאחרונה הוקרן סרטו החדש, "לאהוב, לשתות ולשיר" בפסטיבל הקולנוע של ברלין, וזכה שם בפרס הביקורת הבינלאומית. רנה נולד בוואן שבבריטאני ב-1922, בנו היחיד של רוקח. הוא גילה את אהבתו לקולנוע בגיל צעיר, אך תחילה רצה להיות שחקן וב-1939 עבר לפריז, עבד כעוזר במאי בלהקת התיאטרון של ז'ורז' פיטאוף, ולמד משחק. ב-1943 הוא שינה כיוון ונרשם ללימודי קולנוע בבית הספר אידק.

הוא החל לביים סרטים בסוף שנות ה-40 ועד לסוף שנות ה-50 ביים סרטים תיעודיים, שהנודעים שבהם הם "גרניקה" (1950), "לילה וערפל", שנחשב לסרט הראשון שעסק בזיכרון השואה, ו"כל הזיכרון של העולם", שניהם ב-1956. פרסומו הבינלאומי בא לו כאשר ב-1959 יצא לאקרנים סרטו העלילתי הארוך הראשון, "הירושימה אהובתי", שהתבסס על תסריט מאת מרגריט דיראס. מעמדו כאחד ממבשרי המודרניזם הקולנועי התחזק עם סרטו הבא, "אשתקד במרינבאד", שיצא לאקרנים ב-1961 והתבסס על תסריט מאת אלן רוב-גרייה.

אלן רנה. החל לביים סרטים בסוף שנות ה-40 צילום: AFP

סרטיו האחרים הם מהבולטים ביותר שהופקו בששת העשורים האחרונים ובהם "מוריאל" (1963), "המלחמה נגמרה" (1966), "סטאוויסקי" (1974), "פרובידנס" (1977), "הדוד מאמריקה" (1980), "מלו" (1986), "מעשנת/לא מעשנת" (1993), "החיים הם שיר" (1997) ו"עשבים שוטים" (2009). סרטו האחרון שהוקרן בישראל היה "עוד לא ראיתם כלום" (2012), שהתבסס על שני מחזות של ז'אן ז'יונו. מסעו הקולנועי של אלן רנה היה מהייחודיים וההרפתקניים ביותר בתולדות הקולנוע מאז מלחמת העולם השנייה, מהתיעודי לעלילתי, מהריאליסטי למלאכותי, מהקודר למבדר, ומותו כעת חותם את אחד הפרקים המשמעותיים ביותר בהתפתחותה של האמנות שרנה הקדיש לה את חייו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ