הסופרת ג'ניפר ויטריק מכחישה כי גנבה קטעים מסרט דוקומנטרי של ג'ודי מלץ על השואה

הסופרת והוצאת פנגווין דוחים את ההאשמות שהופיעו בתביעה שהגישה העיתונאית והיוצרת הדוקומנטרית הישראלית-אמריקאית ג'ודי מלץ, יחד עם ברברה בירד וריצ'י שרמן, נגד הוצאת פנגווין קנדה ונגד הסופרת ג'ניפר ויטריק, בטענה כי ויטריק העתיקה בספר שכתבה קטעים שלמים מסרטם התיעודי "רחוב גבירתי מספר 4"

שני ליטמן
שני ליטמן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שני ליטמן
שני ליטמן

בעקבות התביעה שהגישה העיתונאית והיוצרת הדוקומנטרית הישראלית-אמריקאית ג'ודי מלץ, יחד עם ברברה בירד וריצ'י שרמן, נגד הוצאת פנגווין קנדה ונגד הסופרת ג'ניפר ויטריק, בטענה כי ויטריק העתיקה בספר שכתבה קטעים שלמים מסרטם התיעודי "רחוב גבירתי מספר 4", בהוצאת פנגווין דוחים את הטענה כי מדובר בהפרה של זכויות יוצרים. טרייסי טריף, דוברת חברת פנגווין רנדום האוס קנדה, מסרה כי "סודה של אמי", רומן מאת ג'ניפר ויטריק, אותו הוציאה לאור חברת פנגווין קנדה, אינו מפר זכויות יוצרים. לדברי ההוצאה, "נקודות הדמיון בין 'סודה של אמי' לבין הסרט 'רחוב גבירתי מספר 4', נוגעות אך ורק לעובדות של הסיפור האמיתי של פרנצ'סקה חלמז'ובה. גב' ויטריק מספרת מחדש את הסיפור בדרכה הבדיונית והמקורית לחלוטין".

בשבוע שעבר פירסמנו כי מלץ, בירד ושרמן תובעים 6 מיליון דולר מההוצאה ומהסופרת ויטריק, בגין הפרת זכויות יוצרים, הפרת זכויות מוסריות על יצירה ספרותית ובגין עוגמת נפש שנגרמה ליוצרים בשל השימוש בעבודתם ללא קבלת אישור מתאים וללא שניתן להם קרדיט על עבודתם. השלושה טוענים כי ויטריק העתיקה בספרה קטעים שלמים של עדויות מתוך הסרט התיעודי שיצרו, ללא שקיבלה היתר לכך ומבלי שכתבה בספרה כי העדויות הופיעו במקור בסרטם "רחוב גבירתי מספר 4" מ-2009, המספר את סיפורה של חסידת אומות העולם פרנצ'סקה חלמז'ובה. חלמז'ובה היתה אשה פולניה נוצרייה, אשר הסתירה בביתה 15 יהודים בתקופת השואה, וגם חייל גרמני אחד שערק.

ג'ודי מלץ על הסט של "רחוב גבירתי מספר 4".צילום: ©No. 4 Street of Our Lady

ג'ניפר ויטריק עצמה מסרה את התגובה הבאה: "בעצת עורכי דיני, אינני רשאית להגיב על התביעה באופן ספציפי, כיוון שמדובר בנושא שנדון כרגע בבית המשפט ולא נקיים את הדיון הזה בתקשורת. על כל פנים, כן אומר שבכוונתי להתגונן מפני התביעה. לא הפרתי שום חוק. תרמתי את כל המקדמה שקיבלתי מבית ההוצאה פנגווין למוסדות צדקה שונים, כולל 'אהבת הקריאה', ארגון שרוכש ספרים לילדים מקהילות חלשות, ארגונים המקדמים מחקר רפואי וארגונים למען בעלי חיים. מטרתי היתה תמיד להעניק השראה לאנשים צעירים לנסות ולהבין את השואה".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ