למה אפשר לוותר על החלק השלישי של "משחקי הרעב"

הצפייה ב"עורבני חקיין 1" מסדרת "משחקי הרעב" מלמדת שזכות הקיום היחידה שלו היא תאוות בצע מיותרת של יוצרי הסרט

אליחי וידל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אליחי וידל

אם יש משהו שיכול להרוג את קטניס אוורדין מ"משחקי הרעב", זה לא המתמודדים המסכנים, לא נשיא פנאם האכזרי קוריולאנוס סנואו ואפילו לא פיטה מלארק, אהובה שנלקח לקפיטול. למעשה, אף אחת מהדמויות הבדיוניות של סדרת הספרים הפופולרית לא יכולה להרוג את הדמות הראשית בעלילה — אלא דווקא האנשים בשר ודם שמחזיקים בזכויות להפקת סרטי הקולנוע של סדרת ״משחקי הרעב״. אלה האנשים שהחליטו לפצל את הפרק האחרון בסדרה ״עורבני חקיין״ לשני חלקים ולהפיץ אותם בהפרש של שנה זה מזה.

בסוף השבוע — אחרי בילד־אפ מטורף שנמשך כמעט שנה והתקפה שיווקית מאסיבית בתקשורת, שנמשכת כבר כמה שבועות — החלה סוף־סוף ההקרנה של הסרט שמתואר כ״אירוע של השנה״. אלא שכגודל הציפייה כך גדולה גם האכזבה, כיוון ש״עורבני חקיין 1״ הוא לא יותר מגשר צר, רעוע ולא יעיל שבסך הכל מתווך בין שני הסרטים הראשונים בסדרה (״משחקי הרעב״, ״משחקי הרעב: התלקחות״), לבין הסרט האחרון (״עורבני חקיין 2״), שצפוי לצאת לבתי הקולנוע רק בעוד שנה.

ג'ניפר לורנס ב"משחקי רעב 3". מגנט של רייטינג טלוויזיוני וטראפיק אינטרנטי,צילום: אי־פי

בעולם מושלם, ״עורבני חקיין 1״, היה צריך לשמש מבוא לפינאלה של הסדרה כולה, לעמוד בפני עצמו, לרגש, למתוח ולעניין בזכות עצמו ובמנותק מהסדרה כולה. אלא שבתום צפייה בסרט, עולה תחושה חזקה ביותר של אכזבה ועמה השאלה — האם לא מדובר בתאוות בצע מיותרת של יוצרי הסרט, שביקשו לסחוט את העורבני מטיל ביצי הזהב הזה עם פרק מיותר ולגרוף באמצעותו עוד כמה מאות מיליוני דולרים.

בתעשיית הקולנוע קוראים לזה סרטי פרנצ'ייז (franchise) — מיתוג ומסחור של סדרת סרטים. כאלו הם סרטי "הנוקמים", "מלחמת הכוכבים", "הארי פוטר", "דמדומים", או "משחקי הרעב" ומה שמאחד אותם הוא ניסיון של האולפנים ההוליוודיים למתוח ולמקסם ככל האפשר את המותג. במקום להשקיע כמויות אדירות של כסף ואנרגיה בשיווק סרט חדש, מעדיפים האולפנים בשנים האחרונות לזהות גיבורים ועלילה שאפשר לשכפל לפחות לשלושה־ארבעה סרטים ולנצל את המומנטום וההתעניינות בכל סרט כדי לקדם את הסרט הבא, שייצא לבתי הקולנוע שנה לאחר מכן. המְתנה בת שנה היא הסטנדרט בתעשייה בין הסרט שלפני האחרון לסרט שנועל את הסדרה; זה התחיל ביציאתם לאקרנים של שני הפרקים האחרונים של "דמדומים", לפני חג ההודיה, נמשך גם ב"הוביט" וב"משחקי הרעב", וייתכן שיקרה גם בסרטים האחרונים בסדרת "מפוצלים", המתוכננים לצאת ב-2016 וב-2017. כך יכולים האולפנים לשריין לעצמם כמה מאות מיליוני דולרים למאזן השנתי במשך ארבע שנים רצופות — גם במחיר של נפילה מסוימת באחד הפרקים.

והנפילה בסרט ״עורבני חקיין 1״ היא קשה ביותר, כיוון ששליש ממנו מנסה להשלים פרטים לא סגורים מהפרק הקודם, ״התלקחות״, שליש ממנו מניח את היסודות לסרט הבא וגם מה שנותר ממנו לא מצטיין בריגושים ייחודיים משל עצמו. פרנסיס לורנס, במאי "עורבני חקיין" על שני חלקיו, היה מודע לאתגר הבלתי אפשרי שעמד לפניו ובראיון ל״ניו יורק טיימס״ הודה כי "ב'עורבני חקיין – חלק 1' היתה סכנה שזה יהיה סרט המעבר הבעייתי ביותר. התקשינו להחליט איפה בדיוק נמצאת נקודת הפיצול. היו כמה אפשרויות, אבל זה היה באזור קטן מאוד, במרחק של סצינה אחת זו מזו״.

לורנס הסביר כי היה לו חשוב מאוד גם לדעת מתי ואיפה לפצל את הספר לשניים או לשלושה, ולבסוף החליט לפצל בנקודה בעלילה, כדי ליצור קליף האנגר, סיום מותח ובלתי פתור, שבכל זאת יוצר תחושה של סוף. "אתה מסתכל על הסיפור הכללי", אמר לורנס בראיון, "אתה יודע שבסופו של דבר יגיע יומם של קטניס וסנואו (היריבים הגדולים בעלילת "משחקי הרעב"), ואנחנו בונים לאט את המתח לקראת זה. אנחנו שומרים על הקשר ביניהם ועל החיבור ביניהם. אלה הדברים שחשובים בבנייה לקראת החלק השני".

דונלד סאתרלנד ב"עורבני חקיין 1". סרט מעבר בעייתי ביותרצילום: אי־פי

למזלו של לורנס, שני חלקי ״עורבני חקיין״ כבר צולמו ובזכות החפיפה בלוחות הזמנים של הצילומים והעריכה, הוא יוכל להתרשם מהתגובות לסרט שלפני האחרון ולשנות בהתאם את הסרט הסופי. בשבועות הקרובים כש"עורבני חקיין – חלק 1" יוקרן בכל רחבי העולם, יעקבו היוצרים, המצויים עכשיו בעיצומה של עבודת הפוסט־פרודקשן על "חלק 2", אחרי התגובות ברשתות החברתיות, כפי שעשו כשיצא "התלקחות", חמישה שבועות מתחילת צילומי שני הסרטים האחרונים בסדרת "משחקי הרעב". "זה לא יגרום לנו לצלם סצינות מחדש או משהו כזה", אומר לורנס. "אבל כשאקבל מושג מה הצופים קולטים מבחינה רגשית ורעיונית זה מן הסתם ישפיע על ההחלטות בעבודה על החלק השני".

אם לשפוט לפי תגובת הקהל בהקרנה המוקדמת — שילוב של קריאות אכזבה, הפתעה מסוף לא ברור ותחושת החמצה — הרי מכונת המזומנים של פרנצ׳ייז ״משחקי הרעב״ תצטרך לעבוד במלוא המרץ בשבועות הקרובים על החלק השני, כדי למזער את הנזק שיגרום ״עורבני חקיין 1״. מבחינת הוליווד מה שקובע בסוף הוא שורת הרווח: אם הסרט הראשון בסדרה גרף 691 מיליון דולר על השקעה של 78 מיליון דולר והסרט השני הכניס 864 מיליון דולר מתקציב הפקה של 140 מיליון דולר — הרף שהוצב לשני הסרטים האחרונים גבוה יותר. התקציב לשני חלקי ״עורבני חקיין״ עומד על 250 מיליון דולר שבאמצעותם מקווים אולפני ליונסגייט להכניס מעל מיליארד דולר, ואם חלילה ייכשל החלק הראשון, הנטל על החלק השני יהיה עצום.

"כשיצא 'התלקחות' הרגשתי שיש לי מזל שהצלחנו יפה כל כך", אמר לורנס. "וזאת היתה תחושה נהדרת, אבל זה רק הגביה את הרף לסרט החדש. עכשיו אני מחזיק אצבעות ומקווה שהוא יענה על הציפיות אחרי 'התלקחות'. אני מקווה שתהיה לנו אותה בעיה, כלומר שיהיה רגע קצר של הקלה, ומיד חרדה עמוקה לקראת החלק השני".

הדבר החיובי היחיד שנלווה להתמתגות ולמסחור של סדרת "משחקי הרעב" הוא הנוכחות המוגברת של ג'ניפר לורנס — המגלמת את גיבורת הסרט קטניס אוורדין — בראיונות לקידום הסרט באמצעי התקשורת השונים. ראיונות עם לורנס הם מגנט של רייטינג טלוויזיוני וטראפיק אינטרנטי, בעיקר בגלל האישיות המוחצנת שלה וההתנהגות הבלתי רשמית שלה עם המראיינים, כמו בראיון ההיסטורי שלה לקונן אובריאן שבו סיפרה על תקרית צעצועי המין שלה בבית מלון. החודש היא התוודתה בפני סטיבן קולבר על כך שהיא אלופה בלצוד סנאים ולפשוט את עורם, שוחחה עם דייוויד לטרמן על מקומו החשוב של החוקן בחייה ולאחר מכן השתלטה על תוכנית שלו והתיישבה במקומו בכיסא המנחה. ובשיחה שלה עם השחקנית אליזבת בנקס (שמככבת לצדה ב"עורבני חקיין") שבו השתיים מנסות להסביר מדוע לורנס היא האשה הקשוחה (badass) ביותר בהוליווד, מציעה בנקס: "יש לך קריירה של גבר. בעצם יש לך זין", ולורנס מסכימה ומוסיפה שגם "בגלל שהתחלתי להוריד אלבומים שלמים ולא רק שירים בודדים של אמנים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ