טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

התובעים בפרשת "ג'נין ג'נין" זועמים על החלטת היועץ ויינשטיין שלא להעמיד את בכרי לדין

חופש־הביטוי הוא אחד הנימוקים שציין היועמ"ש יהודה ויינשטיין, בהחלטתו שלא להעמיד לדין את יוצר הסרט. התובעים, נציגי המשפחות הלוחמות והשכולות: כבוד צה"ל הופקר. מוחמד בכרי: לא נמאס להם?

תגובות

"היועץ המשפטי לממשלה הפקיר את שמם הטוב וכבודם של חללי הקרב בג'נין, של בני המשפחות השכולות ושל לוחמי צה"ל, פגע בנו פגיעה שאין למעלה ממנה, וכשל במילוי חובתו החוקית, המוסרית הערכית, לתמוך לגבות ולשמור על זכרם ושמם הטוב של חיילי צה"ל", כותבים נציגי הלוחמים והמשפחות השכולות בתגובה להחלטת היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, לדחות את בקשתם ולא להעמיד לדין פלילי את מוחמד בכרי, במאי הסרט "ג'נין ג'נין".

נציגי החיילים שנאבקו שנים ארוכות נגד בכרי בבתי המשפט — עורכי הדין אמיר טיטונוביץ , ישראל כספי ונבות תל צור — פנו ליועץ המשפטי לממשלה ביולי 2011 . הם טענו כי הסרט "ג'נין ג'נין" פגע בשמם הטוב וגרם להם נזק תדמיתי, ועקב כך ביקשו שיבחן מחדש את החלטת קודמיו בתפקיד שלא לפתוח בחקירה נגד בכרי. ואולם בשבוע שעבר קבע ויינשטיין כי הנסיבות לא השתנו וכי בתי המשפט כבר עמדו על הכזבים שמכיל הסרט, ולכן בין היתר מצא כי אין מקום להורות על פתיחת חקירה.

תומר אפלבאום

בהודעה שפירסמו בתגובה נציגי הלוחמים הם קבלו על "סחבת קשה ביותר" שגרמה לכך שכשלוש שנים וחצי חלפו מאז פנייתם ליועץ ועד לפרסום החלטתו בעניין, והתבטאו נגדו בחריפות. היועץ ויינשטיין, לדבריהם, "בחר להפקיר אותנו ואת שמנו וכבודנו בשדה הקרב המשפטי שמתנהל לאחר סיום הקרב בשטח". לדבריהם, הם "רואים בחומרה שאין למעלה ממנה את החלטת היועץ", שמפקירה גם את שמם הטוב של למעלה מאלף הלוחמים בקרב, של צה"ל ומדינת ישראל.

הסרט התיעודי "ג'נין ג'נין" בבימויו של בכרי נוצר ב–2002 והציג עדויות של תושבי מחנה הפליטים ג'נין על פשעי מלחמה לכאורה שביצעו חיילי צה"ל במחנה בזמן מבצע "חומת מגן". לאחר שהמועצה לביקורת סרטים החליטה שלא להתיר הקרנתו בבתי הקולנוע, עתר בכרי לבית המשפט העליון וטען שההחלטה אינה סבירה באופן קיצוני. בית המשפט פסק שלא סביר שהסרט יגרור פגיעה בשלום הציבור, שמניעת הקרנתו עלולה להסב לחברה הישראלית נזק, ושההחלטה פוגעת בחופש הביטוי של בכרי, ולכן הורה על ביטולה. גם שלוש עתירות נוספות לבית המשפט לחזור ולדון בפסק הדין, נדחו.

אוליבייה פיטוסי

בפברואר 2003 הגישו חמישה חיילי מילואים שהשתתפו בלחימה בג'נין תביעה אזרחית לפיצוי בגין לשון הרע, נגד בכרי והסינמטקים שהקרינו את הסרט. הם טענו כי בסרט מופיעות האשמות שקריות נגד חיילי צה"ל וכי הוא מוציא דיבתם רעה. בכרי לעומתם טען כי הסרט הוא מעשה אמנות המציג את זווית הראייה של תושבי מחנה הפליטים לגבי הלחימה, ולכן הנטען בו הוא אמת. ביוני 2008 דחה ביהמ"ש המחוזי את התביעה, אך קבע כי הסרט מהווה לשון הרע וכי בכרי סילף את המציאות. חמשת אנשי המילואים ערערו, אבל ביהמ"ש העליון — שקבע גם הוא כי הסרט מהווה לשון הרע — דחה את ערעורם.

בהחלטתו שלא לפתוח בחקירה פלילית ציין ויינשטיין את החלטת שני קודמיו בתפקיד, אליקים רובינשטיין ומני מזוז, שלא לחקור עבירה של בכרי על חוק לשון הרע, והוסיף כי "עלילת הסרט (תרתי משמע) היתה אפוא נושא לשורה של התדיינויות משפטיות... בהן צפה האמת ושקע השקר". לדברי ויינשטיין, "ברור לכל בר בי רב כי הסרט 'ג'נין ג'נין' מתיימר להיות סרט דוקומנטרי, אך הינו יצירה שכלולים בה שקרים גסים ורבים... הסרט מהווה אפוא עלילת שקר שהופקה בכוונת מכוון... הצבא המתואר בסרט אינו צה"ל. זהו צבא אחר פרי דמיונו של יוצר הסרט". ואולם למרות כל אלה, מציין ויינשטיין כי ההחלטה לפתוח בחקירה בגין עבירה על איסור לשון הרע כוללת שיקולים נוספים, ובהם "ההכרה במעמדו המיוחד של חופש הביטוי בשיטתנו המשפטית". היועץ מזכיר כי בית המשפט העליון קבע שאין חשש להתלקחות או לפגיעה בשלום הציבור בעקבות הסרט, ומציין כי "האינטרס בעמידה על האמת והפרכת השקר כבר הוגשם במלואו בהליך המשפטי האזרחי בשתי ערכאות".

פייר תורג'מן

מוחמד בכרי אמר היום ל"הארץ" כי שמע על החלטת היועץ שלשום, כשחזר מחו"ל. "סיפור הרדיפה הזה נמשך כבר 12 שנה, ואני משתאה: לא נמאס להם לרדוף אחר אדם כמוני שעשה את האני־מאמין שלו? הם בוחשים ובוחשים, אני מתעייף בשבילם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות