הסרט האינטראקטיבי הראשון שמועמד לאוסקר

לראשונה בתולדות האוסקר מועמדת היצירה האינטראקטיבית "דואט", המיועדת לסמארטפון, לפרס סרט האנימציה הקצר הטוב ביותר

נירית אנדרמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
צילום: ללא קרדיט

בחודש שעבר (נובמבר) חשפה האקדמיה האמריקאית לקולנוע את רשימת עשרת המועמדים לפרס האוסקר לסרט האנימציה הקצר הטוב ביותר. אחד מבין העשרה הללו, "דואט" שמו, עשוי להירשם בדברי הימים כחלוץ של פורמט קולנועי חדש — פורמט שלא רק מעמיד לרשות היוצרים כלים טכנולוגיים חדשים המשכללים את האופן שבו הם יכולים לספר סיפור, אלא גם סוחף את הצופים לקחת חלק פעיל ביצירה.

"דואט" הוא סרט אינטראקטיבי, הדוחס עלילה המתפרשת על פני שנים ארוכות לתוך שלוש דקות וחצי. לכל אורכו הוא עוקב אחר שני גיבוריו: תינוק ותינוקת שהולכים ומתבגרים אל מול עיני הצופים, הופכים לילדים, לנערים מתבגרים ולבסוף לשני אנשים צעירים, בחור ובחורה, שמתאהבים זה בזו. האנימציה המרהיבה צוירה ביד, כמו פעם, וכשהיא נתמכת אך ורק על ידי מוזיקה, ללא מלים, הצליחה לסחוף את חברי האקדמיה האמריקאית לתוך סיפור ההתבגרות המזורז והיפה. ואולם, חוויית הצפייה לה זכו חברי האקדמיה היתה חלקית בלבד. הם צפו בגרסה לינארית ערוכה של הסרט, כמו זו שקיימת כעת ביו־טיוב, אבל לא זכו לראותו במלוא הדרו, כפי שהתכוונו יוצריו — על מסך של טלפון נייד. רק בחודש שעבר (נובמבר) יצא "דואט" בגרסתו המלאה והאינטראקטיבית, המיועדת לטלפונים חכמים (בינתיים קיימת רק גרסה המתאימה לטלפונים של חברת מוטורולה, אבל החל בחודש הבא עתידה לצאת גם גרסת אנדרואיד של הסרט שתאפשר צפייה במגוון רחב של טלפונים).

בגרסה זו בא לידי ביטוי האלמנט האינטראקטיבי של "דואט". הצופים שרואים את הסרט בטלפון שלהם יכולים לבחור אחר איזו משתי הדמויות בסרט הם רוצים לעקוב — אחרי הילד או אחרי הילדה — באמצעות הנעה מתאימה של הטלפון בחלל. הגיבור שבו בחרו הופך להיות הדמות המרכזית בסרט מבחינתם, ואילו הדמות האחרת נכנסת ויוצאת מהפריים בהתאם להתפתחות העלילה. בנוסף, הטיית הטלפון לכיוונים שונים תוך כדי צפייה מאפשרת לצופים גם להתיישב בכיסא הצלם/במאי של הסרט ולבחור בעצמם את זווית הצילום שדרכה הם רוצים לעקוב אחר המתרחש. הטייה קלה מאפשרת להם לצפות בהתרחשויות ממבט על, והטייה נוספת יכולה למקם את עיניהם ממש מאחורי אחת הדמויות, או בכל מקום אחר במרחב הדמיוני של הסרט, לפי בחירתם.

סרטים אינטראקטיביים, שבהם הצופים מוזמנים לקחת חלק פעיל בחוויית הצפייה אינם דבר חדש — ניסיונות שונים ליצור סרטים כאלה קיימים כבר מאז שנות ה–60 — אבל בדרך כלל ניסו הסרטים הללו להישאר בתחומי בתי הקולנוע ולאפשר לצופים להשפיע על אופן התקדמותה של העלילה. אף אחד מהם לא הצליח עד כה לזכות בפופולריות מספקת כדי להפוך לפורמט מוכר ונפוץ. הניסיון החדש, לעומת זאת, עשוי לזכות לגורל שונה בזכות שתי סיבות עיקריות: ראשית, מכיוון שהוא מכוון למכשיר נפוץ להפליא ושימושי במיוחד שמשתמשיו מקבלים בברכה חדשנות טכנולוגית, ושנית, מפני שהחברה השותפה למוטורלה בפיתוח הזה היא לא אחרת מאשר גוגל, ענקית האינטרנט הנהנית מיתרונות ברורים בכל הנוגע לשיווק מוצריה.

גוגל ומוטורלה עשו בחוכמה כאשר למשימת יצירת הסרטון בחרו לגייס אנימטור מנוסה ומוערך במיוחד — גלן קין, שעבד במשך עשרות שנים כאנימטור בכיר באולפני האנימציה של וולט דיסני, והיה שותף ליצירת כמה מהסרטים המפורסמים של דיסני, ובהם "בת הים הקטנה", "היפה והחיה", "טרזן", "אלאדין" ו"פלונטר". ב–2012, אחרי 37 שנים של עבודה יצירתית, עזב קין את ממלכת האנימציה המפורסמת בעולם והצטרף לפרויקט הניסיוני.

בראיון שנתן באחרונה למגזין "Filmmaker" סיפר קין שכאשר הציגו לו לראשונה את הטכנולוגיה החדשה, ונתנו בידו טלפון נייד שבאמצעותו הוזמן לצפות בסרט קודם שהופק במסגרת אותו פרויקט — סרט שגם בו נדרשים הצופים להניע את הטלפון כדי לעקוב אחר העלילה — הוא היה סקפטי. "הדבר הראשון שהבחנתי בו היה עד כמה המסך קטן ביחס למסך שאני רגיל אליו, מסך של בית קולנוע. למה שזה יעניין אותי?", הוא סיפר. "אבל אז הבנתי שזה בעצם לא סתם מסך, אלא חלון שצופה לעולם וירטואלי שלם. כלומר, שמבחינת הפוטנציאל, בעצם מדובר במסך הגדול ביותר שאפשר לדמיין. הבחנתי בזה כצופה, אני הייתי זה ששלט במצלמה, והיה לי חופש מלא להפנות אותה לכל כיוון שרציתי. זה היה מדהים! זו היתה דרך חדשה לחלוטין לספר סיפור. לא היו שם קאטים ואני הייתי מעורב באופן אינטימי במה שהתרחש לנגד עיני. זה היה כאילו איזה מסך מפריד שקיים תמיד בין הצופים לבין העולם המצויר שמולם — פשוט נעלם".

המועמדות לאוסקר נותנת מן הסתם דחיפה שיווקית משמעותית לפורמט החדש, והשחרור הקרוב של גרסת האנדרואיד תאפשר לקהל רחב של משתמשים חדשים להתנסות בחוויה. בינתיים בגוגל ומוטורלה הזמינו את ג'סטין לין, במאי סדרת הסרטים המצליחה "מהיר ועצבני", לביים את הסרט הראשון בפרויקט שיהיה לייב אקשן ולא אנימציה. עכשיו לא נותר אלא להמתין ולראות אם הטכנולוגיה החדשה הזאת תצליח להפוך לפורמט קולנועי מקובל מסוג חדש, או שבסופו של דבר תירשם בדפי ההיסטוריה כעוד קוריוז טכנולוגי כושל.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ