שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

יוצרי "איה" על המועמדות לאוסקר: "כיף שסרט קטן מצליח לגעת בהרבה אנשים"

סרטם של מיכל ברזיס ועודד בן נון יתמודד על פרס הסרט העלילתי הקצר הטוב ביותר בטקס האוסקר הקרוב

נירית אנדרמן
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נירית אנדרמן

"זאת הרגשה מחוץ לסקאלה", צוחקים מיכל ברזיס ועודד בן נון כשהם מתבקשים לתאר את הרגשתם זמן קצר לאחר שקיבלו את הבשורה על כך שסרטם "איה" הוא אחד מחמשת הסרטים שיתמודדו על פרס האוסקר לסרט העלילתי הקצר הטוב ביותר. "הם בהחלט הצליחו למתוח לנו את העצבים, כי עבר כבר חודש מאז שפורסמה הרשימה של עשרת הסרטים שעלו לשלב הבא של התחרות. האמת היא שההפתעה הגדולה באמת היתה אז, כשפתאום גילינו שנכנסנו לרשימה הזאת בלי שהיינו מוכנים לרעיון".

ביום חמישי בצהריים, כששודרה מסיבת העיתונאים החגיגית של האקדמיה האמריקאית לקולנוע שבה הוכרזו המועמדים לפרסי האוסקר בקטגוריות השונות, רק ברזיס ישבה מול השידור החי וכססה ציפורניים. "אני לא העזתי לצפות בשידור כי ידעתי שלא אעמוד במתח", מודה בן נון, "הייתי בהפקה של איזו פרסומת, ואמרתי לעצמי שמתישהו אציץ בטלפון כדי לראות אם יש חדשות".

עודד בן נון ומיכל ברזיסצילום: יוסי צבקר

גם בשיחה טלפונית אי אפשר לפספס את ההתרגשות של השניים. שנתיים חלפו מאז הקרנת הבכורה של "איה" בפסטיבל ירושלים. הוא זכה שם לביקורות מהללות, וכעבור חודשים ספורים יצר תקדים כאשר זכה לצאת להקרנות מסחריות בבתי הקולנוע למרות היותו סרט קצר, של 40 דקות בלבד. ב–2013 זכה "איה" בפרס אופיר, ולפני כחודש נודע כי הוא נכנס — לצד סרט ישראלי נוסף, "חופש גדול" של טל גרניט ושרון מימון — לרשימת עשרת הסרטים שמתוכם יבחרו חברי האקדמיה האמריקאית את חמשת המועמדים הסופיים לפרס האוסקר לסרט הקצר הטוב ביותר.

העלילה עוקבת אחר איה (שרה אדלר), אשה שממתינה בשדה התעופה, אמורה לאסוף מישהו שזה עתה נחת, אך מוצאת את עצמה אוספת אדם זר לחלוטין — מבקר מוזיקה סקנדינבי (אולריך תומסן) שמגיע לישראל כדי לשפוט בתחרות רובינשטיין לפסנתר. הוא חושב כי איה היא הנהגת שנשלחה לאסוף אותו, והיא מחליטה שלא לחשוף את הטעות אלא לקחת אותו ליעדו. "זה סרט על יחסים, ואני חושבת שההצלחה שלו היא הרבה בזכות השחקנים המדהימים, שרה אדלר ואולריך תומסן, שמצליחים ליצור דמויות שאנשים מתחברים אליהן ומוכנים לעבור יחד איתן את המסע", מנסה ברזיס לנחש את סוד הצלחתו של הסרט. "זה כיף שסרט כזה קטן, שכולו בעצם מתמקד ביחסים בין גבר לאשה, מצליח לגעת בכל כך הרבה אנשים".

"בפסטיבל ירושלים אמר לנו מישהו שזה סרט קצר אבל ארוחה מלאה", מוסיף בן נון, "כך שכנראה הוא מצליח לתפוס משהו שגדול יותר מהאורך שלו. הסרט הזה הפתיע אותנו כי היה למעשה כמו ילד שהלך וגדל באופן עצמאי. ההקרנה בירושלים בעצם היתה אמורה להיות ההקרנה היחידה שלו, כי אין בארץ מסגרות להקרנה של סרטים קצרים, אבל אז הוא הפתיע, יצא והוקרן בהקרנות מסחריות בבתי הקולנוע, ועכשיו הוא מגיע לאוסקר".

"אנחנו מופתעים מחדש כל הזמן מהמסלול שהסרט הזה עובר. לשמחתנו גם הקהל וגם המבקרים התחברו אליו באופן לא צפוי, והיום בעצם הגענו לשיא של הלא צפוי. זה מאוד מפתיע שסרט של 40 דקות חי כבר שנתיים", מציינת ברזיס. "למעשה אנחנו חייבים הרבה לאורי קליין, כי אחרי ההקרנה בפסטיבל ירושלים הוא כתב שהוא מאוד מקווה שגם הקהל הרחב יראה את הסרט, ואני חושבת שזה מאוד עזר לסרט, כך שגם לעיתון 'הארץ' יש חלק בהצלחה של הסרט הזה", היא צוחקת.

"איה", שהופק על ידי "קסיס הפקות" בתמיכת קרן רבינוביץ', חב את קיומו לסרט קצר קודם של ברזיס ובן נון, "לוסט פרדייז", שהיה כמוהו קו־פרודוקציה ישראלית־צרפתית וזכה להצלחה בצרפת. "בשלב מסוים המפיק הצרפתי בא ואמר, 'יש לנו תקציב לעוד סרט קצר, יש לכם רעיון?'", הם נזכרים. "בגלל שעבדנו אז בדיוק על סרט ארוך, אמרנו שניקח את הסיקוונס הראשון מתוכו וננסה להפוך אותו לסרט קצר. וזה באמת מה שעשינו".

באחרונה חזרו ברזיס ובן נון לעבוד על תסריט לסרט באורך מלא, שבמרכזו ניצבת למעשה אותה דמות נשית שמככבת ב"איה". בימים אלה הם משתתפים בחממת תסריטים בינלאומית שבמסגרתה הם עובדים על התסריט, משפרים ומשפצים אותו. הם עדיין לא יודעים כיצד הוא ייקרא, וכרגע מתלבטים בין שני שמות: "איה" ו"חדר 305".

השניים נותנים קרדיט גדול לתום שובל ("הנוער"), שהיה שותפם בכתיבת התסריט של "איה". גם הוא מעיד שלא נותר אדיש להכרזה על המועמדות לאוסקר של "איה". "זה מאוד מרגש, אני מרגיש שהסרט הזה עולה כל הזמן עוד ועוד קומות", אומר שובל. "מבחינתי זה היה כבוד גדול כשמיכל ועודד פנו אלי והציעו לי לכתוב את הסרט יחד אתם, כי הם היו מחזור מעלי בסם שפיגל, ותמיד מאוד הערכתי את העבודה שלהם. היה מאוד מאתגר לפרוט כל ניואנס במערכת היחסים בין בני הזוג בסרט, וזה מרגש להבין שזה סרט אוניברסלי, שאנשים מבינים אותו מכל כך הרבה כיוונים".

"זה סרט על שני אנשים זרים שנמצאים יחד במכונית, בלי שהתכוונו לכך, ומנסים להבין אחד את השני", אומר שובל כשהוא מנסה לשים אצבע על גורם ההצלחה של הסרט. "אני חושב שזה הגרעין של כל מפגש שיש לנו בחיים, וזה משהו כל כך בסיסי שמאוד מסקרן לראות את זה קורה על המסך. זו השתקפות של היום יום, עם מעין זכוכית מגדלת שבוחנת את הפרטים הקטנים — אני חושב שזה מזכיר לצופים את עצמם ונותן להם הד על החיים שלהם. הרי הרצון של כולנו זה לפצח את המסתורין הזה שצץ ועולה כשאדם אחד פוגש אדם אחר".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ