פרס ישראל: לשכת רה"מ פסלה שופט גם בתחום הקולנוע

השופט שנפסל, המפיק חיים שריר, התבקש בהמשך לחזור לוועדת השיפוט אך התנגד ל"מה שנראה כמו ניסיון בחישה". בעקבות זאת התפטר הבמאי רם לוי מחברותו בוועדה

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

הפרופסורים אבנר הולצמן ואריאל הירשפלד אינם היחידים שנפסלו על ידי לשכת ראש הממשלה מלשמש בוועדות השופטים בפרס ישראל. מפיק הקולנוע והטלוויזיה חיים שריר סיפר על התנהלות דומה מצד משרד החינוך לזו שעברו שני חוקרי הספרות. בעקבות זאת, במאי הקולנוע והטלוויזיה רם לוי הגיש הערב (שני) את התפטרותו מוועדת השיפוט בתחום הקולנוע. לדבריו, החליט להתפטר בגלל האופן שבו התנהל משרד ראש הממשלה ולאחר שקרא היום את הפרסום ב"הארץ" על האופן שבו התנהלו הדברים בועדה לבחירת זוכה פרס ישראל בתחום הספרות.

שריר סיפר היום כי לפני כחודש התקשר אליו אחראי על פרסי ישראל במשרד החינוך ושאל אם הוא מוכן להיות חבר בוועדת השופטים בתחום הקולנוע. לאחר שענה בחיוב, קיבל את ההמלצות על המועמדים השונים. ישיבת הוועדה נקבעה לאתמול, אולם באמצע השבוע שעבר "התקשר אותו אחראי (דוד פלבר), התנצל אלף פעמים ואמר ששמי לא אושר בלשכת השר הממונה". מאז התפטרות שי פירון בתחילת דצמבר, ראש הממשלה בנימין נתניהו משמש גם כשר החינוך. 

חיים שריר. "שמי לא אושר בלשכת השר הממונה".צילום: תומר אפלבאום

לדברי שריר, הוא ניסה להבין את הסיבה לאי־אישור המינוי, אך לא קיבל תשובה ברורה, מלבד אמירה כללית בדבר "בלגן". "זה לא מצא חן בעיני אבל לא היה נורא", הוא ממשיך. "ביום שישי האחרון, בשעות הצהריים, התקשר פלבר פעם נוספת, התנצל שוב וביקש שאחזור לוועדה". לדבריו, כאשר שאל את פלבר לסיבות לשינוי, נענה בכך שבמקומו נבחר אדם אחר לוועדה, שלמחרת חזר בו והתפטר. "פלבר ביקש שאבליג על העלבון ושאגיע לישיבה ביום ראשון. אמרתי לו שאני לא מתכוון לעזור להם עם מה שנראה כמו ניסיון בחישה בהרכב של ועדת השופטים", מבהיר שריר. "הוא התקשר פעם נוספת במוצאי שבת, אבל העמדה שלי לא השתנתה".

לדברי שריר, "אני לא מאמין שלמישהו בלשכת ראש הממשלה היה אכפת אם אהיה בוועדת השופטים. הסבר אפשרי אחר הוא שניסו לארגן את הבחירה במועמד מסוים, ואולי אני הפרעתי. בכל מקרה, החלטתי שאני לא משתף פעולה". עוד אומר שריר כי נדהם מ"הברדק שאיפיין את התהליך. קשה להאמין שכך מתנהל מוסד פרסי ישראל".

בתגובה לשאלת "הארץ", במשרד החינוך הפנו בתחילה למשרד ראש הממשלה, שלא מסר תגובה. בהמשך נמסר ממשרד החינוך: "מינוי ועדת חברי ועדת השיפוט להענקת פרס ישראל לקולנוע התעכב בכמה ימים כדי לוודא שהוועדה מאוזנת מבחינה מגדרית. לאחר סיום הבדיקה נעשתה פנייה מחודשת לשריר, אך הוא בחר שלא לקחת חלק בוועדה".

רם לוי: התנהלות לא מוסרית של משרד רה"מ 

רם לוי סיפר הערב ל"הארץ" כי החליט להתפטר מוועדת השיפוט בתחום הקולנוע "לאור התנהלות בלתי מוסרית ובלתי הגיונית של משרד ראש הממשלה בעניין. יש לי יותר מניחוש מבוסס לגבי הסיבה שבגללה אנשים עברו השפלות ולאחר שהוצע להם להיות בוועדה וכבר קיבלו את התפקיד ואפילו את החומרים, פתאום הודיעו להם שבעצם לא. זה נעשה, לפי מה שהבנתי, בדרך הדומה למה שקרה בוועדה בתחום הספרות, וזה מאוד עצוב לי. כך לא נוהגים לא בנושאי תרבות ולא בנושאים אחרים.

רם לוי. "כך לא נוהגים לא בנושאי תרבות"צילום: אורן זיו

"זה פרס שאפשר להתייחס אליו בזלזול", הוסיף לוי, "אבל הוא גם יכול לשמש מקפצה לאנשים שיוצרים, לפחות בתחום הקולנוע, וכשזה נפגע — זה פוגע בענף כולו ובכלל בתרבות שלנו. וזה חמור מאוד. צריך לזכור שמלכתחילה מאוד לא נעים להיות חבר בוועדה כזאת, כי יש עשרה מועמדים וכשאתה בוחר באחד מהם אתה פוגע בתשעה הנותרים. כך שאני הסכמתי לשמש בתפקיד רק מתוך תחושת חובה. קיבלתי את הפרס בעבר ולכן החלטתי שאני מוכן עכשיו לשלם (את חובי)".

לוי, חתן פרס ישראל בתקשורת ב–1993, שביים בין היתר את הסרטים "חירבת חיזעה", "לחם" ו"אינדיאני בשמש", הבהיר כי ממנו לא ניסו לשלול את המנדט שהוענק לו להיות חבר בוועדה וכי אנשי משרד החינוך נהגו בהגינות. אבל את ההחלטה להתפטר קיבל לאחר ששמע על האופן שבו נהגו הממונים בחברים אחרים בוועדה ובאנשים אחרים ששקלו למנותם כחברים בה. 

"לפי החוק, השר הממונה — במקרה הזה ראש הממשלה — יכול למנות לוועדות הללו אנשים כלבבו, לטוב ולרע", מוסיף לוי. "אבל ברגע שהאנשים כבר מונו והוועדה העוסקת בכך במשרד החינוך כבר מינתה אותם, ופתאום קמים ולוקחים מהם את המינוי, בלי הסבר פורמלי אבל עם רמיזות, הפרס עצמו מאבד מכוחו והאנשים החברים בוועדות מרגישים לא בנוח להיות במקום הזה. כך אובד כל ה'הדר הז'בוטינסקאי'. בנוסף, הוועדות הללו אמורות להיות חסויות עד שמתפרסם שמו של הזוכה, ובצדק, כדי שלא יופעלו לחצים על חבריהן. ועכשיו פתאום הדבר הזה נפרץ, וזה חמור מאוד, כי אסור לחשוף אנשים לפרסום במצב כזה. זה מונע ממך יכולת לשיקול דעת שקט".

חנוך ברטוב: מי ירצה לקבל את פרס ישראל?

היום פורסם ב"הארץ" כי בצעד חריג החליטה לשכת ראש הממשלה על פסילת מינויים של הפרופסורים הולצמן והירשפלד מחברותם בוועדת השיפוט של פרס ישראל לספרות; הולצמן גם היה אמור לשמש כיו"ר הוועדה. בתגובה להדחתם החליטה החברה השלישית בוועדה, הסופרת גיל הראבן, להתפטר.

אריאל הירשפלד
אריאל הירשפלד. אין במלים דבר מן הגנדרנותצילום: טס שפלן
חנוך ברטוב. "אם הפרס הופך לעסקה מפלגתית, מה לנו בכל העניין הזה?"צילום: דודו בכר

לדברי גורם הבקיא בפרטים, בעקבות ההתפטרות של פירון והקדמת הבחירות לכנסת, תהליך הענקת פרסי ישראל מתנהל השנה בלוח זמנים קצר במיוחד. לדבריו, בשנים קודמות ועדות השופטים היו מתכנסות בחודשים נובמבר־דצמבר, ואילו שמות הזוכים היו מתפרסמים במשך ינואר־פברואר. לדבריו, בשל קוצר הזמן, בימים האחרונים ולפני הפרסום היום ב"הארץ", נשקלה האפשרות לפנות מחדש לפרופסורים הולצמן והירשפלד, בבקשה שיחזרו לוועדת השופטים בספרות.

בחוגי הספרות בארץ נשמעו היום תגובות מזועזעות על הדחתם של הולצמן והירשפלד מוועדת השיפוט של פרס ישראל לספרות. "מי ירצה להיות שופט בנסיבות האלה ומי ירצה לקבל את הפרס, אם זה מעמדו?" תהה בכעס הסופר חנוך ברטוב, חתן פרס ישראל לספרות ב–2010. "כל כוחו של הפרס היה בהיותו רשימת הכבוד של מדינת ישראל. אם הוא אינו רשימת הכבוד, אין בו ערך. אם הפרס הופך לעסקה מפלגתית, מה לנו בכל העניין הזה?"

שני הפרופסורים שהודחו הם חוקרי ספרות ותיקים — הולצמן מלמד באוניברסיטת תל אביב, הירשפלד מלמד באוניברסיטה העברית בירושלים, שבה שימש גם כראש החוג לספרות עברית. לשניים לא נמסרה סיבת הדחתם, גם לאחר שפנו למשרד החינוך בבקשה לקבל לידיהם את הנימוקים לכך. מינויים של שופטי פרס ישראל, המוענק מדי שנה ביום העצמאות, תלוי בהמלצת הדרג המקצועי וכרוך באישור שר החינוך.

פרופ' מנחם פרי. "יועצי ראש הממשלה הכשילו אותו"צילום: מוטי קמחי

"זה מזעזע", אמר בתגובה להדחה פרופ' מנחם פרי. "שני האנשים האלה הם מהטובים ביותר שיש לצורך שיפוט בפרס ישראל לספרות. אילו הייתי צריך להרכיב בעצמי ועדת שיפוט, הייתי כולל בה את שניהם. לא לאשר אותם הוא עניין המונע משיקולים זרים ואנחנו צריכים לקבל הסבר לכך. יועצי ראש הממשלה שאמרו לו להעיף אותם, הכשילו אותו".

היו ששיערו כי הסיבה להדחת הירשפלד עשויה להיות קשורה למאמר נוקב שפירסם בנובמבר האחרון ב"הארץ" ובו ביקר את השימוש המוטעה שעשה ראש הממשלה בציטוט משירו של ביאליק "על השחיטה". "לשני הפרופסורים לא ניתנו נימוקים או סיבות להדחתם, אבל אפשר להעלות השערות בכמה כיוונים", מציע מבקר הספרות אורין מוריס. "בהדחתו של הירשפלד יש בוודאי אלמנט של סגירת חשבון. לעומתו, הולצמן אינו אדם פוליטי כלל וכלל, הוא חוקר טהרני, לא מעורב והסבירות היא שמדובר בניסיון לייצר 'יצוגיות'".

למה כוונתך?

"טענה שנשמעת נגד השופטים והזוכים היא שמדובר תמיד באותה גווארדיה של גברים לבנים. אולי באמצעות הדחת השופטים, עמדה המחשבה שיבחרו אנשים 'משלהם' כדי להתחנף לבוחרים לקראת הבחירות. אני מניח שהמטרה סומנה, כלומר שמעדיפים השתייכות עדתית ופוליטית על פני מצוינות ספרותית, וכל זה מבלי לחשוב שאולי הולצמן והירשפלד בעצמם היו בוחרים בחתן או כלה לפרס שהם 'בצבע הנכון'".

סופר מוכר שהעדיף לשמור על עילום שם אמר כי הדחת שני הפרופסורים "זו פגיעה אנושה בפרס ישראל בכלל ובפרס לספרות בפרט. מעולם לא פוטרו שופטים אחרי שמונו ובמקרה הזה איש לא נימק מדוע ולא נטענה שום טענה בנוגע להתאמתם או לניגוד עניינים, שיכלו למנוע מהם מלבצע את תפקידם. אלו אנשים הידועים ביושרתם ולאיש מאתנו אין מידע בטוח בנוגע לסיבה לפטר אותם. אני לא מצליח לתאר לעצמי מי יהיה מוכן עכשיו לקבל עליו תפקיד שופט בוועדה ואני לא מתאר לעצמי חתן של פרס שיהיה מוכן לקבל אותו בנסיבות האלה. חיבלו בפרס והוא זוהם עד כדי כך שאין בו חפץ". אדם מוכר ומוערך בחוגי הספרות העריך כי בעקבות ההדחה, "כל אדם שקשור לחוגים לספרות באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל אביב יימנע מלשפוט בוועדה".

ברטוב מסכם: "זה לא מקרה יחיד, ישנה זחילה מתמדת של מעשים שגובלים ברודנות. ברגל גסה כזאת, להיכנס לפרס ישראל. כל השנים, ברגע שמונתה הוועדה, היא היתה אוטונומית. מה שהיה מאחורי הקלעים נותר שם, אבל דבר כזה לא היה. אדם שעומד בראש ממשלת מעבר, ממלא מקום שר חינוך באופן זמני, מנסה להשפיע כך? זה דבר שקשה להבין אותו. מי יהיה במקומם? האם ביבי ייקח מהשמשים שלו להיות שופט? קליגולה הקיסר מינה את סוסו לסנאטור, אז ימצא גם כאן סוס כזה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ