מת הדוקומנטריסט וצלם הקולנוע האמריקאי המוערך אלברט מייזלס

מייזלס צילם לאורך הקריירה שלו יותר מ–70 סרטים וביים יותר מ–40 רבים מהם עם אחיו המנוח, דייוויד

נירית אנדרמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אלברט מייזלסצילום: רויטרס

הדוקומנטריסט וצלם הקולנוע האמריקאי המוערך אלברט מייזלס מת ביום חמישי האחרון והוא בן 88. מייזלס צילם לאורך הקריירה שלו יותר מ–70 סרטים וביים יותר מ–40 רבים מהם עם אחיו המנוח, דייוויד מייזלס, שמת ב–1987. מייזלס ביקר בישראל לפני שנתיים כאורח פסטיבל קולנוע דרום.

אלברט מייזלס נולד ב–1926 בארצות הברית, ולפני שהחל לעסוק בקולנוע החל בקריירה אקדמית ובמסגרתה לימד פסיכולוגיה באוניברסיטת בוסטון. את סרטו הראשון "פסיכיאטריה ברוסיה" צילם ב–1955 ברוסיה, וב–1964 ביים עם אחיו סרט תיעודי על הביטלס שנקרא "The Beatles: The First U.S. Visit". ארבע שנים לאחר מכן ביימו האחים את סרטם המוכר "סוכן נוסע" (Salesman) שבו עקבו אחרי ארבעה סוכני מכירות נודדים שעסקו במכירת ספרי תנ"ך יקרים לאנשים עניים שהתקשו לעמוד בהוצאה הכספית הזאת.

האחים מייזלס היו ממובילי הסגנון הקולנועי המכונה "דיירקט סינמה" (המזכיר במובנים רבים את ה"סינמה וריטה") – סגנון המבוסס על רצון ללכוד את המציאות באופן ישיר ומדויק במידת האפשר ולהטיל ספק תמידי ביחסים שבין הקולנוע והמציאות.

אלברט מייזלס (מימין) ואחיו דייוויד בזמן צילומי הסרט Salesman ב-1969צילום: אי־פי

ב-1968 הם ביימו בישראל את הסרט "מסע לירושלים", שתיעד במשך שמונה דקות חזרות שערך לנארד ברנשטיין לקראת קונצרט שקיים בירושלים מיד אחרי מלחמת ששת הימים, וב–1970 ביימו את הסרט “תנו לי מחסה”, שעקב אחרי להקת הרולינג סטונס.

חמש שנים לאחר מכן ביימו האחים מייזלס את אחד מסרטיהם המפורסמים ביותר, "גריי גארדנס", שבו חשפו את עולמן המוזר של שתי קרובות משפחה של ז'קלין קנדי אונאסיס שחיו בבית מתפורר בלונג איילנד. 31 שנה לאחר צילומי הסרט חזר אלברט מייזלס לצלם סרט המשך דוקומנטרי, "The Beales of Grey Gardens".

האחים מייזלס זכו לאורך הקריירה הקולנועית שלהם בפרסים רבים. בין היתר היו מועמדים לאוסקר ב–1974 על סרטם הקצר “Christo’s Valley Curtain.” וזכו בפרס האמי ב 1987 על סרטם “Vladimir Horowitz: The Last Romantic”. אלברט מייזלס צילם בתקופה האחרונה סרט תעודה, “Keith Haring & the Moving Mural”, ובמקביל שקד על שלבי ההפקה האחרונים של סרט התעודה שביים בעצמו, “In Transit”.

בראיון לאורי קליין ב"הארץ" בעת ביקורו בישראל ב–2013, סיפר מייזלס כי אינו מנחה את הדמויות המשתתפות בסרטיו להתעלם מן המצלמה. "אבל אני יוצר תחושה של אמון ביני ובינן", הסביר. "זה קורה במפגש הראשון בינינו, כשהן מתבוננות לראשונה בעיני ורואות שאפשר לסמוך עלי, רואות שאני אוהב אותן. לולא אהבתי את הדמויות בסרטי לא יכולתי לעשות עליהן סרט.

"הכל מתחיל במבט, זה שמושאי סרטי שולחים לעברי ונוכחים לדעת שהם יכולים לסמוך עלי, וזה שאני שולח בהם בהמשך. ביני ובין מושאי סרטי מתפתח משהו שניתן אפילו לכנותו סיפור אהבה. אין בי שום רצון לפגוע בהם. אנשים הם אנשים, ואני רוצה להתקרב אליהם ככל שאוכל כדי לגלות את מה שמסתתר מאחורי חזותם, ולעשות זאת בעדינות ובאהבה".

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ