בעקבות פרשת סוהא עראף, משרד התרבות שינה הקריטריונים לתמיכה בסרטים

על פי התיקון, כל סרט ישראלי הנתמך על ידי כספי חוק הקולנוע יהיה חייב לציין שהוא נוצר בתמיכת משרד התרבות ומועצת הקולנוע. בענף הקולנוע חוששים כי במאים ערבים ישראלים יעדיפו לא לקבל תמיכה

רותה קופפר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רותה קופפר

משרד התרבות והספורט פירסם לפני החג את התיקון למבחנים לחלוקת כספי התמיכות מטעמו למוסדות ציבור בתחום הקולנוע. התיקון מבטיח כי כל סרט ישראלי הנתמך על ידי כספי חוק הקולנוע יצוין כי הוא נוצר בתמיכת משרד התרבות ומועצת הקולנוע.

בתיקון נאמר כי על המוסד שתומך ביצירה "לפעול כך שסרט המופק בסיועו יציין את תמיכת המשרד במוסד המסייע, הניתנת על פי המלצת המועצה לקולנוע; ציון כאמור יופיע בכותרות הפתיחה ובכותרות הסיום של הסרט וייכללו בו המשרד והמועצה בצירוף סמליל המועצה". עוד נאמר כי "על המוסד לפעול כך שסרט ישראלי שהופק בסיועו, יוצג כסרט ישראלי בכל הקרנה פומבית שלו בארץ או בחוץ לארץ, לרבות בפרסומים רשמיים או שיווקיים נלווים", וכי "אין באמור כדי למנוע הצגת סרט שהוכר כסרט ישראלי על פי תקנות הקולנוע כסרט שהופק במשותף בין מפיק ישראלי למפיק זר (קו־פרודוקציה בינלאומית)".

"וילה תומא", סרטה של סוהא עראף

לנוכח התיקון, נודע בשבוע שעבר כי קרן יהושע רבינוביץ' ביטלה את "הצהרת הישראליות" שעליה נדרשו במאים לחתום עד לאחרונה כדי לקבל תמיכה בסרטם, כפי שנחשף ב"הארץ" לפני חודשיים.

הרקע לתיקון במבחנים הוא פרשת סוהא עראף, שבה דרש משרד התרבות מקרן הקולנוע הישראלי להחזיר את כספי התמיכה בסרטה של עראף "וילה תומא", לאחר שזו רשמה אותו כסרט פלסטיני בפסטיבל הקולנוע בוונציה (ובהמשך הסירה ממנו את השיוך הלאומי). בעקבות זאת הובילו במועצת הקולנוע ובמשרד התרבות מהלך לשינוי הנוסח של מבחני התמיכה.

בתגובה לתיקון למבחנים אמר היום (ראשון) כתריאל שחורי, מנהל קרן הקולנוע הישראלי: "זו המציאות ונצטרך להתמודד אתה. ברור לחלוטין שיש זכות מלאה שאם ניתן כסף ציבורי לסרט מותר שיוזכר כי זה סרט ישראלי. אם הוא נתמך על ידי קרן ישראלית, צריך לציין זאת; כך זה בכל מקום בעולם. במקרה של קו־פרודוקציה של כמה מדינות, יהיה כתוב שהם שותפים בקרדיט. אבל הדרישה לאזכור המשרד והקרנות בהתחלה ובסוף לא היתה קודם, וזה לא כך בסרטים אירופיים ובשאר העולם".

בשבוע שעבר הסביר שחורי כי במקרים רבים גופים מממנים של סרטים מותירים בידי היוצר את ההחלטה כיצד להציג את סרטו. לדוגמה, "כנס העתידנים" של ארי פולמן הופק הודות למימון רב מפולין ומגרמניה, אבל הוצג בפסטיבלים בינלאומיים כסרט שהוא בראש וראשונה ישראלי, לפי החלטת היוצר. כמו כן, אמר שחורי ל"גלריה", כי גם מהעובדה שהסרט מוצג כפלסטיני עשויה לצמוח תועלת: "צריך לזכור שזה ('וילה תומא') סרט עם סיכוי טוב מאוד להיות מוקרן בפסטיבלים בעולם הערבי, ואם הוא יוקרן שם זה יהיה עם הקרדיטים של כל הגופים המממנים הישראליים שלו — יש לזה ערך רב".

עוד לפני "וילה תומא" היו תקדימים של סרטים שנוצרו במימון ישראלי על ידי במאים פלסטינים, שבחרו להתנער מהשיוך הלאומי הישראלי של הסרט. המקרה האחרון והמוכר ביותר, שעורר סערה תקשורתית גדולה, היה הסרט "עג'מי", שבוים על ידי ירון שני הישראלי וסכנדר קובטי הפלסטיני. הסרט היה מועמד לאוסקר האמריקאי בקטגוריית הסרט הטוב ביותר בשפה זרה, אך זמן קצר לפני הטקס אמר קובטי: "הכסף מגיע מישראל, אך אני לא יכול לייצג מדינה שלא מייצגת אותי". דבריו עוררו תגובות נזעמות רבות בישראל.

מפיקים אחרים, שביקשו שלא להיות מצוטטים בשמם, הסבירו כי הקושי האמיתי הוא בסרטים של יוצרים שהם ערבים ישראלים אך רבים מהם מזדהים כפלסטינים והיו רוצים שסרטם יוכר כישראלי וכפלסטיני. "זאת היתה הגדרה שהיתה מאפשרת לכולם לחיות בשלום, כל אחד היה יכול להחליט על הזהות שלו", אמר אחד המפיקים, "אך על פי התיקון החדש, זה סרט ישראלי נקודה". כעת ייווצר מצב שבמאים ערבים ישראלים, הזכאים לתמיכה, עשויים לא לפנות אל הקרנות הישראליות, הזהירו מפיקים.

שחורי מחזק את דבריהם ואומר: "אפשר היה לקיים דיון מעמיק בנושא. מה שיקרה עכשיו הוא שיוצר ערבי שמבין כי אלה ההנחיות יחליט שהוא לא רוצה כסף ישראלי, ויעדיף לקבל כסף מקטאר ומהאמירויות הערביות. אותו במאי יצלם בנצרת אבל לא ייקח גרוש מישראל".

עראף,שהיתה שותפה בין היתר לכתיבת  התסריטים לסרטים "הכלה הסורית" ו"עץ לימון", שניהם בבימוי ערן ריקליס, העדיפה לא להגיב לשינוי בתיקון למבחני התמיכה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ