אריה אליאס בשנת 2008צילום: דן קינן

השחקן אריה אליאס מת היום והוא בן 94. אליאס, שנולד בבגדד בשנת 1921, היה היהודי הראשון שהתקבל לאקדמיה לאמנויות יפות בבגדד, ולמד בה בפקולטה לדרמה. לאחר עלייתו לישראל שיחק בתיאטרון הקאמרי. בקולנוע שיחק בסרטים רבים, בהם "נורית" ו"אריאנה" בבימוי ג'ורג' עובדיה, "השוטר אזולאי" בבימויו של אפרים קישון, "קזבלן" ו"עליזה מזרחי" בבימויו של מנחם גולן, "צ'רלי וחצי", ו"חגיגה בסנוקר" בבימויו של בועז דוידזון, "הילד מעבר לרחוב" שביים יוסף שלחין ו"נשים" בבימויו של משה מזרחי. בשנת 2002 הוענק לו פרס אופיר על מפעל חיים מטעם האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלוויזיה. כעבור שנה, בשנת 2003, הוענק לו פרס אופיר לשחקן הטוב ביותר על תפקידו בסרט "מסעות ג'יימס בארץ הקודש" שביים רענן אלכסנדרוביץ'.

בטלוויזיה הופיע אליאס בסדרות שונות, בהן "הילדים משכונת חיים" של הטלוויזיה החינוכית, "סיטון" של האחים ברבש, "תמונות יפואיות" ו"מעורב ירושלמי". בשנת 2013 הוא זכה בפרס אמ"י על מפעל חיים.

אליאס הופיע במשך השנים הן בתיאטרון הרפרטוארי והן בתיאטראות המסחריים בישראל. בתיאטרון הקאמרי הוא שיחק בין היתר ב-1952 ב"ז'אן דארק" בבימוי יוסף מילוא ולצדה של אורנה פורת וכן ב"וולפנה" בבימוי נורמן מרשל. שנה לאחר מכן הופיע ב"תעלולי נאסר א-דין", שבוימה אף היא על ידי מילוא וב-1996 שיחק ב"תיקון חצות" שביים רמי דנון.

בתיאטרון חיפה שיחק אליאס ב-1965 ב"ימים של זהב" מאת שלמה שבא, שמת אתמול (רביעי), גם היא בבימוי מילוא וב-1968 ב"תעלולי נישואין" בבימוי מילוא. בהבימה שיחק ב-1954 ב"המרד על הקיין" בבימוי פיטר פריי וב-1988 ב"השדרה" בבימוי יוסי אלפי. אליאס שיחק גם בתיאטרון החאן, בין היתר ב"נעליים אדומות" שגם עיבד על פי הנס כריסטיאן אנדרסן ובבימוי עדאל חמדי ב-1972 וכן ב"קליגולה" שעיבד וביים דודי מעיין ב-1984 כהפקה משותפת של החאן ושל קבוצת התיאטרון נווה צדק. בתיאטרון נווה צדק שיחק אליאס גם ב"גירושים מאוחרים" שביימה נולה צ'לטון ב-1983.

בתיאטרון המסחרי שיחק אליאס בין היתר במחזות הזמר "המלך ואני" ו"קזבלן" (האחרון בבימוי יואל זילברג) שהעלה גיורא גודיק ב-1966, וכן בתיאטרון העממי של אברהם דשא פשנל ב"שירי החומש" שביים שמואל בונים ב-1971 וב"אבא מצליח אבל עצבני" שביים אברהם ניניו ב-1974.

אריה אליאס ב"תיקון חצות"צילום: מיכה קירשנר

בשנת 2008 נחשף מסמך מיוני 1949 שכתב נשיא המדינה לשעבר, חיים הרצוג - אז קצין בדרגת סגן אלוף וראש מחלקת המודיעין בצה"ל - ובו המליץ לראש הממשלה דוד בן גוריון להעניק צל"שים ל-57 חיילי וקציני חיל המודיעין, בהם אריה אליאס, על פועלם במלחמת העצמאות. בן גוריון דחה את ההמלצה.

אליאס, שלא ידע על כך, סיפר ל"הארץ" בעקבות החשיפה כי "משמח אותי לשמוע על זה אבל איך אומרים? תמיד יש טובים ממני שיקבלו את זה". עוד אמר כי "היינו קבוצה של שלושה חיילים שהוצבו בבאר טוביה הוצבנו שם מטעם המודיעין אבל לא היו לנו אמצעי האזנה. אילתרנו אנטנות מצינורות מים כדי להאזין לאויב המצרי. התושבים בבאר טוביה שהתיידדו אתנו, לא ידעו מה המשימה שלנו ואנחנו לא סיפרנו להם. שמענו את השיחות של המצרים ברשת הקשר, והעברנו את תוכנן אל המפקדים. כמו כן היינו מדווחים על תנועת כוחות האויב ומעבירים את ההתרעות הלאה".

אריה אליאס בשנות ה-40צילום: דן קינן

שרת התרבות, לימור לבנת, הביעה את צערה על מותו של אליאס: "הוא אחד מחלוצי התיאטרון והקולנוע הישראליים, ובמשך עשרות שנים אלו היו ביתו הראשון. הוא גילם בכישרון רב עשרות תפקידים מגוונים, ולא נתן לדבר לעצור את תשוקתו העזה למשחק. דורות של ילדים, בני נוער ומבוגרים גדלו על משחקו ותפקידיו ב'שוטר אזולאי', 'קזבלן' ועוד רבים שהפכו לקלאסיקות, כשהוא שובה את קהלו בדמויות אותן שיחק ברגש רב. לכל אורך יצירתו, גם כשההפך לשחקן מוכר ועטור פרסים, הוא נותר צנוע ואהוב על ידי כולם. מותו הוא אבידה לתרבות הישראלית, שבה שמור לו מקום של כבוד כאחד מגיבוריה".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ