סרט תיעודי חדש מתחקה אחר צדדיו האנושיים של יגאל עמיר

הסרט "אל סף הפחד" עוקב אחרי עמיר וחייו בכלא, יחסיו עם בני משפחתו, ואף שיחות טלפון שניהל מתא הכלא שלו ובהן הקריא לבנו סיפורים לפני השינה. יצחק הרצוג: "הקרנת הסרט על רוצח ראש הממשלה רבין - מיותרת ומביכה

נירית אנדרמן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נירית אנדרמן

סרט תיעודי חדש על יגאל עמיר, "אל סף הפחד", יתמודד במסגרת התחרות התיעודית הישראלית של פסטיבל הקולנוע ירושלים. הסרט הוא קו־פרודוקציה רוסית־לטבית־ישראלית, והוא עוקב אחר חייו של רוצח ראש הממשלה יצחק רבין בין כותלי הכלא. בין היתר מתאר הסרט את מערכת היחסים שנרקמה בין עמיר לבין אשתו, לריסה טרימבובלר, ואת הקשר שלו עם בנו המתנהלים בין היתר באמצעות שיחות טלפון מהכלא, כפי שפורסם לראשונה ב"גלובס".

יו"ר האופוזיציה, יצחק הרצוג, אמר בעניין: "הקרנת הסרט על רוצח ראש הממשלה רבין- מיותרת ומביכה. סיפורו של רוצחו השפל של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין ז"ל לא ראוי לבמה בדיוק כמו סיפורו של כל רוצח או מפגע אחר. לא תמיד מה שחוקי ומותר הוא נכון ומוסרי. מצער ומביך שהסרט המיותר הזה מקבל זמן מסך בפסטיבל ראוי ומוערך".

יגאל עמיר בדיון בבית המשפט המחוזי בנצרת ב-2010צילום: תומר נויברג

עוד הוסיף הרצוג כי "אני בטוח שהציבור בישראל ידע לסנן ולזרוק את התועבה הזו מחוץ לתודעתו בלי איסורים ומגבלות משפטיים כי הרוצח הבין היטב שמעשהו הנפשע ירסק את מדינת ישראל והדמוקרטיה שלה לרסיסים וסיפורו מעורר רק שאט נפש בקרב הציבור בישראל".

צמד הבמאים שביימו את הסרט, שהוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל "הוט דוקס" הקנדי היוקרתי, הם הדוקומנטריסט הסובייטי המוערך הרץ פרנק שב–1993 עלה לישראל וחי כאן עד מותו ב–2013, אף שלא זכה כאן להכרה אמנותית. שותפתו לעשייה מריה קרבצ'נקו השלימה את עריכת הסרט לאחר מותו. השניים עקבו לאורך שנים ארוכות אחרי עמיר וחייו בין כותלי הכלא, בחנו את יחסיו עם בני משפחתו, ותיעדו שיחות טלפון שניהל מתא הכלא שלו ובהן הקריא לבנו סיפורים לפני השינה.

אשתו של עמיר, לריסה טרימבובלרצילום: מיכל פתאל

בתוכנייה של פסטיבל "הוט דוקס" נכתב כי הסרט הזה מנסה להתבונן אל מעבר לכותרות הסנסציוניות שמילאו את העיתונים לאחר הרצח, ולהבין את המניעים האנושיים שניצבו מאחורי הפשע. "סרטו האחרון של פרנק הוא הישג מבחינת דרכו לספר סיפור, הישג שמצביע לא רק על יכולתו של אדם אחד להכיל טוב ורע, אלא את יכולתה של האנושות כולה לעשות זאת" .

בין הדברים שכתבו על הסרט הלקטורים של פסטיבל ירושלים, שבחרו בו להשתתף בתחרות סרטי התעודה הישראלית: "הסרט הוא פרויקט תיעודי שאפתני שצולם במשך שנים רבות בהן עקב פרנק אחרי משפחתו של רוצח ראש הממשלה יגאל עמיר, אשתו וילדיו, במטרה לייצר זווית מבט שונה על המאורע ההיסטורי של רצח רבין וייצוגיו הרבים בתקשורת המקומית. הבחירה בעמיר ומשפחתו, השנואים והמוקעים ברוב חלקי החברה הישראלית, היא אמנם מגמתית באופן מוצהר אבל עולה ממנה גם דיוקנו של פרנק עצמו, במאי קולנוע ועולה חדש־ישן שמעולם לא התערה או התקבל בחברה המקומית.

"אל סף הפחד" הוא מעין מכתב פרידה אחרון של הבמאי מהנופים ומהמרחב האנושי־פוליטי שסבב אותו מאז עלה לארץ. חוסר הסכמתנו עם העמדה המקוממת של היוצר לא מבטלת את איכויותיו הקולנועיות בהתמדה ארוכת שנים עד להשלמת הסרט. לאחר מותו של פרנק, הוצגה רטרוספקטיבה של סרטיו בפסטיבל ירושלים 2013 ולכן יש לראות את סרטו זה האחרון כחלק מהעשייה הכוללת שלו. הסרט לא חף מבחירות מוסריות בעייתיות המעוררות שאט נפש ומחלוקת אבל ראינו חשיבות גדולה להקרין סרט שמעורר דיון חריף בגבולות הייצוג של קולנוע תיעודי, כאשר הוא נוגע באחד מנושאי הטאבו הכואבים של החברה הישראלית. יותר מאשר הסרט נותן במה לרוצח ראש הממשלה, הוא מטיל אלומת אור על במאי קולנוע שלא מצא את מקומו בינינו".

מסינמטק ירושלים נמסר בתגובה: "הפרספקטיבה שמנחה את בחירת הסרטים היא בראש ובראשונה קולנועית. כאשר תפקידו של הפסטיבל לספק פלטפורמה לסרטים הטובים והמעניינים ביותר של השנה ולא לשמש כצנזור של סרטים על פי הנושאים בהם הם עוסקים. בחירת הסרטים המוקרנים בפסטיבל הקולנוע ירושלים אינה מצביעה על הזדהות עם עמדה שמייצג סרט כזה או אחר. יתרה מכך, אנו סבורים שהסרט מזמין פרשנות מורכבת ופתוחה. נקודת המוצא היא שהצפייה בסרט איננה מחייבת הזדהות עם נקודת המבט הקולנועית שלו, אלא דווקא מזמינה התבוננות ביקורתית. הצופים הם אנשים סקרנים וחושבים ואנו מאמינים שהם יימצאו עניין רב בסרט זה בין השאר דווקא משום שמדובר בסרט שמבקש לחקור אירוע גורלי בתולדות המדינה".

אורטל תמם, אחייניתו של החייל משה תמם, שהיתה ממובילות המחאה נגד המחזה "הזמן המקביל" שהועלה בתיאטרון אל-מידאן, סיפרה כי שוחחה עם נעה רוטמן, נכדתו של רבין, "לאחר ששתינו הזדעזענו לגלות שבקרוב צפוי לעלות סרט על הרוצח הנתעב יגאל עמיר במסגרת התחרות הרשמית של פסטיבל הקולנוע בירושלים. למרבה הפלצות, גם הפסטיבל הזה, כמו תיאטרון אלמידאן - מתוקצב מהכיס של כולנו דרך משרד התרבות! אמרתי לנעה שבנאומי הערב בכנס חופש הביטוי אני מתכוונת לקרוא לאמני ישראל להפסיק לשתוק כאשר כספי מדינת ישראל משמשים למתן במה וסימפטיה לרוצחים מתועבים החותרים תחת קיומנו".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ