יוצרים דוקומנטריים למנהלי קרנות הקולנוע: "הפכנו לאמצעי לקבלת ניקוד"

יוצרי סרטי התעודה תקפו את מועצת הקולנוע ואת מנהלי הקרנות על כך שהם עסוקים יותר בתחרות ביניהם ומתעניינים בקריטריונים יותר מביוצרים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

יוצרי סרטי תעודה תקפו אתמול (שישי) את מועצת הקולנוע ואת מנהלי קרנות הקולנוע וטענו נגדם, בין היתר, כי הם לא מנהלים דיאלוג עם היוצרים, מקשים עליהם להתפרנס ומתעניינים בקריטריונים יותר מאשר ביוצרים – וזאת בין היתר בגלל קריטריונים חדשים שקבעה המועצה המגבירים את התחרות בין הקרנות. "בכך שאתם תומכים בסרטים בתקציבים נמוכים, לא מפקחים על התשלום לצוותים ואומרים 'זה לא ענייננו', אתם לא נותנים את הדעת על כך שאנשים יעבדו בתנאים לא נאותים ושמפיקים יגמרו סרט עם חובות. האם אין אחריות שלכם בעניין הזה?", טענה יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטריים, אסנת טרבלסי, בכנס החצי שנתי של הפורום שהתקיים אתמול בסינמטק תל אביב.

שלושה ממנהלי קרנות הקולנוע הסכימו להשתתף בכנס והתמודדו מעל הבמה עם טענות היוצרים - זיו נוה מנהלת קרן גשר לקולנוע רב תרבותי, דורית ענבר מנכ"לית הקרן החדשה לקולנוע ולטלוויזיה, וגיורא עיני מנכ"ל קרן רבינוביץ. מטעם מועצת הקולנוע הגיעו לכנס אחראית תחום קולנוע במשרד התרבות, אתי כהן, וכן חברי המועצה שאול מייזליש ומנשה סמירה. כמה מהיוצרים המתוסכלים שהשתתפו בכנס השמיעו את טענותיהם בהתפרצות רגשות ובטונים גבוהים, וקבלו בין היתר על היעדרותו של יו"ר המועצה, דוד אלכסנדר.

אסנת טרבלסי, יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטרייםצילום: דודו בכר

היוצרים טענו בין היתר כי התחרות העזה הקיימת בין הקרנות גורמת להן להתמקד בניסיון להשיג ניקוד מירבי, על חשבון מילוי צורכיהם של היוצרים. "קרן שמקבלת ניקוד גבוה על פי הקריטריונים מקבלת יותר תקציבים, והתחושה שלנו היא שהיוצרים נשכחו", אמר הבמאי לוי זיני, שהנחה את הכנס. "הפכנו לאמצעי לקבלת ניקוד, זו התחושה שקיבלנו. היוצרים נשכחו מאחור, והקריטריונים נהפכו למרכז העשייה".

מנהל קרן רבינוביץ הסביר בתגובה כי חוקי מדינת ישראל מחייבים קריטריונים לחלוקת תקציבי התמיכה, וכי אחד הקריטריונים החדשים מעניק תמריץ לקרן שנותנת ל–75 אחוז מהפקות התעודה שלה 200 אלף שקל או יותר ליצירה, בתנאי שתקציב הסרט 500 אלף שקל ומעלה. כתוצאה מכך, טען, יש כעת לקרנות אינטרס לתמוך בפחות פרויקטים, אך להשקיע סכומים גבוהים יותר בכל סרט.

"קרנות ציבוריות נותנות לגיטימציה לניצול משווע של כוח עבודה זול של יוצרים, שמוכנים לוותר על שכרם", התפרץ המפיק לירן עצמור. "אם יש יוצרים שרוצים לגרום לקריסת השוק ולקריסת נאותות ההפקה, אתם אלה שצריכים לומר להם 'לא נאשר סרטים כאלה'. כשאתם תומכים בסרטים כאלה אתם יוצרים דור חדש של עניים, של יוצרים עשוקים שאין להם כסף, לא להתפרנס ולא לאכול".

עיני השיב שהקרנות אינן אלא צינור להעברת הכסף. "תפקידי להעביר את הכסף בשקיפות ליוצרים כדי שהם יוכלו ליהנות ממנו, זה הכל", אמר. "בגלל הקריטריון החדש, הקרנות תומכות עכשיו בפחות סרטים בשנה, בסכומים יותר גבוהים. זה לא אני שקובע את הקריטריונים, זה קריטריון שהתקבל במועצה בגלל דרישות היוצרים, ומי שצריך להשפיע על קביעת הקריטריונים זה אתם, היוצרים".

מנהלי הקרנות הבהירו שהטענות על כך שהתמיכה שמעניקות הקרנות לסרטי תעודה נמוכה מדי, חוזרות על עצמן שוב ושוב, ומצד שני, יוצרים שלא מקבלים כלל תמיכה, מתלוננים על כך שהקרנות תומכות בסרטים מסוימים בסכומים גבוהים מדי, במקום לחלק את הכסף בין יותר פרויקטים. "צריך להחליט מי יהיה מתוסכל בסוף, אלה שמקבלים מעט כסף לסרט, או אלה שלא מקבלים בכלל", אמרו. "הקריטריונים מטרתם לייצר שוויוניות, כדי שמחלק הכספים לא ינהג על פי גחמותיו. גם אם זה לא תמיד מוצלח, זה יוצר שקיפות. השאלה היא מה התוכן של הקריטריונים", ציינה ענבר.

לטענה שהקרנות לא נותנות יותר מ–200 אלף שקל לסרט תעודה, ובכך מונעות נאותות הפקה ומקשות על המפיקים להתפרנס, השיבו מנהלי הקרנות כי הם רוצים לתמוך בכמה שיותר סרטים, בין היתר כדי לקבל ניקוד גבוה יותר.

היוצרים מחו על חוסר העניין לדבריהם שמגלות הקרנות והמועצה בדיאלוג עם היוצרים, ועל האנרגיות המיותרות שמשקיעים מנהלי הקרנות במאבקים עם קרנות מתחרות, ועל בזבוז כספים הנובע מקיומן של יותר מדי קרנות. "הקרנות עסוקות במריבות ביניהן. למה בכלל מחלקים את הכסף התיעודי לארבע קרנות נפרדות? כך מממנים פרקטים של משרדים בתל אביב, במקום לממן את היוצרים", אמר עצמור. ואילו הבמאי אורי רוזנווקס, היו"ר הקודם של הפורום, טען כי "מועצת הקולנוע היא גוף רופס שנמצא בפשיטת רגל. הם לא פוגשים את היוצרים, הם מתקיימים בחלל ריק, ולא ממלאים את תפקידם. חלק ממנהלי הקרנות לא מדברים זה עם זה, ואנחנו חווים זלזול מצד הקרנות. אתם משרתי ציבור, נמאס לנו מהקריטריונים, תנו לנו לעבוד".

הנושא היחידי כמעט שעליו היתה תמימות דעים בין הצדדים הוא הצורך בהגדלת התקציב הכולל המוקדש לתמיכה בסרטי תעודה. חבר המועצה שאול מייזליש טען כי על הקרנות לגייס תקציבים נוספים לתמיכה, והציע לנסות ולגייס תקציב נוסף גם ממשרד האוצר.

חבר המועצה מנשה סמירה קבע בדברי הסיכום שלו כי האחריות לתחושת היוצרים על חוסר דיאלוג בין הצדדים מוטלת על מועצת הקולנוע. "אנחנו חייבים להיות קשובים", אמר סמירה. הוא קבע כי תקציבו הכולל של סרט דוקו צריך להיות 300-400 אלף שקל, לא פחות מזה, והבטיח שימליץ למועצה לערוך מדי שנה סקר שביעות רצון של היוצרים, שיברר מה הבעיות שהם נאלצים להתמודד איתן. עוד אמר כי ימליץ למועצה להוציא הנחיה ברורה באשר לאופן שבו צריכים יוצרים להגיש בקשות תמיכה לקרנות השונות, כדי למנוע את המצב הנוכחי שבו כל קרן דורשת הגשה שונה ובכך מעמיסות הקרנות עבודה מיותרת על היוצרים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ