נירית אנדרמן
נירית אנדרמן

שני מוסדות תרבות עירוניים בחיפה – סינמטק חיפה ומוזיאון טיקוטין — סירבו בחודשים האחרונים להשכיר אולם לעמותת זוכרות, לצורך הקרנת סרטים קצרים שהוקרנו בעבר ב"48 מ"מ: הפסטיבל הבינלאומי לסרטי נכבה". אף שהמוסדות הללו משכירים אולמות לכל דורש, ואף שנציגיהם העידו לפני עמותת זוכרות כי האולמות פנויים להשכרה בכמה תאריכים בחודשים הקרובים, בקשותיה החוזרות ונשנות של העמותה לשכור אולם, תמורת תשלום, נדחו שוב ושוב. מנכ"לית זוכרות, ליאת רוזנברג, אמרה היום (חמישי) ל"הארץ": "אין לי ספק שזו התנהלות שהיא תולדה של לחצים פוליטיים שמופעלים על אולמות אתו"ס (החברה לאמנות, תרבות וספורט בחיפה) שבבעלות עיריית חיפה, וזה המשך ישיר לכל התנהלות עיריית חיפה בעניין תיאטרון אל־מידאן".

הפסטיבל לסרטי נכבה, בהפקת עמותת זוכרות, התקיים כבר פעמיים בסינמטק תל אביב. בפעם השנייה, בנובמבר 2014, איימה שרת התרבות הקודמת, לימור לבנת, לשלול את תמיכת משרדה בסינמטק תל אביב, בטענה שאין זה סביר ש"גוף הנתמך על ידי מדינת ישראל יאפשר לקיים בין כתליו פסטיבל שלם המוקדש כל כולו להטפה כאילו יום הקמת המדינה הוא יום אבל". שלושה חודשים לאחר מכן ביקשה עמותת זוכרות לקיים את הפסטיבל גם בסינמטק חיפה, אך אף כי הנהלת הסינמטק גילתה עניין ביוזמה, החליט בסופו של דבר ראש העיר, יונה יהב, המכהן גם כיו"ר חברת אתו"ס, לא להתיר את קיומו. בעירייה הבהירו אז כי ההחלטה לא התקבלה משיקולים פוליטיים, וטענו כי יהב יתיר לקיים את האירוע בתנאי שהעמותה תשכור את אולם הסינמטק לצורך הקרנת הסרטים.

אולם הקולנוע במוזיאון טיקוטין בחיפהצילום: חגי פריד

בעמותת זוכרות החליטו לנהוג לפי עצת יהב, אבל פניות חוזרות ונשנות שלה לסינמטק, החל באפריל, לשכור אולם באופן חד פעמי לכמה שעות לצורך הקרנת הסרטים נדחו שוב ושוב. לפני כמה ימים ביקשה העמותה מאנשי הסינמטק לנקוב בתאריך כלשהו בחצי השנה הקרובה שבו האולם פנוי וניתן להשכירו, אך גם אז לא הוצע לה תאריך כזה. לעומת זאת, בפנייה אנונימית שביצעו נציגי העמותה לסינמטק, התקבלה תשובה מהירה ולפיה אין כל בעיה להשכיר את האולם.

עמותת זוכרות פנתה במקביל גם למוזיאון טיקוטין, שאף הוא משכיר אולם קולנוע לאירועים פרטיים, וביקשה לקיים בו את האירוע. התשובה שקיבלו הפעם היתה שלא ניתן להקרין שם סרטים שאינם של רשת לב. כשהשיבה העמותה כי אין בכוונתה להקרין סרט מסחרי אלא לשכור את האולם לאירוע פרטי, התקבלה תשובה מצוות המוזיאון: "לצערנו, לא נוכל להיענות לבקשתכם". גם כאן, כשפנו נציגי העמותה למוזיאון באופן אנונימי, קיבלו הצעות מחיר לכמה תאריכים שבהם אפשר לשכור את האולם.

המנכ"לית רוזנברג אומרת שהיא "מוצאת זאת זר ומוזר שדווקא עיריית חיפה, שמתהדרת בדו־קיום בין התושבים הפלסטינים לתושבים היהודים, מסרבת לאפשר באופן שיטתי ואפילו פורמלי ומוצהר שיח על נושאים מורכבים שבהחלט יש להם מקום, וממדרת אותם באופן שבו רק משטרים חשוכים פועלים. עצוב מאוד שזו המציאות של חיפה בימים אלה. אין לי ספק שלא מדובר במשהו מקרי או טכני או בחוסר זמינות של אולמות. כדי להסיר ספק שזה המקרה, פתחנו פתח ואמרנו להם: 'אמרו לנו אתם מתי אפשר לשכור את האולם, וזה מה שניקח'. אבל גם אז הם לא איפשרו את שכירת האולמות". בעיריית חיפה סירבו להגיב לידיעה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ