בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השחקן הבריטי אלן ריקמן מת בגיל 69

שחקן הקולנוע והתיאטרון הופיע במשך השנים בסרטים רבים, בהם "על תבונה ורגישות", "אהבה זה כל הסיפור" וסדרת סרטי "הארי פוטר"

34תגובות
אלן ריקמן
אי־פי

שחקן הקולנוע והתיאטרון הבריטי אלן ריקמן מת היום בלונדון בגיל 69. משפחתו של ריקמן, שחלה בסרטן, אישרה את הידיעה. ריקמן נולד בלונדון ב 1946, למד ב"רויאל קולג' אוף ארט" ולאחר מכן ב"אקדמיה הבריטית המלכותית לאמנויות". בשנות ה–70 החל להופיע בתיאטרון הבריטי ורק לאחר יותר מעשור החל להופיע גם בסרטי קולנוע. ואולם, הופעותיו על המסך הגדול הן שהביאו לפריצה שלו לתודעה הבינלאומית.

את הקריירה הקולנועית שלו החל ריקמן בשורה של תפקידים שבהם גילם דווקא את "האיש הרע" - בסרט "מת לחיות" (1988) הוא גילם פושע אכזר שמשתלט על בניין משרדים ונלחם בברוס ויליס, בסרט "רובין הוד נסיך הגנבים" (1991) גילם את השריף מנוטינגהם שרצח את אביו של רובין, ובסרט הטלוויזיה של HBO "רספוטין" גילם את דמותו המאיימת של המיסטיקן הרוסי (תפקיד שעליו היה מועמד לגלובוס הזהב).

עוד כתבות בנושא

חלק מהייחוד של ריקמן נבע מקולו העמוק ומפגם קל בדיבור שגרם למלותיו להיטמע זו בזו ולהישמע לא פעם כמלמול נונשלאנטי אגבי. עם השנים הוא השתחרר מסד הנבל הקולנועי והופיע בתפקידים מגוונים. בין היתר שיחק בסרטים "על תבונה ורגישות" (1995), "דוגמה" (1999), "אהבה זה כל הסיפור" (2003), וכמובן בסדרת סרטי "הארי פוטר", שבהם גילם את דמותו של פרופ' סנייפ – תפקיד שגם לדור חדש של שוחרי קולנוע להכיר אותו. לאורך הקריירה שלו כתב וביים שני סרטים, "The Winter Guest" ו"A Little Chaos".

אף שאת עיקר פרסומו הוא חב לקולנוע, ריקמן היה בראש וראשונה שחקן תיאטרון, ולכל אורך הקריירה שלו המשיך להופיע על הבמות. ב-2005 הוא היה מעורב בהפקה לונדונית שעוררה הדים וויכוחים עזים, "שמי הוא רייצ'ל קורי", שהתבססה על כתביה של פעילת השלום האמריקאית רייצ'ל קורי, שביקרה ברצועת עזה ונדרסה למוות במארס 2003, בהיותה בת 23, כשניסתה לעצור דחפור של צה"ל בדרכו להריסת בית ברפיח.

ריקמן קרא קטעים ממכתבים בדואר אלקטרוני שכתבה קורי להוריה, ושפורסמו לאחר מותה בעיתונות האנגלית, ויחד עם עורכת מגזין סוף השבוע של "גרדיאן" קתרין וינר החליט להעלות הצגה שתתבסס על כתביה בתיאטרון הרויאל קורט בלונדון. הוא נפגש עם הוריה, קיבל מהם דברים שכתבה מאז היתה בת 12 ועם וינר ערך אותם להצגת יחיד של 90 דקות, שזכתה להצלחה בלונדון וזכתה לביקורות חיוביות. עם זאת, בגלל תוכנה הפוליטי, עוררה ההצגה מחאה חריפה והציתה ויכוחים עזים, גם בלונדון וגם כאשר עמדו להעלות אותה בניו יורק.

בראיון ל"הארץ" ב 2007, כשריקמן נשאל אם בחר לביים את המחזה בגלל הפן הפוליטי שלו, הוא מדגיש שלא מדובר בהצהרה פוליטית. לדבריו, החליט לביים את המחזה בגלל המצב האנושי שמתארת קורי ובזכות יכולת הכתיבה הנהדרת שלה והטקסטים המרגשים. "לא תיארתי לעצמי שהמחזה יעורר מחלוקת חריפה כל כך", אמר ריקמן באותו ראיון. "יהודים רבים תמכו בו, המפיקה בניו יורק היתה יהודייה, ורוב המתנגדים לו לא קראו את המחזה ולא ראו את ההצגה. כשהעלינו אותה בניו יורק, קיימנו דיון בסוף כל הופעה. בדיונים השתתפו גם ישראלים וגם פלשתינאים, ולא נשמעו צעקות באולם. אנשים פשוט דיברו והקשיבו זה לזה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו