בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האמריקאים מגלים את המורכבויות של ההגירה הרוסית הגדולה

בסרט "נטשה", המבוסס על קובץ סיפורים קצרים של דייוויד בזמוזגיס הלטבי־קנדי, שגם ביים את הסרט, מהגרים יהודים מברית המועצות לשעבר כבר לא מאפיונרים או מרגלים, כי אם משפחה נורמטיבית. או שלא

תגובות
"נטשה" יש גם צד אפל, שלא קיים בסרטי מהגרים הוליוודיים
Christos Kalohoridis

פסטיבל הקולנוע היהודי בניו יורק, שהתקיים בינואר השנה, הציג את הסרטים המדוברים "רבין, היום האחרון" ו"סיפור על אהבה וחושך", אך עבור רבים בקהל, "נטשה", הסרט הראשון בצפון אמריקה שעוסק בחוויה של מהגרים יהודים מברית המועצות לשעבר, היה מסקרן יותר. הכרטיסים לשתי ההקרנות של הסרט נגמרו, ותור של דוברי רוסים קשישים חיכו מחוץ למרכז לינקולן שבמנהטן, בתקווה להיכנס בכל זאת להקרנה של סרט שישקף את חוויית ההגירה שלהם על המסך.

הסרט עוקב אחר חייה של משפחת ברמן, יהודים בורגנים מברית המועצות לשעבר, שחיים בטורונטו. מארק בן ה–16 מעביר את החופש הגדול בחדרו, קורא ניטשה, מסרב לחפש עבודה לקיץ, ומוכר מריחואנה ברחבי השכונה. חיי המשפחה משתנים כשהדוד השלומיאל מודיע כי התאהב באשה במוסקבה, והיא ובתה המתבגרת נטשה יעברו לגור איתו בקנדה.

האשה החדשה וולגרית מדי לטעמם של הברמנים, אך הם מנסים להיות ידידותיים, ומארק מתבקש לעזור לנטשה הבודדה להתאקלם בקנדה. בין השניים מתפתח במהרה רומן, שאחריו יחסיו עם משפחתו ישתנו ללא היכר.

החל מהוויכוחים על הסכסוך הישראלי־פלסטיני מסביב לשולחן ועד התלונות של ההורים על הילדים המפונקים שגדלים במערב, הסרט מציג פורטרט מדויק וצבעוני של הדינמיקה המשפחתית, הדעות הקדומות וראיית העולם של "מעמד האינטליגנציה" הסובייטית לשעבר. יוצרי הסרט החליטו מראש להעסיק רק שחקנים דוברי רוסית, ואף נסעו לישראל בחיפוש אחר השחקנית הראשית. בעוד בטלוויזיה הישראלית כבר היו מספר ניסיונות להציג את יוצאי ברית המועצות, בעיקר בסדרות "תא גורדין" ו"מרחק נגיעה", הניואנסים של התרבות הזאת טרם הוצגו בקולנוע הצפון־אמריקאי. "לראות את הדמויות האלה בסרט זה כמו להיכנס לסלון של השכנים", מספרת בהקרנה המפיקה, איה סטולניץ, שלמדה משחק בבית צבי, ומגלמת את אמה של נטשה בסרט. לפני שעברה לגור בקנדה, השתתפה סטולניץ בהצגות של תיאטרון רמת גן, תיאטרון "הסימטה" ותיאטרון "מלנקי".

Christos Kalohoridis

אך ל"נטשה" יש גם צד אפל, שלא קיים בסרטי מהגרים הוליוודיים. בתפנית מפתיעה בתחילת הסרט, נטשה בת ה-14 מספרת למארק כי השתתפה בסרטים פורנוגרפיים ברוסיה. הזיכרונות על אנשי עסקים עשירים מהמערב שנסעו לרוסיה כדי להיפגש עם השחקניות הקטינות, ומה שהתרחש בסט, מזעזעים את מארק, וללא ספק גם רבים בקהל.

"המשפחה בסרט הם מהגרים שהגיעו מוקדם יותר, והשתלבו בחיים הקנדיים, ואז מגיעים אנשים חדשים מהמולדת הישנה, שהשתנתה בינתיים, והם מביאים איתם מעין צד פראי. גם במהגרים הוותיקים היה משהו פראי, אך הם השילו אותו בינתיים", הסביר הבמאי דייוויד בזמוזגיס בפאנל אחרי הקרנת הסרט. הסרט מבוסס על "נטשה וסיפורים אחרים", אוסף סיפורים קצרים של בזמוזגיס, סופר קנדי מוערך, שסיפוריו פורסמו ב"ניו יורקר", וספריו תורגמו למספר שפות, בהן גם עברית.

Eli Reed

הקהל שואל על הרקע הביוגרפי של הסרט, ואחרי שהתשובה של בזמוזגיס על דוד שנישא לאשה ממוסקבה לא מספקת את הקהל, הוא מוסיף גם כי עברה של נטשה מכיל רקע ביוגרפי. "כשחייתי בלוס אנג'לס, עבדתי כסאונד־מן בסט של סרטים פורנוגרפיים. במאי הסרט היה רוסי, ובגלל שגם אני דיברתי רוסית הוא סיפר לי על טיול שעשה ברוסיה, שהיה נהדר לדבריו. הוא בילה עם חבר, במאי באולפנים של מוסקבה שהידרדר לבימוי סרטים פורנוגרפיים אחרי פירוק ברית המועצות. תיאוריו על הסרטים שנעשו בטבע הפסטורלי זעזעו אותי".

הסרט ממחיש את תחושת חוסר האונים והניתוק מההורים שחווים ילדי מהגרים רבים, שכן נטשה רואה במשפחה הנורמטיבית של הברמנים מפלט אחרון מהידרדרות מסוכנת בחייה, בעוד הם כלל לא מודעים למה שעובר על ילדיהם. "נטשה היא מהילדים הקשים והמרדנים האלה, היא גדלה מהר מאוד. אם מסתכלים עליה מנקודת המבט של הברמנים חושבים: איזה בלגן, אבל מנקודת המבט שלה, העולם לא נתן לה הרבה, והיא היתה צריכה לצאת ולהשיג את זה לבדה", אומרת השחקנית סאשה גורדון, שמגלמת את נטשה בסרט, בראיון ל"הארץ". "נושא הסרט מעורר מחלוקת. דוברי רוסית ניגשו אלי אחרי הסרט, ואמרו 'אנחנו מקווים שאנשים לא יחשבו שכל הילדות הן כמו נטשה'. אבל זה קורה, ואנחנו לא יכולים לעצום עיניים לכך"

Elly Dassas

אחרי ההצלחה בקרב באי הפסטיבל בניו יורק, הסרט יוקרן בהפצה מסחרית בארה"ב וקנדה באביב. בישראל הוא הוקרן במסגרת פסטיבל הסרטים היהודי בסינמטק ירושלים בדצמבר האחרון, ועדיין לא ידוע אם יופץ כאן בהקרנות מסחריות. "קיבלתי הרבה תגובות חיוביות מהקהל", ממשיכה גורדון. "אנשים היו נוסטלגיים אחרי הסרט. התרבות של יהודי ברית המועצות לשעבר מאוד ספציפית – ברגע שאתה מכיר אותה, אתה תזהה אותה בסרט. כל דמות מציגה פן אחר בחיי האנשים האלה, שלבים שונים בחייהם, ולכן אנשים אמרו לי 'זה סרט על החיים שלי, על ההגירה שלי'".

Christos Kalohoridis


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו