בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מת הבמאי האיראני עטור הפרסים עבאס קיארוסטמי בגיל 76

קיארוסטמי, מבכירי הבמאים האיראנים, אובחן כחולה סרטן לפני שלושה חודשים. את הפריצה הגדולה שלו עשה ב-1997 כאשר סרטו "טעם הדובדבן" זכה בפסטיבל קאן בפרס דקל הזהב

4תגובות

עבאס קיארוסטמי, מבכירי הבמאים האיראנים בעשורים האחרונים, מת בגיל 76 - כך דיווחה הערב (שני) סוכנות הידיעות האיראנית איסנ"א. לפני שלושה חודשים אובחן אצל קיארוסטמי סרטן הקיבה והוא קיבל שורה של טיפולים נגד המחלה, בין היתר בבית חולים בפריז.

קיארוסטמי נולד ב-1940 בטהראן, למד בתחילה אמנות, עבד בעיצוב גרפי, לאחר מכן עבר לביים פרסומות, ובסוף שנות ה 60 החל לעסוק בקולנוע בעקבות הצטרפותו ל"קנון", מרכז איראני העוסק בהתפתחות האינטלקטואלית של ילדים ובני נוער. קיארוסטמי ניהל ב"קנון" את המחלקה הקולנועית והחל לביים סרטים בעצמו. שלושה סרטים שלו המוכרים כ"טרילוגיית רעידת האדמה" (1987-1994) הכירו אותו לראשונה לעולם, ומאז ביים עשרות סרטים תיעודיים ועלילתיים, קצרים וארוכים.

קיארוסטמי בפסטיבל קאן ב-2012
Lionel Cironneau/אי־פי

את הפריצה הגדולה שלו לתודעה העולמית עשה ב 1997 כאשר סרטו "טעם הדובדבן" הוקרן בבכורה בפסטיבל קאן וזכה שם בפרס דקל הזהב. הסרט עקב אחר אדם הנוסע במכוניתו ברחבי טהרן ומחפש מי שיסכים לסייע לפעולת ההתאבדות שלו. סרטו הראשון שהוקרן בצורה מסחרית בישראל היה "10" (2002), סרט כמו דוקומנטרי שעקב אחר צעירה איראנית גרושה הנוסעת ברחובות טהראן ונפגשת עם כמה דמויות לאורך יומה. סרט נוסף שלו שהופץ בישראל היה "עותק נאמן למקור" (2011), שזיכה את הכוכבת שלו ג'ולייט בינוש בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל קאן.

קיארוסטמי, שלא פעם שילב בסרטיו דיונים אינטלקטואליים לצד פיוט ויזואלי, התגורר לאורך השנים באיראן, אף שבמשך שנים ארוכות אסרו השלטונות במולדתו על הקרנת סרטיו. את הסרטים האחרונים שצילם באיראן הוא ביים ללא אישור מטעם הממשל, ובראיון ל"הארץ" ב–2011 אמר כי הוא סבור שסרטיו אסורים להקרנה באיראן לא משום שהם כוללים מסרים חתרניים, אלא כיוון שנציגי השלטון באיראן אינם מבינים אותם, ולכן הם חוששים שהם כוללים מסרים חתרניים. ואולם, אמר, האיסור הזה הוא אסטרטגיה אידיאולוגית מוטעית. "כאשר אתה אוסר על משהו, האנשים חושקים בו יותר", אמר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו