${m.global.stripData.hideElement}
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עושים סדר: המלצות לפסטיבל הקולנוע בירושלים 2016

וירוס מחשבים מעורר בהלה, הומור שחור בהלוויה, אירוטיקה באזורים כפריים ודוגמניות רצחניות - הפסטיבל הירושלמי גדוש בסרטים מפתים ולכם רק נותר לבחור

תגובות

פסטיבל הקולנוע של ירושלים יפתח זו הפעם ה-33 ביום חמישי ה-7 ביולי, ויימשך עד יום ראשון ה-17. מאות סרטים גודשים את התכנייה השנתית, שתצא לדרך בערב המסורתי בבריכת הסולטן, שם יוקרן סרטו החדש של פדרו אלמודובר - "חולייטה". עוד קודם לכן, בטקס הפתיחה, יקבל אורח הכבוד של הפסטיבל, הבמאי קוונטין טרנטינו, אות הוקרה על תרומתו לאמנות השביעית. את האירוע תכבד גם השחקנית אמה סוארז המככת בסרט, ואורחים מיוחסים נוספים שיגיעו לעיר הקודש במהלך עשרת ימי הפסטיבל הם האמנית לורי אנדרסון (שתציג את סרטה "לב של כלב"), הבמאי וויט סטילמן (שיגיע עם "אהבה וידידות"), המפיק אנתוני ברגמן ("התפכחות"), הצלם היווני אנדראס סינאנוס (משתף פעולה קבוע של אנגלופולוס ז"ל) ועוד. הפסטיבל יתרכז גם השנה במתחם סינמטק ירושלים אבל יתפרש ברחבי העיר, כולל חידוש מיוחד לשנה זו של הקרנות בפארק ווילף (גן העצמאות), יחד עם תחרות חדשה לסרטי איכות בתמיכת משפחת ווילף. קשה לבחור רק כמה סרטים להמליץ עליהם מבין העושר הרב, אפילו בניקוי התוכנית הישראלית החזקה למדי. בכל זאת, כמה המלצות על מספר סרטים בולטים לצד הדגשה של פנינים חבויות, הן ממש עניין של שליחות לטובת ההולכים לאיבוד בין דפי התכנייה.

» פסטיבל הקולנוע בירושלים - כל הפרטים» כל הסרטים החדשים בקולנוע

פותח את הפסטיבל. מתוך "חולייטה" (צילום: באדיבות קולנוע לב)

כלב מי שלא בא: פטרסון אם תמיד הסתקרנתם בחשש מן הקולנוע העצמאי ועז המבע של הבמאי ג'ים ג'ארמוש, בפסטיבל קאן האחרון הוא הוכיח את יכולתו להיות נגיש מבלי להתפשר על כל מאפייניו. הכותרת "פטרסון" מתייחסת גם לעיר המנומנמת בה מתרחשת העלילה וגם לגיבור הסרט, נהג אוטובוס חובב שגרה בגילומו של אדם דרייבר ("גירלז" ו"מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר"). השירים של פטרסון לא מוכרים לאף אחד מלבד אשתו האקסצנטרית (השחקנית האיראנית גולשיפטה פרהאני), וכלבו האהוב מרווין (בהופעה שזיכתה את הכלבה נלי בפרס "פאלם דוג" בפסטיבל קאן ובפרס היחיד של הסרט). זוגתו דוחקת בו ללכת בשבילי התהילה של המשוררים האהובים עליו, אבל פטרסון מהסס. האם כל אחד יכול להיות אמן או משורר? האם אפשר למצוא את הנשגב דווקא בשגרתי? ומי מעקם את תיבת הדואר של פטרסון על צידה בכל ערב? שאלות אלה ואחרות הן הבסיס המגוון עליו נבנה הסרט, לו פרשנויות רבות, מבלי לגרוע לרגע מהיותו מקסים ונעים לצפייה ברובו. זה אחד הסרטים המצחיקים ומשובבי הנפש בקריירה של ג'ארמוש, ואולי גם אחד הטובים שבהם מכל בחינה שהיא.

תכנית ב': "לב של כלב" של לורי אנדרסון מוקדש באהבה לכלבתה שהלכה לעולמה, ומבטיחה לשבור את ליבם של חובבי ההולכים על ארבע, וגם לשלב פנימה קולנוע נסיוני.

שגרה נשגבת. "פטרסון":

יפה עד אימה: דוגמניות ושדים

כצפוי, סרטו החדש של ניקולס וינדינג-רפן ("דרייב", "רק אלוהים סולח") פיצל את באי פסטיבל קאן השנתי - מה שרק הפך אותו לעוד יותר מסקרן. הבמאי הדני נוטש את העיסוק האובססיבי שלו בגבריות על כל סוגיה ומעביר את סגנונו הייחודי לבחינה של עולם הדוגמנות בלוס אנג'לס. אל פאנינג מגלמת צעירה בעלת שאיפות להצליח בעיר הגדולה, שהופכת מהר מאוד לסחורה החמה ביותר בשוק ומעוררת רגשות עזים בקרב הנשים בסביבתה - מקנאה והתאהבות דרך תאוות נקם ודם. קשה לומר שמדובר בסרט עמוק במיוחד או עדין, אבל הוא גם לא שגרתי או קלישאתי. רפן הופך את הדוגמניות מחתיכות בשר לטורפות של ממש, כולל אלמנטים מובהקים של קולנוע אימה ובורא עולם שמה שחשוב בו הוא המראה, אבל מה שכולם רוצים לדעת הוא מה מתחולל בפנים. לצידה של פאנינג מככבות האוסטרליות בלה היתקוט ואבי לי, ג'נה מלון, כריסטינה הנדריקס וקיאנו ריבס. התוצאה היא ממתק עיניים שלא כדאי לראות על בטן ריקה, אבל תגרום לכם להכניס את הבטן ולכווץ את שרירי הפנים לאורך הצפייה.

תוכנית ב': בתוכנית סרטי החצות של הפסטיבל יוצג גם מותחן פשע אלים תוצרת בלגיה בשם "האחים ארדן", שאינו קשור לאחים דארדן למרות שמו, אלא מביא את סיפורם של אחים שאחד מהם ישב בכלא בגלל שוד שביצעו שניהם, וכעת משתחרר אל תוך סדר עולמי חדש הכולל גם את הצלע השלישית בשוד המשובש - אהובתו שהמשיכה הלאה. 

יגרום לבטן להתכווץ. "דוגמניות ושדים":

סינפיליה קשה: איזון ב-2013 הוקרן בישראל סרטו הבמאי הצרפתי אלן גירודי, "זרים על שפת האגם". הסרט הציג תעלומת מתח משולבת בהמון אירוטיקה גברית, וקנה לעצמו אוהבים רבים שנשבעו בשמו של הבמאי, שכעת הולך אפילו יותר רחוק. בסרטו החדש המיניות משחקת תפקיד מפתח, כשבמאי קולנוע מגיע לאזור כפרי לחפש השראה ושחקנים לסרטו, ונופל ברשתה של רועת צאן מקומית. עד מהרה נדמה שכולם רוצים ממנו רק דבר אחד ואפילו בריחה חזרה לעיר לא פותרת את בעיותיו, שנעות בין הורות לילד ואחריות על הסרט שהוא חייב למפיק שלו. אבל העלילה היא לא העיקר במקרה זה, אלא השליטה של הבמאי במדיום הקולנועי הכפוף לצרכיו, והמצליח לקרב ולהרחיק את הצופה כרצונו. מדובר בסרט לא פשוט לצפייה, הן בשל הריכוז אותו הוא תובע מן הקהל והן בשל מספר סצנות מצלקות למדי. חובבי האתגרים הקולנועיים ודאי יכתירו אותו כאחד משיאי הפסטיבל.

תוכנית ב': במאי צרפתי נוסף שסרטו היה מורכב מדי בשביל פסטיבל קאן הוא ברונו דומון, שחוזר לנופים של יצירתו הקודמת עם פארסה צבעונית וצעקנית בשם "מפרץ ההיעלמות".

אתגר קולנועי. "איזון":

דוקומנטרי מקוון: ימי האפס

כשבמאי התעודה הפורה אלכס גיבני ("ג'ובס: האיש שבמכונה", "סיינטולוגיה: כלא האמונה") הגיע לישראל כדי לצלם סרט, הוא עורר סקרנות רבה. כעת, כשסרטו "ימי האפס" יציג בירושלים, ספק רב אם ישראלים רבים ישמחו ממה שקורה בו. גיבני התחקה אחר מקורותיו של וירוס מחשבים בשם "סטאקסנט" שעורר בהלה בתחילת העשור. לטענתו מדובר בפיתוח משותף של ארצות הברית וישראל, שנועד לשבש את תוכנית הגרעין האיראנית, אך יצא מכלל שליטה והחל לתקוף את בוראיו. כל המדינות המעורבות מכחישות כמובן כל קשר לתולעת הממוחשבת, אבל הסרט מוכיח שלא רק שהמלחמה העולמית הבאה ככל הנראה תהיה מלחמת סייבר, הוא מציג את הסכנות המובנות בסוג כזה של לוחמה. כמו תמיד אצל גיבני הסרט בנוי כמותחן סוחף, והמסרים כנגד ריכוזיות של כוח צפים אל פני השטח באופן שיהיה קשה לפספס.

תוכנית ב': עוד במאי דוקומנטרי מוערך הצולל אל נבכי העולם הדיגיטלי הוא ורנר הרצוג, בסרטו "חלומות בהקיץ על העולם המקוון", הבוחן כיצד האינטרנט משנה את התודעה האנושית.

המלחמה הבאה בדרך? "ימי האפס":

גיבורה על חזקים: אקוואריוס

יצירה נוספת שלא קיבלה את הכבוד הראוי לה בפסטיבל קאן האחרון, מבית היוצר של הקולנוען הברזילאי העולה קלבר מנדוסה פילו ("צלילים מהשכונה"). היוצר שב אל העיירה רסיפה שנמצאת בצפון מזרח ברזיל, אזור בו ישנה התעוררות קולנועית מרשימה ששווה להכיר. גיבורת הסרט היא מבקרת מוזיקה בגמלאות, בגילומה המוחץ של סוניה ברגה ("דונה פלור נשואה לשניים", "נשיקת אשת העכביש"). בתחילת הסרט אנו חוזים בה בצעירותה, מוקפת אוהבים אך מסוגרת מעט בשל מאבק במחלת הסרטן, ובהמשך נחשפת שגרתה בימי הפרישה שהייתה אמורה להיות שקטה ורגועה. חברת הבנייה שהשתלטה על בניין הדירות בו היא היחידה שנותרה להתגורר, תעשה הכל כדי לפנות את האישה העקשנית ממה שהיא קוראת לו בית. היא כבר למודת קרבות, אך נדמה שזהו המאבק הקשה ביותר בחייה - להישאר רלוונטית, בכל התחומים. זהו סרט עתיר יופי, חוכמה ושמחת חיים כנגד כל הסיכויים, וגם אחד הבודדים השנה בקאן שהציגו קולנוע גדול באמת.

תוכנית ב': "אהבה וידידות" של וויט סטילמן שהוזכר לעיל, מזכיר  שהסופרת ג'יין אוסטן שנונה ומשעשעת יותר מרוב הקומדיות הרומנטיות הנכתבות בימינו ושביונסה צדקה - נשים שולטות בעולם.

הנשים של ג'יין אוסטין. "אהבה וידידות":

חרבות וציורים: קובו - אגדה של סמוראי

כמה זמן עבר מאז ראיתם סרט סמוראים כמו פעם? אם התשובה היא "יותר מדי", אולפני האנימציה של לייקה מקווים לשנות את המצב ביצירתם החדשה. זהו הסרט הרביעי של הסטודיו המשובח, אחרי "קורליין", "פראנורמן" ו"הקופסונים", ונראה שהוא גם השאפתני ביותר. קובו (בקולו של ארט פרקינסון מ"משחקי הכס") הוא בנו של מי שהיה הלוחם הסמוראי הגדול מכולם, המזמן בשוגג רוח עתיקה שקוראת לו להילחם. הוא מחליט לברוח ממנה ומגורלו, מתיידד עם קופיפה וחיפושית (שרליז ת'רון ומתיו מקונוהי) ולבסוף משנה תכנית - עליו להשיג את השריון האגדי של אביו ולהביס את הרוחות הרעות בעזרת כלי הנגינה הקסום שלו. רוני מארה, רייף פיינס וג'ורג' טאקיי גם הם בין המדבבים, ואמן ההנפשה טראביס נייט ביים לראשונה את הסרט שנראה כמו הרפתקה מרהיבת עין ואוזן, אם לשפוט אפילו רק על פי הטריילר. כרגיל אצל סטודיו לייקה, זה נראה כמו אגדה אפלה עם ירידה לפרטי פרטים בכל הקשור להנפשה, מה שלא גורע מההשקעה בדמויות או בסיפור.

תוכנית ב': ענק אנימציה נוסף מציג השנה סרט חדש בפסטיבל - סטודיו ג'יבלי היפני (של הייאו מיאזאקי) עבד לראשונה עם במאי אירופאי (מייקל דודוק דה ויט) והתוצאה היא מעשייה נטולת מילים אך עשירה באלגוריה בשם "הצב האדום".

רומנים פטפטנים: סיירנבאדה

זה כבר מזמן לא סוד שכל סרט תוצרת רומניה בתכניה של פסטיבל קולנוע, מוכרח למשוך אליו מיידית את תשומת הלב של שוחרי האמנות. במיוחד אם מדובר בסרט חדש של הבמאי כריסטי פויו ("מותו של מר לזרסקו"), שאפילו בין חבריו נחשב לאחד שלוקח את הזמן, אבל לא שוכח לתגמל בסיום. הפעם מתמקד הבמאי במשפחה המבקשת להתאבל על האב המבוגר שהלך לעולמו, אלא שעד שהכומר לא מגיע ומתחיל טקס האשכבה, אסור לגעת באוכל. השעון מתקתק והבטן מקרקרת, ופתאום מתחילים להגיע גם העצבים, שאחריהם יצאו רוב הסודות המשפחתיים עוד לפני כוס היין הראשונה. הבנייה ההדרגתית של הסיטואציה מאפשרת לבמאי להציג גלריית דמויות קוטבית, הנסמכת על משחק מצוין ונטול טריקים קולנועיים, הכלואה במצב מחניק אך בעל הילה של קדושה. זה אומר המון סצנות של דיבורים ופטפוטי סרק, רובם סביב הנושא שכל דמות באמת מעוניינת לדבר עליו, וגם מעט הומור שחור להקלה על התעוקה של הדמויות והקהל כאחד, המצוי יחד איתם במשך כשלוש השעות של עלילת הסרט.

תוכנית ב': שלוש שעות זו רק מערכה ראשונה אצל הבמאי הפיליפיני לב דיאז, המזמין את צופיו לבלות 8 שעות ו-5 דקות מול "שיר ערש למסתורין הנוגה" ההיסטורי-פיוטי. לבלות יום שלם בקולנוע מול סרט אחד.

*#