${m.global.stripData.hideElement}
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מירי רגב מפזרת הצהרות בפסטיבל קאן

שריקות בוז, ודווקא לא לשרת התרבות: קריסטן סטיוארט לא מצליחה להציל את הסרט המביך בו היא מככבת, ואילו רגב עולה לדוכן הנאומים בפנייה נרגשת ליוצרי הקולנוע הישראלי - אמש בפסטיבל קאן

תגובות

בכל שנה יש בקאן לפחות סרט אחד שזוכה לקריאות בוז בתום הקרנת העיתונאים הראשונה שלו. רק כדי לסבר את האוזן - לפחות שתי הקרנות עיתונאים נערכות ביום שלפני הפרימיירה הנוצצת והמתוקשרת, כך שאליה כבר מגיעים יוצרי הסרט עם תחושה חזקה של מה העיתונות חושבת עליהם. בפרימיירה עצמה תמיד מוחאים כפיים, אפילו רק אם בהתלהבות מנומסת, בין היתר משום שהיא בנוכחות היוצרים. אבל המפגש הראשון של הסרט עם קהל הוא כזה שחלק מהעיתונאים ממש נהנה למצוא את הסרט שאפשר להתעלל בו. אגב, הפוסטר הרשמי של קאן השנה הוא תמונה מתוך סרטו המכונן של ז'אן לוק גודאר שנקרא "הבוז", אז אולי גם זה מקור השראה לקריאות. בכל מקרה, חשוב להדגיש שמדובר בקריאות נזעמות שנשמעו מכמה מקומות שונים באולם והשתתקו מיד בתום המחאה הרגעית, לא באולם שלם שעומד ומקלל את המסך כאילו היה מדובר במשחק כדורגל יצרי. שאר הצופים, ואני ביניהם, כנראה חשו מבוישים מדי ממה שראו מכדי להתרעם באמת ופשוט רצו לעזוב את האולם כמה שיותר מהר.» ראיין גוסלינג כובש את קאן» קאן 2016 - זוגתו של קלוני מושכת בחוטים» הבמאי הישראלי שמרגיש בבית בקאן» ערב הפתיחה של פסטיבל קאן» "ההר" - בכורה נשית מרשימה» "סטיב ג'ובס - האדם במכונה": אדם, לא מיתוסלא רע, סתם מביך. מתוך הסרט "קניינית אישית" (צילום: יח"צ)השנה הכבוד המפוקפק נפל בחלקו של "קניינית אישית", סרטו של הבמאי הצרפתי הוותיק והמוערך אוליבייה אסייאס, בכיכובה של הכוכבת האמריקאית קריסטן סטיוארט. אם אחרי ההופעה החביבה שלה ב"אנשי בתי הקפה" של וודי אלן חשבתי שהנה סוף סוף יישרתי קו עם העולם ואני מבין שהיא תמיד הייתה שחקנית נהדרת, הגיע הסרט של אסיאס והזכיר את ימי "דמדומים" של הכוכבת הצעירה. אבל סטיוארט היא לא הבעיה של הסרט, רחוק מזה. סטיוארט מגלמת עוזרת אישית לכוכבת קולנוע (בדומה לתפקידה בסרטו הקודם של אסייאס - "העננים של סילס מריה"). היא אמריקאית שחיה בפריז, לא ממש אוהבת את העבודה שלה אבל מחכה שאחיה התאום, שהלך לעולמו לפני שלושה חודשים, ייצור עימה קשר מהעולם שמעבר. בחיי שזה נשמע עוד פחות גרוע מאיך שזה מיוצג בסרט, משום שהדמות הראשית לא סתם מאמינה בחיים שאחרי המוות אלא אף מגדירה את עצמה כמדיום המתקשרת עם רוחות. אווירת הצ'יזבט מלווה גם בדיבורים נלעגים על רוחניות, מגובה בסצנות עירום לשם עירום, ומותירה תחושה כללית של סרט רוחות רפאים מהסוג שלא ברור מה הוא עושה בתחרות הרשמית בקאן. ייאמר לזכותו של הסרט שהוא אינו עשוי רע, אלא סתם מביך כשהוא מנסה להפחיד, במיוחד כשאת הגיבורה מתחיל לרדוף מכשיר הטלפון הסלולרי שלה.מילים חמות, מחכים למעשים. מירי רגב בפסטיבל קאן (צילום: לוסיאן פול רייט)מהצד הישראלי היה זה יום עמוס נוסף עבור שרת התרבות הישראלית מירי רגב, שחנכה בערב את הביתן הישראלי ולאחר מכן צעדה על השטיח האדום. בנאומה הבטיחה השרה לסדר הקלות מס להפקות מחו"ל המבקשות לצלם בישראל, במטרה לעודד כניסה של עוד כסף זר לקולנוע הישראלי. השרה גם המשיכה להוקיר ולדרוש פלורליזם תרבותי, והפצירה ביוצרי הקולנוע להמשיך ולהציג את הפנים הרבות והשונות של ישראל. לפני ההצהרות, שוודאי ייקח זמן לממש אותן ורק אז יהיה ניתן להתייחס אליהן באמת, הודתה השרה לפריצת הדרך שהשיג דוכן קרן הקולנוע הישראלית בראשות כתרי שחורי. הדוכן, הממוקם בשוק הסרטים, היה למעשה הנציג הישראלי הידוע בין הביתנים בפסטיבל במשך שנים ארוכות, ועדיין ממשיך לעשות זאת במיקומו הקבוע וללא יריבות בין שני הגורמים. ניתן רק לקוות שההבטחות שהעלתה השרה בדבריה אכן ימומשו בקרוב, והכסף שיזרום לקופת המדינה מהפקות זרות יושקע חזרה באמנות מקומית. כך יוכלו סרטים ישראליים נוספים למצוא את דרכם בעתיד לפסטיבלים בינלאומיים ולהיות גם הם שגרירים של מדינת ישראל בחו"ל לא פחות מפוליטיקאים.

*#