${m.global.stripData.hideElement}
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מ"הפלישה ממאדים" ועד "המפגש": האבולוציה של סרטי החייזרים

הם היו רעים, טובים ואז רעים שוב – אבל תמיד משכו מיליוני צופים לאולמות. לכבוד עליית סרט המד"ב "המפגש", בדקנו איך השתנו המפגשים הקולנועיים עם החייזרים

תגובות

בסרט המדע הבידיוני "המפגש" שעולה השבוע למסכים, מוצגת שוב הפגישה הדימיונית של בני אדם עם חוצונים. הנושא של חיים תבוניים (או לא) מחוץ לכדור הארץ העסיק את הוליווד כמעט מהרגע שהפסיקה ליצור סרטים אילמים, ואפילו לפני עם "האיש ממאדים" - סרט התלת-ממד הראשון בהיסטוריה מ-1922. ז'אנר המדע הבדיוני בכלל והחוצנים בפרט הפך לרווחי ופופולרי, והיוצרים האמריקאים חזרו לעסוק בו שוב ושוב. במהלך השנים השתנתה הדרך בה טופל הנושא והדרך שבה הוצגו החוצנים, לרוב בעקבות האקלים הפוליטי שהתקיים סביב יציאת הסרט. סרטו החדש של דניס וילנב ("סיקאריו") הוא הזדמנות מצוינת לבחון את הדרך אותה עשו החברים מכוכבים אחרים, ובאותו זמן גם להיזכר בכמה מהסרטים הכי מגניבים שנעשו אי פעם.»"אבינו": להיט, למרות התסריט» "אמריקן האני": הסרט הגדול של השנה» נועה קולר עוברת את הקיר» עלייתו ועלייתו של טום הארדי»יום הולדת למתיו מקונוהי» מדור סרטים עכבר העיר» "לעבור את הקיר": ברידג'יט ג'ונס ינטלהפגישה עם חיים אחרים מרתקת את יוצרי וחובבי הקולנוע כבר כמעט מאה שנה. "המפגש" (צילום: יח"צ)?We come in peace כשהתחילו החייזרים לצוץ בסדרות ובסרטים האמריקאים, אי שם בשנות ה-50' וה-60', אמריקה הייתה בעיצומה של המלחמה הקרה מול הרוסים. בונקרים אטומיים נבנו בחצרות, תרגולי ריצה למקלטים נעשו בגנים ומאגרי נשק נצברו בדרום המדינה (ובהצלחה למי שינסה לפרק אותם מנשקם). באקלים הזה ברור שהחוצן הוצג תמיד כאויב מרושע שבא להשמיד את העולם. הכוכב מאדים היה בלב הטירוף, כנראה בגלל הצבע האדום שזוהה עם ברית המועצות. סדרות כמו "הפלישה ממאדים" (כולל סרט פארודי באותו שם משנות ה-90') שמתאר פלישה אדומה המונית, או "פלישת חוטפי הגופות" שמפרט כיצד חייזרים שנראים ממש כמו בני האדם פלשו אליו, הצטרפו או יצרו את האקלים שהוביל אלפי בני אדם לדווח על מפגשים עם חוצנים. המיתוסים אודות "אזור 51" החלו לצוץ אז, ובמקביל הרדיפה והסימון של כל "אדום" כבוגד מסוכן. המפגש לפי שפילברג - "מפגשים מהסוג השלישי":בסרטים מאוחרים יותר, כמו "אי.טי - חבר מכוכב אחר" ו-"מפגשים מהסוג השלישי" (בבימויו של סטיבן שפילברג) מטרת ביקור החייזרים כבר לא הייתה ברורה. שפילברג שיחק על הפחד הבסיסי מהיצורים ושאלת מטרת הביקור שלהם ריחפה לאורך כל הסרט, אך הפיוס של שנות ה-80' הגיע גם למדע הבידיוני בו חוצנים הפכו לחברים. ב"קוקון" הגדילו לעשות והציגו את החייזרים כבעלי סגולות רפואיות, כלומר "הפלישה הזרה" יכולה לעזור ולרפא את העולם. אחר כך הגיעו "היום השלישי" ו-"גברים בחלל" שהחזירו את היצורים להיות אויבים, אבל ללא הפחד האנושי מהם, ושבסופם - האדם מנצח. ב"המפגש", כיאה לעידן בו שום דבר לא ברור, החוצנים הם גם וגם. גם מאיימים וגם חברים, גם רוצים לעזור אבל גם צריכים עזרה. בעיקר הם מוצגים כיצורים מורכבים יותר, כיאה לציווילזציה שנוסעת במהירות האור, עם כל הכבוד ל-100 קמ"ש של האוטו שלכם."שלום? אין שלום!" החייזרים כטרוריסטים נבלים - "היום השלישי":לא לילדים בלבד  בתחילת דרכם של האורחים מכוכבים אחרים, כל הסרטים בהם הופיעו היו מיועדים לילדים. לא רק בשני סרטיו של שפילברג, אלא גם בסרטי הקאלט "נווט מכוכב אחר" בו ילד מפספס 12 שנים מחייו בלילה אחד וניצל על ידי חייזר, "רובןטריקים" (הסדרה והסרט משנות ה-80') שהציגו חבורת חייזרים מגניבים שהופכים למכוניות ואפילו "סופרמן" המקורי - כולם כוונו לקהל היעד הרווחי במיוחד של הילדים. במקביל להתחזקות ז'אנר המדע הבידיוני, עם עליית מותגים כמו "מלחמת הכוכבים" ו"מסע בין כוכבים" והתפשטות התיאוריות הפיזיקליות בעולם, החלו יותר ויותר מבוגרים להתמכר לסרטים עם כוכבים לא אנושיים. "הנוסע השמיני" שרט דורות של אמהות שהתעוררו מסיוטים על היצור שגדל להן בבטן, "גברים בשחור" שהציג קומדיה כיפית עם שחקנים מליגת העל, ו"הטורף", אחד הסרטים המפחידים של ארנולד שוורצנגר, העבירו את החייזרים לצד ה"רציני" של שוברי הקופות, כיצירות למבוגרים בלבד.18 שנה בלילה אחד - "נווט מכוכב אחר":זה לא אתם, זה אנחנו אם בתחילת הדרך הטיפול בחייזרים היה על ידי השאלות "למה הם באו לכאן?", "מה הם רוצים מאיתנו?" ו-"איך אפשר לנצח אותם?", בסרטים החדשים אפשר למצוא דרך טיפול שמתרכזת הרבה פחות בהם והרבה יותר באנושות עצמה. בסרט "מחוז 9", שמתרחש בדרום אפריקה על כל המשתמע מכך, מוצגים החייזרים כגזע מובס, שאחרי שניסה לתקוף את כדור הארץ והוכה על ידי האדם, נאלץ לחיות בגטאות סגורים ועניים. הסרט עוסק ביחס של הרשויות אל החייזרים דרך סיפור של סוכן שונא חייזרים שהופך לאחד בעצמו. שאלת הטיפול בזרים, אפרופו בעיית הפליטים העולמית, הופיע לראשונה בסרט "כוכב הקופים", בו בני האדם הם החוצנים השונים שמשועבדים על ידי קופי העל, והמשיכה ב"אווטאר" בו בני האדם פולשים לכוכב אחר ומחרבים אותו. העיסוק בציוליזציה האנושית מגיע לשיא ב"המפגש", בו בני האדם נדרשים לשלב כוחות כלל-עולמיים כדי לפתור את החידה שמוצגת בפניהם. הפוליטיקה לא נעדרת כמובן מהסרט, כשהסינים מוצגים בו כחסרי אחריות מול שיקול הדעת האמריקני.החייזרים כפליטים טפילים. הודעת פינוי לחוצנים - "מחוז 9":המפגש עם חיים אחרים נותר ביניתיים על המסך הגדול (ובדמיונם של אנשים שבטוחים כי נחטפו ונוצלו על ידי חייזרים), ולמרות כמעט מאה שנות עיסוק בנושא, לא נראה שהאנושות מאסה בו. אולי זו האפשרות להשליך שאלות פוליטיות או מוסריות על מין אחר, אולי בגלל שזה ממש מגניב, ואולי כי כבר נכתב ש"לא טוב היות האדם לבדו". כך או כך, כיף לראות שבניגוד לדעיכה בשאר סוגי הסרטים, סרטי החייזרים רק משתפרים ועולים - והמרוויחים הגדולים הם הצופים.אם הייתם יודעים שמשהו נפלא עומד להסתיים בצורה טרגית, האם עדיין הייתם עושים אותו? "המפגש" - טריילר:   

*#