רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הבמאי שמחפש את הסיפורים הכי משוגעים

הוא נשוי לשחקנית הראשית בסרט החדש שלו, מסרב להכריז שהקולנוע האיטלקי נמצא בשפל ונמשך לדמויות הכי הרפתקניות של החיים - ראיון עם הבמאי פאולו וירזי, לרגל הקרנת סרטו החדש בפסטיבל חיפה

תגובות

את פסטיבל הקולנוע של חיפה יפתח ב-15 באוקטובר הסרט "חיים משוגעים", מאת הבמאי-תסריטאי פאולו וירזי. בכורתו של הסרט נערכה מוקדם יותר השנה, במסגרת המשנית של פסטיבל קאן שנקראת "השבועיים של הבמאים". שם פגשתי את הקולנוען האיטלקי יליד טוסקנה, המוכר לקהל הישראלי בעיקר בזכות סרטו הלפני-אחרון, "הון אנושי". אבל מאחורי וירזי כבר 27 שנות ניסיון ומספר דומה של סרטים, בהם היה מעורב ככותב או במאי מאז שהיה בן 25. נפגשנו על חוף נספרסו, שם התגלה כי אם אי פעם תצולם ביוגרפיה קולנועית על חיי הבמאי, פול ג'יאמטי יהיה ליהוק קולע למדי מבחינת מראה חיצוני. וירזי התגלה כטיפוס נוירוטי, חייכן ומלא חיים, שאוהב לדבר לא רק עם הידיים אלא עם כל הגוף, והתעקש לנסות לענות על השאלות באנגלית. הוא עשה זאת במבטא האיטלקי הכי כבד שתוכלו לדמיין, למרות שלצידו ישבה מתורגמנית שהובאה במיוחד לצורך כך. לעיתים התשובות שלו היו אסוציאטיביות באופן שלא איפשר להבין את כוונת המשורר, אבל עצם המפגש עמו יכול לעזור ולהסביר את האנרגיה המטורפת שקיימת בסרטיו בכלל וב"חיים משוגעים" בפרט.» פסטיבל הסרטים חיפה 2016 » "חיים משוגעים" - מועדי הקרנה» הסרטים שיעזרו לכם בחשבון הנפש» טרילוגיות קולנועיות ליום כיפור» נטלי פורטמן היא הגברת הראשונהמעבר לאותה תחושת חיות וחיוניות, לא בטוח שאפשר למתוח קו שיחבר בין "הון אנושי" ו"חיים משוגעים", כך שמי שיגיע לקבל עוד מנה ימצא את עצמו בחוויה שונה לגמרי. "אני מודע לזה שחלק מהקהל שלי הוא מה שנקרא בורגני, והיה לי חשוב לצחוק קצת על זה. במיוחד על כל מי שאומר שהקולנוע האיטלקי בשפל כי אין פליני ואין ויסקונטי", אמר הבמאי ודווקא כן הצביע על חיבור אפשרי בין שני סרטיו האחרונים: "מבחינת מראה הסרט הנוכחי שונה מהקודם, אבל מתחת לפני השטח השניים דומים, כי הם עוסקים בפסיכופתולוגיה של העושר. כלומר במכניזם שנוגע לכל עשירי העולם, המשוגעים מכסף ומן הפחד של לאבד אותו. הפעם בחרתי בנושא רק כנקודת פתיחה, ומשם רציתי להצמד למבט על שתי נשים, שנחשבות מסוכנות ולא יציבות נפשית. הטון אחר, מעין מרד לשגעון האמיתי שבעצם נוגע לכולם"."מרד לשגעון האמיתי שבעצם נוגע לכולם". מתוך "חיים משוגעים" (צילום: יח"צ) שחקניות מטורפות לגמרי הכלי הקולנועי בו בחר הבמאי להשתמש עבור הרעיונות שלו הוא "הזוג המוזר", אותו צימוד של שתי דמויות הפוכות ומשלימות. בסרט, מגלמות ולריה ברוני טדסקי (אורחת פסטיבל חיפה) ומיכאלה רמאצוטי (אשתו של וירזי) שתי נשים המפתחות ידידות לא קונבנציונלית בליבו של בית מחסה ללוקים בנפשם. גם כאן, הבמאי לא בדיוק הלך לפי הספר. "שתי הגיבורות אינן וירטואזיות אמיצות, אלה שתי נשים שעברו ועשו הרבה בולשיט בחייהן", הוא אומר, "אחת שקרנית והשנייה שברירית ודכאונית. זאת נקודת מוצא שמאפשרת ליצור קומדיה הרפתקנית, שיש בה נסיון להגיב על סדר היום הקיים. כי מבחינתי, אנחנו חיים בטירוף מוחלט".הדמות של ולריה היא בעצם פרפראזה על הדמות שגילמה ב"הון אנושי"? "גם, אבל גם גנבנו כמה שורות לטנסי וויליאמס. אם לוודי אלן מותר אז גם לי! (צוחק בקול גדול). אבל לקחנו בעיקר השראה מהחיים. למשל, אם אשתמש במונח 'אלמנה לבנה' זה יהיה ברור? הכוונה למישהי נוסטלגית לעידן הכוח והשחיתות של העבר, כמו שקרה באיטליה עם ראש הממשלה הקודם שלנו. הדמות חוסה במוסד לחולי נפש אבל מתנהגת כמו הבעלים, עושה ניימדרופינג ובטלפון שלה שמורים אנשי קשר כמו 'ג'ורג' קלוני' או 'ג'ורג'ו ארמני - בית'. אבל באותו הזמן יש גם אמת בדברים שלה, מה שהופך אותה לדמות קומית. היו הרבה מקורות השראה אבל אלה בעיקר השחקניות עצמן - הן מטורפות לגמרי. בדרך כלל אני כותב, ואז מלהק, אבל הפעם זה פשוט היה הסרט שלהן מהתחלה, התפקיד נתפר במיוחד בשבילן"."התפקיד נתפר במיוחד בשבילן". רמאצוטי וברוני טדסקי, מתוך הסרט (צילום: יח"צ) מתי עלה בראשך לראשונה הרעיון של שתי הדמויות האלה, וספציפית הזיווג הקולנועי של ולריה ברוני טדסקי ומיכאלה ראמצוטי על אותו מסך?"כשצילמנו את 'הון אנושי' מיכאלה באה להפתיע אותי על הסט עם עוגת יום הולדת. מי שבירכה אותה לשלום כשהגיעה הייתה ולריה, שלקחה את מיכאלה בידה והובילה אותה אחריה לאנשהו. כשראיתי את זה ראיתי זוג מעניין, עם כימיה, ואני חושב שאולי הרגע הזה היה ההשראה הראשונית לסרט. רציתי מיד לכתוב סיפור על שתי נשים, שחצנית וחשדנית, סיפור עם טירוף. כתבתי מעין סיפור קצר בן 12 עמודים והראיתי אותו לאנשי ההפקה שמצאו אותו מלהיב. אחר כך הראיתי את הרעיון לפרנצ'סקה ארקיבוג'י, אנחנו מעריצים אחד של השנייה עוד מימי בית הספר לקולנוע. פרנצ'סקה כתבה איתי את התסריט, ורצינו ליצור עולם שהוא טריפ פסיכדלי, מן אגדה שהייתה באמת, סיפור כואב שהוא גם קומדיה על ידידות ברוטלית. כבסיס בחרנו במוסד לחולי נפש".אופרת סבון נוסח איטליה ייתכן שווירזי מזדהה עם דמויות נפוטיסטיות, מפני שהוא עצמו כזה. את סרטיו האחרונים הלחין אחיו, קרלו, ומעבר לשיתופי פעולה חוזרים ונשנים עם רמאצוטי, זוגתו הנוכחית, שווה להזכיר שגם בעברו היה נשוי לשחקנית אחרת - פאולה טיציאנה קרוצ'יאני, שגם ילדה לו בת. למעשה, התסבוכת אפילו יותר משונה, שלא לומר נתלשה מעמודי תסריט בלתי כתוב לאיזו אופרת סבון: בסרטו של וירזי "כל החיים לפנייך" גילמה טיציאנה את אמה של רמאצוטי, באותה השנה בה התגרש הבמאי מן הראשונה ונישא לשנייה. היצריות הזאת מבעבעת מן הבמאי אפילו כשהוא מנסה לשבת ולהתראיין, אבל לא מתאפק ומזמין אספרסו קטן וחזק - כאילו שזה מה שירגיע אותו. תוך כדי בחישת הסוכר בקפה הוא מוצא זמן לפרגן לאשתו. "מיכאלה היא שחקנית איטלקיה גדולה, שהיא גם אם ילדיי', הוא מציין, "אני לא יודע איך הסרט נשמע לאוזניים זרות, אבל המבטא שלה כאן מאוד שונה מאיך שהיא מדברת ומהמקום בו גדלה. היא סוג של זיקית, לפעמים זה כאילו אני לא מכיר את האישה שאני הולך לישון איתה - היא תעלומה בשבילי. ואני אוהב את זה ככה, מסתורי! כי המציאות יכולה לאכזב".סיפור עם טירוף. הטריילר ל"חיים משוגעים":איך היה לביים את זוגתך על הסט הנוכחי, בו אתה צריך להקדיש תשומת לב גם לשחקנית ראשית נוספת?"היא טוענת שנהגתי בגסות כלפיה על הסט, לעומת כמה שאני מנומס עם ולריה. אני לא יודע אם זה נכון. אני מרגיש ביטחון וקירבה, כאילו כשאני מדבר איתה אני מדבר עם עצמי. אנחנו נשואים כבר שבע שנים, אז אני לא בדיוק יכול לתת לה הוראות כשחקנית. אבל כן עבדתי שונה עם כל אחת מהן גם בגלל הדמויות - את ולריה הייתי צריך לעודד לעטות את מסכת הצביעות של הדמות שלה, בזמן שאת מיכאלה עודדתי להיות יותר מסוגרת, שלא תחשוף את הקלפים. מה שבטוח, כל פעם שהיא הולכת לעבוד עם במאי אחר, היא חוזרת ומספרת לי איזה במאי ענק הוא, ואיך הוא יודע להיות ג'נטלמן עם שחקניות, ואיך אני כזה חור תחת".בשלב הזה של השיחה תוהה וירזי אם אכפת לי שיעשן, תוך שהוא קוטע ניסיון שלי לשאול שאלה. כשאני טוען שמבחינתי אין בעיה וחוזר לשאול, הוא שוב מתפרץ עם "אי אפשר לא לעשן אחרי ששותים קפה!", ושואל את אחת מנשות ההפקה אם מותר לעשן במבנה השוכן על החוף בו אנחנו מצויים. היא מסמלת בתנועות ידיים שאין לטעות בהן שלא יעז להדליק סיגריה, אז הבמאי מסתפק בלמולל אותה ביד אחת ואת המצית באחרת."סיפור כואב שהוא גם קומדיה על ידידות ברוטלית". מתוך "חיים משוגעים" (צילום: יח"צ) אתה מאמין בספונטניות על הסט, או שהכל צריך להיות מתוכנן מראש?"רוב הסרט צולם בסדר כרונולוגי, וזה היה היה חשוב כי צוות הצילום שלנו היה ערוך לקלוט כל מיני התרחשויות רנדומליות או ספונטניות. למשל הרגע שבו השתיים הולכות בקניון ו-ולריה אומרת משהו מרושע על האיטלקים - זה לגמרי שלה. כל הקטע של מיכאלה והפנס לא היה בתסריט, היא פשוט לקחה אותו ואמרה שהיא צריכה להגן על עצמה מהסיוטים שלה. אפילו חלק מהבריחות של השתיים לא היו מתוכננות - כמו בסצנת הבריחה הראשונה עם המכונית. מה שקרה הוא ששתיהן ישבו במושבים הקדמיים, ואני והצלם ישבנו מאחור, והן פשוט נסעו בכביש אחר ממה שתוכנן! במהירות של 160 קמ"ש לצוות היה קשה להשיג אותנו, אבל בסוף עצרו אותנו וקיבלנו דו"ח אז הכל הסתדר".באקט של מרד, וירזי מדליק את הסיגריה שמולל בידו, וממלמל משהו באיטלקית שמצחיק את המתורגמנית שלו. שנינו מוכנים לשאלה האחרונה, שנוגעת כמובן לסרט הבא שלו. "אני לא יכול לספר הרבה", הוא נזהר, "אבל מבחינתי זה שוב יהיה מעין סיפור בריחה והימלטות של צמד דמויות. אני באקסטזה מלעבוד עם הלן מירן, שהיא אחת השחקניות המוכשרות והשנונות ביותר שקיימות, ועם דונלד סאתרלנד שהוא פשוט גיבור בשבילי. גדלתי על 'מ.א.ש.' ו'בית החיות'!". וירזי בקושי מסיים את המשפט וכבר באים מההפקה לכבות לו את הסיגריה ולנזוף בו. אבל את האש היצירתית והיצרית שבוערת בתוכו אף אחד כנראה לא מסוגל לכבות, והדבר ניכר בהחלט גם בסרטיו.

*#