רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה לראות ביום הקולנוע הישראלי?

חמשת המועמדים לפרס אופיר אמנם מוקרנים ביום החג של התעשייה המקומית, אבל הם המובן מאליו. הנה שש המלצות לסרטים שונים ושווים במיוחד, במחיר של מנת פלאפל

תגובות
אחד מפניני היום. חנה לסלאו וקרן מור, "המועדון לספרות יפה של הגברת ינקלובה"
יח"צ

בפעם הרביעית ברציפות יתקיים מחר (רביעי, 6 בספטמבר) ״יום הקולנוע הישראלי״, יוזמה משותפת של משרד התרבות והספורט והתאחדות ענף הקולנוע. זה אומר שלמשך יום אחד שלם, בתי הקולנוע יתמלאו אך ורק בסרטים ישראליים, שמחירם יעמוד על 10 שקלים לכרטיס בלבד (לא כולל עמלת הזמנה באינטרנט), כרבע מן הנהוג. ייחודו של היום, שמתרחש על פי רוב בתחילת ספטמבר, הוא גם בחשיפה ראשונה בדרך כלל של המועמדים בפרסי אופיר לסרט הטוב ביותר ובכלל. מבין חמישיית הפרס, רק ״לא פה, לא שם״ של מייסלון חמוד הוקרן מסחרית, בעוד ״געגוע״ של שבי גביזון עולה לאקרנים יום למחרת חגיגת הקולנוע הישראלי. אליהם יצטרפו ״מוטלים בספק״ ו״פיגומים״, שחילקו ביניהם את הפרסים בפסטיבל ירושלים, בעוד ״פוקסטרוט״ של שמוליק מעוז עושה חייל בפסטיבל ונציה וטלורייד (בקרוב גם בטורונטו ובחיפה) וזאת תהיה הזדמנות ראשונה לקהל הרחב לראותו. כל החמישה מומלצים עד מאוד, כמעט ללא סייגים, אבל הם המובן מאליו. הנה עוד שישה סרטים שכדאי לנסות ולתפוס בחגיגה השנתית של הקולנוע הישראלי.

» רשימת המועמדים המלאה לפרסי אופיר 2017
» הקיץ הגדול של הקולנוע הישראלי
» השיאים הישראלים של פסטיבל ירושלים
» 10 הקומדיות הישראליות הכי גדולות
» הסרטים הכי גדולים של הסתיו

המפעים: האופה מברלין
העצה הכי טובה בהקשר לסרטו של אופיר ראול גרייצר היא לוותר על קריאת התקציר, או לפחות להתעלם מן הציפיות שהוא יוצר. העלילה נשמעת כמו מלודרמה עמוסת סחטנות רגשית, שכן היא עוקבת אחר מסעו של אופה ברלינאי (טים קלקהוף) לירושלים בעקבות רומן עם אהוב ישראלי (רוי מילר), שבכלל נשוי לבעלת בית קפה צנוע (שרה אדלר). אצל יוצרים אחרים החומרים הללו היו יוצרים מאפה המתפקע מרוב מתיקות או מרירות, אבל כבר בסרטו הראשון משכיל הבמאי הצעיר להפגין יד אמן בכל הקשור לחמלה ואהבה לדמויותיו. הסרט גדוש יופי ואהבה, מסופר בעדינות ותחכום, מבויים ברגישות ומיומנות וגם מלוהק ומשוחק להפליא. מן הפסטיבלים של קרלובי וארי וירושלים הוא יצא עם פרסים, אך על תחרות האופיר בחר לדלג. לכן, יום הקולנוע הוא הזדמנות פז לחזות ביצירת הפאר הזו, שעלולה לגרום להתעלפויות לרגישים לצילומי מאפים ענוגים.

המטורלל: המועדון לספרות יפה של הגברת ינקלובה
יציאה מופרעת למדי ומבורכת לגמרי של היוצרים גלעד אמיליו שנקר ויוסי מאירי, שאין מספיק כמוה בנוף הקולנוע הישראלי החדגוני. המועדון שבכותרת, בהנהגת ליא קניג המלכותית, הוא למעשה סיפור כיסוי למזימה נשית לפתות גברים למטרות זדוניות. קרן מורחנה לסלאו ואניה בוקשטיין מגלמות חברות במועדון בדרגות שונות של טיפוס מעלה או צניחה מטה, ומולן יפתח קליין בתפקיד הגבר המושלם. הכל מתרחש באווירה גותית אפלה, שופע קסם ומסתורין מעולם האגדות, והולך למקומות די קיצוניים די מהר. קשה שלא להריע לרעיון וגם לביצוע, במיוחד בכל הקשור לבניית ועיצוב עולם שהקנו לסרט שש מועמדויות לפרס אופיר ומקום גם בתחרות של פסטיבל חיפה.

מפליץ לסכסוך בפנים. צחי גראד ועלא דקה, "הבן דוד"
איתן חתוכה

הצובט: משפחה
אחד הקולות המקוריים והייחודיים של הקולנוע הישראלי, רוני קידר, מציגה סרט שלישי אחרי  הפרויקטים העצמאיים ״ג׳ו + בל״ ו״סופעולם״. הפעם יש בידה תקציב גבוה מן הרגיל, מה שאיפשר להשתכלל וליצור תפאורה הולמת למעשייה הקודרת שבמרכז העלילה. קידר גם מגלמת את התפקיד הראשי, צלמת צעירה שמגיעה באישון ליל לבית הפסיכולוגית שלה לאחר שכל משפחתה מצאה את מותה בדרכים שונות, כנראה באשמתה. לצידה של היוצרת מככבים אלי דנקר, יבגניה דודינהחן יאני, אריה הספרי וטומי ברמבויים, כולם מסגלים לעצמם את העגה הקידרית. הסרט מועמד לשלושה פרסי אופיר ומלא בסימני ההיכר של הקולנוענית: דיאלוגים מושחזים, סיטואציות הזויות, מוזיקה זוכת פרסים של דפנה קינן, והבלחות הומוריסטיות או נוגעות ללב של רגשות אנושיים במה שעלול להיראות בתחילה כמפגן ציני למדי של התנהגות אנושית.

המטריד: היער שהיה
אחד הוותיקים שבסרטי יום הקולנוע השנה הוא סרטו הראשון כבמאי של הצלם גיא רז, שחתום בין היתר על ״כלבת״, ״חיותה וברל״ וגם ״סופעולם״ שהוזכר לעיל. הסרט הוצג לראשונה בפסטיבל ירושלים של 2016 וזכה שם בפרס המוזיקה, עבור תרומתה של רות דולורס וייס לפסקול, אך נשכח שלא בצדק ויצא ללא מועמדויות בפרסי אופיר. את העוול אפשר לתקן כעת, בצפייה בסרט שהוא יפהפה כשם שהוא עוכר שלווה, מלווה בהופעות מעולות של השחקנים ירון מוטולה, לירון וייסמןמנשה נוי, מאיה מרון ועוד. יש בו אלמנטים פיוטיים ורגעים של קולנוע המבוסס מטפורית על פצצה המתקתקת מתחת לשולחן, אבל הוא בעיקר מציג חזון בלתי מתפשר של יוצר שביקש לגעת בעצב חשוף בחברה הישראלית. אל תחפשו יותר מדי מידע על העלילה, אבל דעו שמדובר ביום שגרתי של משפחה ישראלית שהופך לטרגדיה שמה שמחריד בה הוא הבנאליות בה היא נפרשת.

הנסיוני: בית בגליל
יחסית לתעשיית קולנוע שעמוסה על פי רוב ביומרות אמנותיות, השנה דווקא התאפיינה בקולנוע שנוטה יותר אל המסחרי או הז׳אנרי. סרטו הראשון באורך מלא של אסף סבן בולט בשאפתנות שלו, אך בבסיסו יצוקים יסודות רגשיים איתנים. את הניסיוניות שואב הסרט מן ההחלטה לצלם אותו על פני פרק זמן ארוך, במקביל לשני תהליכים: בניית בית אמיתי בגליל, והריון של השחקנית הראשית והמועמדת לאופיר בשנית, נועה קולר. זוכת האופיר לשעבר מגלמת את הצלע הנשית בזוג הראשי בסיפור, אותו משלים אודי רצין, המקימים קן משפחתי. כמובן שבזמן שהכל נבנה מתגלים סדקים בזוגיות, בסרט שברגעיו הטובים מצליח להגיע לכנות ואמינות הכובשים את הלב. הצמד הראשי מוקף כל העת בדמויות שצצות ונעלמות, המגולמות בידי פרצופים מוכרים דוגמת לאורה ריבלין, אוהד קנולר וג׳וי ריגר, שדואגים שלא ישעמם לרגע ומוסיפים משלהם לתמות המרכזיות ביצירה.

העוקצני: הבן דוד
מי שיבקשו קצת יותר הומור מן המוצע לעיל, אולי ימצאו את מבוקשם בסרטו השלישי כבמאי ותסריטאי של אחד השחקנים המוכרים בישראל - צחי גראד. הכוכב גם מגלם את התפקיד הראשי, סוג של בן דמותו השוכר פועל ערבי לשיפוץ הסטודיו בביתו הכפרי. הפועל (עלא דקה הנהדר) מתגלה מיד בהתחלה כלא לגמרי אמין, אבל כאשר הוא נחשד בתקיפה מינית של אחת מבנות היישוב המעסיק שלו נחלץ להגנתו בשם השלום. המשל של הסרט, שמוקרן אף הוא בוונציה ובקרוב בחיפה, לוקח נושאים כבדים ומוכרים ומעניק להם טיפול קומי שחור למדי. לצד הופעות מעולות של השחקנים הראשיים, ניכרים ניסיונות מוצלחים למחצה לגנוב את ההצגה מצד דמויות משנה מפתיעות. אך בעיקר, גראד פשוט מפליץ בפרצופם של כל הצדדים המעורבים בסכסוך הישראלי-ערבי המאוס, לעיתים באופן מילולי ביותר.

יום הקולנוע הישראלי - לכל הפרטים

*#