אור בר שלום, עכבר העיר

חייזרים, ערפדים, תסריטים אפוקליפטיים וסרטים נגד הכיבוש – אם יש ז'אנר שמעמדו בתעשיית הקולנוע נותר יציב ומכניס לאורך כל שנות קיומו של המדיום, הוא הקומדיות הרומנטיות. מחקרים הוכיחו כי נשים הולכות לבתי הקולנוע הרבה יותר מגברים ויותר מכך, הן בעלות זכות ההחלטה הסופית לבחור את הסרט שתראו הערב. אם מצאת את עצמך שוב מול קייט הדסון בשמלת כלה, דע כי מדובר במהלך כלכלי מחושב היטב ושהתסריט לא סתם גרוע, הוא נוראי. הנוסחה של הקומדיה הרומנטית, למרות אלפי ניסיונות להמציא אותה מחדש, נותרה קבועה למדי ב-70 השנים האחרונות: בחור פוגש בחורה. הם לא יכולים להיות ביחד. הם מתגברים על כל המכשולים. סצנת חתונה והקופה מצלצלת.» הופעות רומנטיות לולנטיינס דיי» ומה עם לאכול? מסעדות לולנטיינס דיייחד עם זאת, מדי פעם צצים סרטים אנטי-רומנטיים שמצליחים לקרוא תיגר על התפיסה המקובלת ולהציע אלטרנטיבה לחיי האהבה המושלמים שמוצגים על המסך. אתם יודעים, קצת פחות רומיאו ויוליה, קצת יותר קרוב למציאות. הסרטים הללו יגיעו לרוב מצד במאים צעירים השייכים לקהילת האינדי ומנותקים מהעטינים המסוממים של תעשיית האולפנים. סרטים כאלה מזכירים לנו שאהבה לא תמיד מסתיימת בהליכה משותפת לעבר השקיעה ולפעמים, מה לעשות, החיים קצת יותר מורכבים. גם אם נשארתם ללא דייט ביום הכי דביק בשנה, הסרטים הבאים יגרמו לכם להעריך את הלבד שלכם ולאהוב את זה שאת קופסת הבן אנד ג'ריס, אתם לא צריכים לחלוק עם אף אחד. זה תמיד מתחיל רומנטי: "500 ימים עם סאמר" (2009) "זה סיפור על בחור שפוגש בחורה" מסביר הקריין בתחילת הסרט המקסים הזה "אבל זהו לא סיפור אהבה", למקרה שהעזתם לקוות. מארק ווב הצליח לבנות סרט אנטי-רומנטי איכותי שגם הפך ללהיט קופתי (עת שהחזיר את ההשקעה פי שמונה) וגם זכה לאהבת המבקרים. זואי דשנל בטרום שלב האובר-מעצבנת שלה, ג'וזף גורדון לוויט חמוד כהרגלו והצופים מוזמנים לקפוץ יחד איתם לאורך ציר מערכת היחסים שלהם שנמשך 500 ימים עד הפרידה.סצנות לקחת הביתה: השיר של הסמית'ס במעלית, הקריוקי הדביק עם החברים בעבודה וכמובן, סצנת המיטות באיקאה שזוכה למחוות בכל סניפי החברה, לצערם של העובדים.בונוס: קלואי גרייס מורץ גונבת את ההצגה בתור המתבגרת שמייעצת בענייני זוגיות.לשמוע עם: "there is a light that never goes out" של הסמית'ס.כמה מהר אהבה הופכת לשנאה. "500 ימים עם סאמר":

טוב היות האדם לבדו: "נאמנות גבוהה" (2000) ניק הורנבי, הסופר הבריטי חובב הכדורגל, הוא בעצם קיום של מעצמת תוכן מטורפת שמרבה להעניק לתקשורת הזרה ראיונות עמוסים בניבולי פה ואלכוהול. לפני שהוא הפך לקלישאה של עצמו, כתב הורנבי את אחד הספרים-שהפכו-לסרטים הכי טובים בהיסטוריה: "נאמנות גבוהה". ג'ון קיוזאק הנכלולי הוא בעל חנות תקליטים עם חיבה לדירוגי רשימות בסגנון " חמשת ה-". אחרי פרידה מבת הזוג האחרונה, הוא יוצא למסע דירוגים של חמשת הפרידות הכי גדולות בחייו הרומנטים ומנסה להבין את התעלומה הגדולה ביותר ביקום "למה אני לבד?".סצנות לקחת הביתה: כל סצנה שבה קיוזאק פונה למצלמה ומתחיל למנות את החסרונות של בת הזוג הנוכחית. פרייסלס.בונוס: ג'ק בלאק על תקן עובד בחנות התקליטים עם חיבה פלילית למיקס טייפ.לשמוע עם: "Baby Got Going" של Liz Phair.פסקול מושלם לפרידה. "נאמנות גבוהה":זוגיות מרוסקת: "בלו ולנטיין" (2010) אוקיי, אנחנו יודעים מה אתם חושבים - איך סרט עם מישל וויליאמס וריאן גוסלינג יכול להיות לא רומנטי? העובדות בשטח מוכיחות שזה בהחלט אפשרי. ובעובדות בשטח, הכוונה היא לפנים מוכי ההלם של זוגות שסיימו לראות את הסרט והגישו תביעה לגירושין יומיים אחר כך. דרק סיאנפרנס ביים סרט איטי ואכזרי עד כאב בכנות הבלתי מתפשרת שלו, שמציג את מסכת הפרידה של זוג שהיה פעם מאוהב עד כלות והיום פשוט רוצה להתעורר ביקיצה טבעית בשבת בבוקר. הסרט עוטר בפרסים מפה ועד למוטל הקרוב (כולל מועמדות לאוסקר למישל וויליאמס) אבל הוא לא מומלץ לזוגות מאוהבים. או זוגות בכלל.סצנות לקחת הביתה: בעיקר סצנות הפלאשבק, פעם באמת היה פה טוב יותר.בונוס: ריאן גוסלינג בלי חולצה.לשמוע עם: "You And Me" של  Penny and the Quarters.כואב כמו פרידה אמיתית. "בלו ולנטיין":אין מה להתווכח, ובכל זאת: "הצד שלו, הצד שלה" (2006) "the break up" שזכה בארץ בשם המביך "הצד שלו, הצד שלה" יצא לדרך תחת מעטה יחצנות צפוף ומתגמל. הכוכבת הראשית ג'ניפר אניסטון בדיוק איבדה את בראד פיט לטובת אנג'לינה ג'ולי וניסתה להפוך את הלימון ללימונדה. בדרך גם סידרו לה רומן יח"צ חביב עם וינס ווהן, שכיכב לידה וכל זה ביחד כמעט הצליח להסתיר את העובדה שמדובר בסרט די מחורבן. השניים גרים בדירה חלומית שהופכת לסלע המחלוקת כאשר הם נפרדים. הניסיונות שלהם להעיף את הפרטנר מהמטראז' המשותף משעשעים לפעמים, אבל המסר של הסרט מדכא ביותר: איך אנחנו הופכים מפוצי מוצי לבני זונות בחמישים שניות. סצנות לקחת הביתה: ג'ניפר אניסטון מסתובבת ערומה בדירה. פרייסלס.בונוס: ג'ייסון בייטמן על תקן המטפל הזוגי\החבר הטוב.לשמוע עם: "Owner of a Lonely Heart" של Yes.למי יש כוח לזה? ריב לדוגמה מתוך "הצד שלו, הצד שלה":

הדשא של השכן: "הוואלס האחרון" (2011) לשרה פולי יש תכונה מגונה - היא לוקחת את הלב שלך, מקיפה אותו בזהרורים יפהפיים ואז מרסקת אותו לחתיכות מבלי להביט לאחור. "הוואלס האחרון" מציב לדור השפע סדין אדום מול העיניים: מה קורה כשיש לך הכל ואתה רוצה עוד? ומתי זה מספיק? למרגו (מישל וויליאמס) יש הכל – בית נפלא, בעל מקסים (סת' רוגן) ואינטימיות שאלפי רווקות תל אביביות יהרגו בשבילה. היא מצידה מתאהבת בשכן המסתורי ממול, נטול ההכנסה הנראית לעין אך בעל נפש אמנותית. לאן זה יוביל? אתם כבר יודעים את התשובה.סצנות לקחת הביתה: סצנת הפיפי בבריכה וכמובן הלונה פארק בחושך על רקע צלילי פופ דביקים.בונוס: שרה סילברמן על תקן אמא אלכוהוליסטית.לשמוע עם: "video kill the radio star" של The Buggles.פחד מ-Connections. קטע מתוך "הוואלס האחרון":מפרקים את הבית: "מלחמת רוז ברוז" (1989) הקומדיה השחורה שביים דני דה ויטו בכיכובם של קתלין טרנר ומייקל דאגלס, צריכה להיות מחולקת כחומר למחשבה בעת הרישום לחתונה ברבנות. זוג עשיר, מאוהב ומושלם מחליט להתגרש והופך את ההתגששות על הרכוש המשותף לאירוע רב נפגעים. הסרט היה מועמד לפרס גלובוס הזהב בקטגוריית הקומדיה, וגם שני השחקנים הראשיים בהופעות מטורפות זכו לכבוד של מועמדות באותו טקס.סצנות לקחת הביתה: הריב על הנברשת שדרש עשרות טייקים. בונוס: דה ויטו בתפקיד חייו.לשמוע עם: "Pretty Lady, Lovely Lady" של Nicky Addeo

נישואין הם כמו שבץ. הטריילר של "מלחמת רוז ברוז":מתגרשות ומתרגשות: "מועדון האקסיות" (1996) אהבות ופרידות לא שייכות רק לצעירים. מה קורה כשהבעלים של בט מידלר, דיאן קיטון וגולדי הון מחליפים אותן במודלים צעירים יותר או סתם מתנהגים כמו פוצים? הבחירה להציג שלוש נשים בוגרות (יש שיקראו להן דיוות) בקומדיה הזו התבררה כהחלטה טובה גם מבחינה כלכלית, והסרט הפך להצלחה מסחררת ואפילו הוקרן במעגלי העצמה לנשים. מסע הנקמה של שלוש האקסיות בבעלים היא יצירה קולנועית משעשעת שמדברת יותר על כוח נשי וההתמודדות עם העובדה שאהבה נגמרת. סצנות לקחת הביתה: גולדי הון מתפרעת עם הבוטוקס.בונוס: מגי סמית', כרגיל, עושה לכולן בית ספר.לשמוע עם: "you don't own me" של Lesley Gore.

לא עובדות בשביל אף אחד. הנשים של "מועדון האקסיות":

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ