מור דרעי, עכבר העיר
מור דרעי, עכבר העיר

"אסור שבאמנות יהיה 'טאבו', מותר ליוצר שמגדיר את עצמו פלסטיני לקבל תקציב ממשרד התרבות והספורט. אין מה לעשות, יש פה מיעוטים בעלי זהויות לאומיות משלהם ומטופש להתווכח עם זה", אומרת ריימונד אמסלם. השחקנית מככבת בתפקיד הראשי בסרט הישראלי "סוף עידן התמימות" שעולה בימים אלה לאקרנים. בשונה מאמנים ישראלים שבמקרים רבים נמנעים מלהביע את דעתם בנושאים פוליטיים, ובייחוד לאחר כניסתה של שרת התרבות מירי רגב לתפקיד, נדמה שאמסלם מרגישה נינוחה יותר בתוך הדיאלוג הפוליטי-תרבותי, מספקת תשובות מוקפדות, בלתי מתחמקות ומציגה פרסונה מגובשת. "תארי לך שעכשיו היה בארץ משטר זר, והיו אומרים לי תמחקי את הסממנים המזרחיים שלך ותשני את השם שלך מריימונד אמסלם למשהו אחר, ממש כמו שעשו להורים שלנו כשעלו לארץ", היא אומרת. "אבא שלי החליף את השם מ-ויקטור לחיים. הניסיון למחוק ולהדיר את השפה הערבית, שהם לאו דווקא מהלכים שרגב הובילה, אלה מקומות שכואבים לי. אני זוכרת שבילדותי צפיתי בחדשות בערבית, תכניות אירוח וסרטים, והיום מתקשים להקים ערוץ בערבית, וכמו שיש היום ערוץ ברוסית, לא ברור לי למה תוקעים גלגלים לאוכלוסייה שמנסה לחיות פה".» סוף עידן התמימות - לכל הפרטים ומועדי הקרנה» "בגיל 40 ניצחתי את המערכת" - ראיון עם יחזקאל לזרובומה את חושבת על הכניסה שלה לתפקיד?"רגב רק נכנסה לתפקיד. זה נכון שהיא באה מהקשת הפוליטית המנוגדת לי, וכן והיו התבטאויות בעבר שהכעיסו אותי עד מאוד, אבל אני חושבת שצריך לתת לה את המקום לבצע את התפקיד שלה. היא יכולה להיות שרת תרבות מצוינת והיא יכולה גם לא. זה מאוד תלוי בה. אני מאחלת לה בהצלחה והלוואי שתהיה השרה של כולנו, שבזכותה הקולנוע יפרח עוד יותר. היא יכולה להיות מנהלת אדירה".אמסלם (37) היא שחקנית קולנוע, תיאטרון וטלוויזיה בעלת קריירה שמתפרשת על פני 13 שנה. היא זכורה בין היתר בזכות תפקידיה ב"נויורק", "טקסי דרייבר" ו"רביעיית רן", "שלוש אמהות","רסיסי אהבה" ו"אחותי היפה", שזיכה אותה ב-2011 בפרס אופיר בקטגורית שחקנית המשנה הטובה ביותר. במאי האחרון יצא הסרט "תפוחים מן המדבר", המבוסס על ספרה של סביון ליבכרט בו גילמה אישה חרדית לצדו של שלומי קוריאט. בנוסף, לקחה חלק בהפקות בינלאומיות ביניהן "חקירה מעבר לקווים" של גאווין הוד מ-2007, בכיכובם של שחקנים מהשורה הראשונה כדוגמת מריל סטריפ, ג'ייק ג'ילנהול וריס ווית'רספון.דעתנית, רהוטה ואינטליגנטית. ריימונד אמסלם (צילום: מנחה נופה)עלילת הדרמה "סוף עידן התמימות" שהייתה מועמדת לפרס אופיר בקטגורית הסרט הטוב ביותר לשנת 2013, מתרחשת בשנת 1966 בירושלים. הבמאית וידי בילו ליהקה את אמסלם לתפקיד של רותי, אישה מסוגרת שמבלה את יומה במיטה בקריאת רומנים שבעלה אלי (יחזקאל לזרוב) מחליף עבורה בספריה. מיכל, בתם בת ה-11, בודדה ומשועממת, נאלצת לחפש תשומת לב ועניין בקרב דיירי הבניין. יום אחד, כשרותי מחליטה לצאת מהמיטה, השקט והרוגע המדומה ששרר בבית, מופר ומתערער. אותנטיות ירושלמית. "סוף עידן התמימות" - טריילר:העלילה מתרחשת שנה לפני מלחמת ששת הימים, איך את תופסת את המסר הפוליטי בסרט?

"ירושלים דאז הייתה מחולקת, ואנשים התנהלו באופן נורמלי לחלוטין. הדבר הזה שאנשים כל כך חוששים מפניו היום -  לחלק את ירושלים - נמצא בסרט בצורה מאוד עדינה. אנשים ניהלו את חייהם ממש כמו שאנחנו מנהלים עכשיו. איומים ביטחוניים קיימים גם כשירושלים מאוחדת. הקושי מהסכסוך עצמו היה גם אז וגם עכשיו, גם לפני שהיא חולקה וגם אחרי".

נושא הכיבוש היה עניין  מדובר אצלך בבית?"כן. למרות שאני באה ממשפחה שרובה מחזיקה בדעות ימניות, יש כבוד למקום הזה שניתן לפתור ולחסוך בחיי אדם".לבמאית וידי בילו הייתה עמדה ברורה שהנחתה אותה בייצוג של ירושלים?

"ללא ספק. הייתה גם סצנה שלא הוכנסה לסרט ובה המשפחה הולכת לראות את הקרקע שעליה יבנו את הבית החדש. הקרקע הזאת נמצאת באופן מובהק בשכונות החדשות של ירושלים, שהלבינו אותן בסופו של דבר. כמו שנעשה בפסגת זאב – אמנם מאוחר יותר, אבל זה רמז לבאות. ההורים שלי גרו בפסגת זאב כשהיינו קטנים, ואני זוכרת שהרבה פעמים היה דיבור בחדשות שאולי יום אחד בהסכמים יצטרכו לפנות. למרות שזה לא מוגדר בכלל כהתנחלות, אבא שלי תמיד אמר שאם נצטרך ללכת – נלך"."האמנות חשובה לי, אני לא אוהבת את הפאוזות ממנה". (צילום: מנחה נופה)כשאמסלם נזכרת בעבודה עם בילו, עיניה נוצצות והיא הופכת רצינית יותר. "הדמות והעבודה עם וידי הייתה מיוחדת עבורי", היא מגלה. "היא פיסלה איתנו ביחד את הסרט. מצד אחד היא מביימת מאוד מדויק, עד לרמה שהיא מבקשת מה ואיך לעשות עם היד, איך לחלק את הדיבור ואיך לנוע בסצנה – מה שאני לא רגילה אליו. זה היה מאתגר ויפהפה. ומצד שני היא עושה את זה בהמון כבוד לשחקן, אם יש לי התנגדות היא נשקלת. היה שיח אומנותי מאוד מעניין".מיניות, אמהות ויחזקאל לזרוב היא גדלה בירושלים ואת שנות ה-20 העבירה בבית הספר למשחק של "ניסן נתיב". את דרכה בתעשייה המקומית היא סללה בעבודה קשה ומסירות, וכך גם הדרך לראיון, אותה עשתה ממודיעין, בה היא מתגוררת בשנים האחרונות עם בעלה, שי, והתינוק החדש מתיא חיים.

לאחרונה הפכת אמא בעצמך, איזו מן אמא את לעומת רותי?"אני חושבת שהרבה פעמים אנחנו משחזרים את חווית הילדות שלנו עצמנו. כנראה שברותי גם לא נגעו יותר מידי ולא גילו אהבה. באותה תקופה היה הרבה יותר דיסטנס בין הורים לילדים, זה משהו שבכל דור משתפר. היום כשאני אמא אני מלאת הערכה וסליחה להורי, זה משהו שנפתר אצלי בבת אחת. אני כל כך מבינה את המורכבות של זה, את הפחד מלטעות והחשש המתמיד שאתה אחראי לגורל של מישהו, אתה לא תמיד פועל נכון. זה ניסוי וטעייה"."אמהות זה ניסוי וטעייה". ריימונד אמסלם (צילום: מנחה נופה)

רותי תופסת את מיכל מאוננת על המעקה בחדר המדרגות, היא מתרגזת מהר ושולחת אותה לחדר במקום לנסות לדבר איתה על זה – למה את חושבת שהיא התנהגה ככה?

"זה הגעיל אותה. אני בחרתי תגובה לא רציונאלית לרותי, זה גם משהו שהיא עושה  בפומבי ובגיל צעיר, למרות שזה טבעי וסביר להניח שרותי נהגה כמוה כשהייתה צעירה, אך למוח יש נטייה להדחיק ולסדר. זה דוחה אותה כי היא במקום שלא מכבד את המיניות שלה בעצמה, זה שם לה תמונה שקשה לה להתמודד איתה".יחזקאל לזרוב גילם את בעלך בשני סרטים, ב"רסיסי אהבה" הוא היה בוגדני, שתלטן ואלים, ובסרט הנוכחי הוא רגוע יותר אך עדיין שתלטן וחושש לאבד את מקומו. איך את תופסת את השוני בין הדמויות?"העבודה איתו מרתקת. יש לו כל כך הרבה נשמה וכל כך הרבה שכל שמשתלבים יפה יחד. ב'סוף עידן התמימות' הוא גבר פטריארכלי, שלא מכיר שום צורת חיים אחרת, וחושב שאם אשתו יוצאת לעזור בכלכלת הבית זה מעיד על כישלון שלו. זה בן-אדם עם המון כבוד שמנסה להחזיק את הכל על מי מנוחות. הוא יודע שרותי מאוד שברירית, ומלבד זה שהוא לא רוצה שהאגו שלו ייפגע, הוא מפחד שהיא תיכשל ותקבל את זה לא טוב. שלא ירצו אותה, שידחו אותה. היינו מצפים שהוא יפרגן ויאמין בה, אבל רוב האנשים שאוהבים אותנו הם אלה שדווקא מראים לנו את המראה השלילית של היכולות שלנו. הרבה פעמים זה ההורים שלנו או האנשים שאנחנו הכי אוהבים". ליחזקאל יש הרבה נשמה ושכל שמשתלבים יפה. "סוף עידן התמימות" (צילום: יח"צ)אין כמעט יחסי אישות ביניהם, הזוגיות שלהם מצטיירת כעייפה, כזאת שאיבדה את הניצוץ.

"הם כבויים מינית. אני לא יודעת לענות עד סוף אם זה האופי שלהם, או שהם אנשים שהחיים עייפו אותם. הם המון שנים יחד, לפעמים יש משברים, החיים הם לא פס חלק. אנחנו פוגשים אותם בנקודת זמן שלדעתי אחריה הם זוכים לרנסנס. ההתעקשות של רותי והעמידה על שלה, מראה לו שהוא יכול להסיר את הדאגה ולשחרר".היה לך קל להיכנס לנעליים של אישה בסוף שנות ה-60?"תמיד הייתי מסתכלת על השנים באותה התקופה במעין ערגה של פספסתי משהו, אבל מתברר שהדבר היחיד שפספסתי זה אולי לעשות דברים בפעם הראשונה. זה היה מאוד קשה לתפקד כאישה. אמנם הייתה אופנה מצוינת, אבל היו סכמות חברתיות מאוד מגבילות ומקשות, כל אישה שסטתה במעט מהסטטוס קוו כבר הפכה לפורצת דרך. אבל  מה כבר רותי עשתה? הלכה לעבוד אצל עורך דין, ענתה לטלפונים וסידרה תיקיות. היום זה נשמע לנו מגוחך. באיזשהו מקום יצא שאנחנו היום עובדות כפול. האמנות חשובה לי, אני לא אוהבת את הפאוזות ממנה, אבל לפעמים הן מתבקשות לטובת הקמת משפחה. אימהות זה תפקיד קשה ומורכב, אבל מאוד מתגמל". אימהות זה תפקיד קשה ומורכב, אבל מאוד מתגמל. (צילום: מנחה נופה) 10 שאלות על קולנוע

1. איזה במאי את מעריכה? "לארס פון טרייר ודיוויד לינץ'"2. מי השחקניות האהובות עלייך? "רונית אלקבץ וטילדה סווינטון"3. מי המודל לחיקוי עבורך?  "השנה זו אנגלה מרקל, קאנצלרית גרמניה, שלא מפחדת לחלוק את העושר בארצה עם זרים ולפתוח את שעריי הלב לפליטים הרבים, ששוטפים את אירופה, ובו בזמן היא גם נלחמת בגזענות בראש מורם"4. מהי השאיפה הבאה שלך במקצוע? "להתמודד עם הסיזיפיות שבכתיבה"5. מהו הסרט הישראלי האהוב עלייך?  "'עאטש' (צימאון) של תאופיק אבו ואיל, 'צלקת' של חיים בוזגלו והסרט 'שלושה ימים וילד' של אורי זוהר".6. סרטי בורקס – כן או לא? "כן. ובייחוד 'גבעת חלפון אינה עונה'"7. סרט שנרדמת בו באמצע?"לצערי זה קורה הרבה בזמן האחרון בגלל האמהות הטרייה וחוסר בשעות שינה, לאו דווקא בגלל הסרט"8. עם איזה שחקניות היית רוצה לשבת לארוחת ערב?"שארלוט רמפלינג ושארלוט גינסבורג, בטוח שיהיה מעניין עם שתיהן"9. סרט שאת מצטערת שלא שיחקת בו בעצמך? "הסרט הצרפתי 'בטי בלו'"10. סרט שהצחיק אותך? "הקול בראש"» סוף עידן התמימות - לכל הפרטים ומועדי הקרנה

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ