אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פסטיבל הסרטים חיפה 2011: מתיחות בגבול הצפוני

למרות תחרות ישראלית בעייתית, פסטיבל חיפה היה מעולה: בין אם בזכות הקהל הרב שבא להנות מקולנוע והרים את האווירה, ובין אם בזכות פנינים כמו "דרייב", "היו זמנים באנטוליה" ו"ריחוק"

תגובות

היה צריך לעלות לכרמל כדי להבין איזה אירוע נפלא היה פסטיבל חיפה ה-27, שהסתיים ביום שבת. מכניסת החג הראשון הפכה חיפה ליקום של קולנוע עם מספיק סרטים כדי שכל אחד יוכל למצוא את מה שהוא מחפש ויותר מזה.

קסמם של פסטיבלים כגון זה הוא בכך שלכמה ימים נדמה שהקולנוע הוא הדבר החשוב ביותר בעולם ויתרה מזו – הדבר שהכי מחבר בין אנשים. רבבות של אנשים פקדו השנה את הפסטיבל והיה תענוג לראות איך עולה עם ישראל ברגל ללא יותר מאשר צפייה משותפת בסרטי קולנוע עלילתיים ותיעודים מהארץ ומהעולם, מחליף חוויות, ממליץ (ומזהיר) מפני סרטים ואירועים. בערב גם היה אפשר להתיישב על כסא ולצפות בסרטי האחים מרקס וממתקים נוספים בחינם מחוץ לכניסה הראשית לסינמטק.פסטיבל הסרטים חיפה 2011 - כל הפרטים"לא רואים עליך" הוא הזוכה הגדול של התחרות העלילתיתבסופו של דבר, התחרות הישראלית הייתה אכזבה גדולהמי חשב שאסי דיין גמר את הסוס?"דרייב" הוא משיאי פסטיבל חיפה עד כהסיכום הסופ"ש הראשון בפסטיבלמה לראות בפסטיבל הסרטים חיפה 2011?כך נפתחו 10 ימי קולנוע: סיכום ערב הפתיחה

עם זאת, לעיתים ניתן היה לגרד בראש מול כמה מהשיבוצים התמוהים של סרטי הפסטיבל באולמות השונים. כך "אריראנג" המדובר של קים קי-דוק, שזכה להמלצות מכל פינה עוד לפני יריית הפתיחה, הוקרן פעמיים באולם הסינמטק הצנוע מדי. החלטה תמוהה נוספת הייתה שיבוץ סרט האקשן המסחרי "החוב" פעמיים באותו יום באולם האודיטוריום רחב הידיים, דבר שמסמס קצת את תחושת הסינפיליה והפך את האודיטוריום ליום שגרתי ביס-פלאנט. לעומתו, "טרה פרמה", שגרם לעשרות אנשים לטפס זה על גבי זה בניסיון לתפוס מושב באולם, הוקרן רק פעם נוספת אחת באולם קריגר המרוחק.וייב של הקרנה מסחרית רגילה. "החוב":

עוד מילה אחת של טרוניה חייבת להגיע אל מנהלי האולמות בעקבות היחס הסלחני מדי למאחרים. זה נכון שלעיתים איחורים נגרמים כתוצאה מטעות או בעיה כלשהי, אבל הסדרנים המשיכו להכניס אנשים לעיתים גם 10 דקות לאחר תחילת הסרט, וכיוונו אותם למושבים בעזרת פנסים מסנוורים. אחר כך המשיכו מחזיקי הכרטיס להתלונן על מישהו שאולי התיישב במקומם באולם החשוך או לפענח בקול רם מה קרה בסרט עד עכשיו. התחשבות באותם מאחרים – חיובית ככל שתהיה - באה על חשבון שאר הצופים שלא עשו ששום דבר מלבד להגיע בזמן.

מעבר ל"היו זמנים באנטוליה", שכבש גם את פסטיבל ירושלים ועדיין מחזיק בתואר סרט השנה נכון לרגע זה, פסטיבל חיפה נתן הזדמנות – לעיתים חד פעמית – לתפוס על מסך גדול כמה מהסרטים הטובים ביותר שנצפו לאחרונה. חוויה מסחררת ולא פשוטה לצפייה הייתה "דרייב" שעוד ייצא להקרנות מסחריות במהלך השבועות הקרובים בארץ. יצירתו של הבמאי הדני ניקולס וידין רפן היא עבודה מאתגרת שנדרש לה זמן להתניע, אבל הופכת לרכבת הרים סוחפת של אלימות וסגנון.

האירופאים, כרגיל, יודעים מה הם עושים "הפלנטה הבודדה ביותר" כלא זוג צעיר ומדריך טיולים בתוך נופיה עוצרי הנשימה של גיאורגיה. חני פירסטנברג וגאל גארסיה ברנאל הובילו סרט מרומז וקשה לצליחה אך מהפנט ואינטילגנטי. קשה לי לחשוב על המפיץ שיסתכן בהפצת סרט כזה בארץ וזה מצער מכיוון שצפייה בו שלא על מסך גדול תהיה בגדר עוול נורא.

זוכה פרס מצלמת הזהב בפסטיבל קאן האחרון, "עצי השיטה" הארגנטינאי, יצא בערך מאותה נקודת הזנקה של "הפלנטה הבודדה ביותר" וגם הוא מתאר סיפור אנושי ועדין על קשר  שנרקם בין נהג משאית ומהגרת עם תינוקת קטנה. קשה לתאר כמה הסרט הזה יפה בתיאור התהליך הפנימי של הדמויות והתקרבותם זה לזה. סצינת הסיום שלו היא אולי מהמרגשות של הפסטיבל. עוד שני סרטים שבלטו באיכותם וטוב יעשה אם יימצא להם מפיץ בארץ הם "גברים חופשיים" על ידידותם של שני בני מהגרים אלג'יראים בצרפת של ימי הכיבוש הגרמני; ו"אומץ" המפתיע מפולין ובמרכזו גבר שרגע אחד של שיקול דעת מוטעה ופחדני משבש את שגרת חייו.כן, יותר שווה מ"הפסנתרן". אדריאן ברודי ב"ריחוק":מארצות הברית בלטו "משתף פעולה" ו"ריחוק". הראשון הוא סרט הביכורים של השחקן מרטין דונובן.  למי שלא התייאש במערכה הראשונה והבעייתית של הסרט, חיכה בהמשך סיפור שונה לחלוטין ממה שנדמה בהתחלה. השחקן דיויד מורס, המגלם בסרט גבר אבוד ומסוכן, ביצע בו את אחד התפקידים המרשימים ביותר בקולנוע של 2011.

"ריחוק" הוא סרטו העלילתי השני של טוני קניי אחרי "אמריקה איקס". סרטו הנוכחי, בכיכובו של אדריאן ברודי בתפקידו הטוב ביותר עד כה, אמנם נוטה להתפלש בסבל וכאב לעיתים יתר על המידה, אבל נשאר אחד הסרטים המטלטלים שהוקרנו בפסטיבל והציל במעט את כבודו של הקולנוע האמריקאי. דווקא רומניה – שבשנים האחרונות מיצבה את עצמה כחממה לקולנוע איכותי ורב שבחים - הייתה זו שאכזבה עם סרטים כלל לא מסעירים כגון "בדרך חזרה" ו"מורגן" (נציגם לאוסקר).

את הענקת הפרסים לתחרות הישראלית היה אפשר לכנות אנטי-קליימקס אם רק הייתה איזשהי תנופה שתוביל לרגע הזה. למרבה הצער, רוב הסרטים הישראלים בתחרות הראשית הוכתרו כאכזבה במהלך הפסטיבל ולהוציא את סרטו של ערן קולירין "ההתחלפות" – שגם הוא זכה לתגובות מעורבות – קשה להצביע על איזושהי פסגה קולנועית. הסרט זכה רק בפרס השחקן שהוענק לרותם קינן הנפלא, וצלם הסרט שי גולדמן זכה בפרס על תרומה אומנותית גם בזכות עוד שני סרטים שצילם בתחרות "ברקיע החמישי" ו"אנחנו לא לבד". גולדמן, ראוי לציין, זכה בפרס הצילום גם בירושלים בשנתיים האחרונות (על "השוטר" ו"המשוטט"). באקט תמוהה למדי הוענק פרס על תסריט מצטיין לאסי דיין וסרטו "ד"ר פומרנץ" על אף שהסרט עצמו כלל לא היה חלק מהתחרות בעקבות ניגוד אינטרסים כתוצאה מכך שמפיק הסרט, אייל שיראי, הוא גם מפיק הפסטיבל. הזוכה בפרס הגדול של הפסטיבל, פרס הסרט הטוב ביותר, היה סרטה של מיכל אביעד "לא רואים עלייך", בוגר פסטיבל ברלין האחרון, שגם ניכס לעצמו את פרס השחקנית ליבגניה דודינה.

כיממה לאחר טקס הנעילה, הסתיימה ההקרנה האחרונה של פסטיבל הסרטים ה-27 שנפתח עם הפוליטיקה האמריקאים ונסגר עם מגיפה משתוללת. השלטים הגדולים יקופלו וחיפה תחזור לשגרה, לפחות ל-11 החודשים הקרובים.פסטיבל הסרטים חיפה 2011 - כל הפרטים

*#