פסטיבל חיפה 2012: השוליים עוברים למרכז

שלושה סרטים ישראלים חדשים ומשוחררים, גל קולנוע עצמאי ששוטף את התעשייה כבר למעלה משנתיים ותוכניות לעתיד. ראיון עם מרט פרחומובסקי ואלעד פלג, מקימי מסגרת ה"פרינג'ידר" בפסטיבל הקולנוע החיפאי

אור סיגולי, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אור סיגולי, עכבר העיר

בין כל האולמות והמסכים בפסטיבל חיפה מתרחש אירוע קטן ומיוחד – ביום שלישי ה-2 לאוקטובר, יהפוך מועדון הביט שבגן האם, הסמוך למתחם המרכזי של הפסטיבל, לאולם הקרנה לכל דבר. יוצגו בו ארבעה וחצי סרטי קולנוע ישראליים מהסוג שעולם הקולנוע המקומי עדיין מנסה להגדיר. האירוע נקרא "הפרינג'ידר – מפגן הקולנוע העצמאי" והוא מתרחש זו השנה השנייה בחסות פסטיבל הסרטים של חיפה.

» פסטיבל חיפה 2012 - כל הפרטים» מה לראות בפסטיבל חיפה - כל ההמלצות

כמו בשנה שעברה, יוקרנו שלושה סרטים שאיש עוד לא ראה במסגרת התחרותית, כמו גם הענקת התואר "אביר הפרינג'" ליוצר המייצג את קולנוע השוליים. בשנה שעברה קיבל את התואר הבמאי, השחקן והתסריטאי גור בנטביץ' והשנה תתהדר בו הבמאית/תסריטאית/שחקנית רוני קידר, שסרטה ג'ו + בל היה מועמד לפרס הסרט הטוב ביותר בטקס פרסי אופיר האחרון. ב"פרינג'ידר" יוקרנו שלושה סרטים בהקרנת בכורה עולמית: המותחן הפסיכולוגי "גולדברג ואייזנברג" של אורן כרמי, ושני המוקומנטריים  "רשימות קצמן" של אמנון וינר ו"אני ביאליק" של אביב טלמור.

סוג של "זליג" ישראלי? "רשימות קצמן" - הטריילר

מאחורי המיזם עומדים שניים: מרט פרחומובסקי ואלעד פלג שהאירוע הזה מייצג את אחד השיאים של עבודתם הכלל שנתית שכוללת גם מסגרת תמיכה אלטרנטיבית בסרטים - "קולנוע פרינג'" שהקימו יחד. את אירוע הפרינג'ידר הם הפיקו כדי לייצר מסלול הקרנה שיחגוג את סרטי שוליים שהפצה מסחרית בבתי הקולנוע היא משהו מאוד לא מובן מאליו בשבילם. "הפצה באופן כללי בארץ היא משהו בעייתי" אומר פרחומובסקי, "בגלל עניין הקומפלקסים הסרטים האלה קצת נבלעים. קהל היעד לקולנוע הזה הוא הקהל שלא מגיע בדרך כלל לסרטים ישראלים, קהל יותר צעיר ויותר מעודכן. צריך להבין איך מגיעים אליו. השטח בוער בשאלות האלה. כרגע רק הסינמטקים מבינים את היכולת של הסרטים האלו".

למה אתם מרגישים שיש צורך בסוג כזה של  קולנוע בארץ?פרחומובסקי: "הקולנוע האלטרנטיבי משפיע גם על הקולנוע הממוסד, כמו למשל עם 'הנותנת' ו'השוטר', סרטים שהם יותר על הגבול. סרטים כאלה, שמבטאים משהו שונה, היה קשה למצוא בקולנוע הישראלי עד לפני שנתיים. השפעת הפרינג' פותחת כיוונים יותר מיוחדים". הוא ממשיך ומונה סיבה נוספת: "התחושה שלי כשסיימתי ללמוד הייתה של מונוליתיות. הרגשתי שאין לי יותר מדי דוגמאות לקולנוע שאני רוצה לעשות בהיסטוריה של קולנוע הישראלי. הסרטים הישראלים די דומים אחד לשני ויש קו מסוים, משוכתב וסגור. הסרטים היותר אוונגרדיים שבודקים את שפת הקולנוע יקבלו פחות תמיכה ואם אתה רוצה לעשות סרט בארץ אז כדאי שתמצא איך להכנס במוסכמות הקיימות ולהגדיר עצמך באופן קצת אחר כמו למשל קוסאשווילי והגרוזינים".

פתרון אפשרי היה הקמת מסגרת מיוחדת. פרחומובסקי מתאר את הדרך לחיפה: "אחרי שהקמנו את 'חברת קולנוע פרינג'' רצינו ליצור מסגרת הקרנה לסרטים שנעשים מחוץ לממסד", הוא מסביר. "נתקלתי בחזון התחרות 'השבועיים של הבמאים' בקאן והופתעתי לגלות שהם השתמשו במונח שחשבנו שרק אנחנו השתמשנו בו: fringe innovating filmmaking. רציתי לעשות את 'השבועיים של הבמאים' שלנו, של הקולנוע העצמאי פורץ הדרך, בצד הפסטיבל. פנינו לפנינה בלייר מפסטיבל חיפה והיא התלהבה מהרעיון. אחר כך חשבתי לעצמי שאולי אנחנו לא צריכים להיות מחויבים רק לסרטים שאנחנו ב'קולנוע פרינג'' הפקנו ולפתוח את זה גם לסרטים אחרים שנעשו באותה הדרך".

הפרינג' עובר מהתיאטרון גם לקולנוע

"הבחירה במילה פרינג' - מונח שמגיע דווקא מהתיאטרון - היא משהו שאני תופס כקצה. אומנות שהולכת פחות על הסדר הקיים, מנסה לשבור מוסכמות, מציע אלטרנטיבה." מבהיר פרחומובסקי (32). לקיחת המונח מהתיאטרון והבאתו לעולם הקולנוע לא נראית מוזר בהקשר שלו, עם תואר ראשון בקולנוע ותואר שני בתיאטרון. כיום הוא עובד על הפרויקט המונומנטלי "מאגר עדויות הקולנוע הישראלי" בו מתראיינים אנשי מפתח מתולדות התעשייה המקומית לטובת מאגר אינטרנטי שישמש כדברי הימים של הקולנוע הישראלי.

שותפו, פלג (36), מעולם לא למד קולנוע באופן מסודר, אבל נמצא בתחום כמעט עשרים שנה. הוא ערך סרטים תיעודיים, ניהל את תכניית סינמטק שדרות בימיו הראשונים, עסק בפרסום, ניהל תוכן בפסטיבל שדרות ולאחרונה פתח חברת הפקות עם חגי ארד שמתעסקת בדוקו ועלילתי, כמו גם בהפקת פסטיבל אייקון TLV, שם יזם מסלול לעידוד ופיתוח תסריט ז'אנרי בסיוע קרן רבינוביץ'.

מימין: אלעד פלג ומרט פרחומובסקי. (צילום: יח''צ)

את מסגרת התמיכה האלטרנטיבית שלהם הקימו השניים בעקבות התסכול מתהליך ההגשה לקרנות והתמורות שחלו בקולנוע הישראלי. "רצינו לבנות בסיס שממנו יהיה אפשר ליצור קולנוע עצמאי ודל תקציב", מספר פרחומובסקי. "הייתי מאוד מתוסכל מתסריטים שאובדים איפשהו בהגשה לקרנות. לפני שנתיים או שלוש הייתה לי הרגשה שדברים משתנים, אנשים לא מחכים לקרנות בשביל לקום ולעשות – יש  ניצנים לקולנוע עצמאי והרעיון היה לייצר משהו שיעזור להרים את סרטי השוליים. חשבנו איך אפשר לעשות את הדבר הזה והגענו למסקנה שאנחנו נגבש ונחלק חבילת תמיכה שמורכבת ממענק כספי קטן שמגיע מקרן הקולנוע".פלג מפרט: "הדבר הכי חשוב שגייסנו למיזם זה אנשי צוות. זה בעצם הטריק של השיטה ומה ששונה ממה שאנחנו עושים. גייסנו אנשי צוות מנוסים בין אם אלו עורכים, צלמים, אנשי סאונד, תאורה. רשימה של 25 אנשים שהסכימו לתת 15 ימי עבודה על הסט. הם אלה שבעצם בוחרים את הפרויקטים. הבמאים מגישים תסריט ובוחרים מתוך הרשימה את האנשים שאיתם הם רוצים לעבוד. אנשי הצוות שאליהם נשלחים התסריטים בוחרים באילו פרויקטים הם רוצים להיות חלק והתסריט שזוכה ברוב התמיכה עולה לשלב הבא. כל זה קורה דרך אתר האינטרנט שלנו".

לא זכה באור מן ההפקר. "אני ביאליק" - הטריילר:

מהי ההגדרה לאותו קולנוע פרינג' שעומד במרכז החזון שלכם במסגרת שהקמתם ובפרינג'ידר?פרחומובסקי: "מה שאני מרגיש, וזה תקף לרוב הסרטים העצמאיים, זו האלטרנטיבה. הם עוקפים את המיינסטרים משני כיוונים: מצד אחד יש הכיוון ההאוונגדרי הפיוטי, שוברי הנראטיב. כמו 'יותר איטי מלב' או 'מלח ים'. מצד שני יש את הסרטים הז'אנרים: סרטי אימה, פשע, קומדיה רומנטית. רוב הסרטים שאנחנו מגדירים כפרינג' נופלים לאחת משתי הקטגוריות האלה".

הקולנוע הישראלי יוצא לעצמאות

בשנתיים האחרונות הקולנוע העצמאי, זה שנעשה על ידי יוצרים צעירים שסירבו לחכות למימון ויצאו לעשות את הקולנוע שהם חייבים לעשות, הביא לא מעט מהסרטים המרעננים והמעניינים ביותר של העת האחרונה. "כלבת" של אהרון קשלס ונבות פפושדו שיצא בסוף 2010, למשל, הביא להתעניינות עולמית בסרטי אימה ישראליים אחרי סבב פסטיבלים מפואר; הקרנות חצות לסרטי קולנוע עצמאיים בפסטיבל קולנוע דרום לפני שנתיים - בו הוצגו "ג'ו + בל", "פלנטה אחרת", "חתולים על סירת פדלים" ו"2 בלילה" - הפך להיות שיחת היום בקולנוע המקומי. פרחומובסקי מפנטז: "העשייה הקולנועית הופך לנגישה יותר כיום וזה יעלה את האפשרות שיהיו סרטים כאן מאוד טובים. הקולנוע יצעד קדימה. זה יכול להביא לדברים גדולים".

הצד האפל של ישראל. קטע מתוך "גולדברג ואייזנברג" (זהירות, ספוילר)

אתם שמחים שפסטיבל שדרות פתח גם הוא מסלול לקולנוע עצמאי כמו זה שאתם ייסדתם בחיפה?פלג: "ככל שיהיו יותר במות ומקומות שהקולנוע הזה יוצג כן ייטב. מגישים לנו בערך 10-12 סרטים בשנה והם מקבלים כמות דומה. בסופו של דבר אנחנו מקבלים רק שלושה לתחרות והם גם פחות או יותר. זה אומר שיש מספר סרטים שלא מקבלים במה פסטיבלית ובגלל שגם ככה מספר המסכים מצומצם בארץ, הסיכויים שלהם להיות מוקרנים מאוד נמוכים. זה בעיניי האישיו המרכזי שצריך לטפל בו כרגע."פרחומובסקי: "זה אכן יוצר תחרות. אנחנו צריכים להלחם על הסרטים והתבאסתי על סרטים שהם קיבלו ורציתי אצלנו, אבל זה מייצר מתח נכון, בעיקר באפיון הפסטיבל ואופן ההקרנה".

אז עכשיו כשיש מסגרת תמיכה לקולנוע פרינג' ואפילו שתי משבצות מיוחדות בפסטיבלים, מה צופן העתיד?פרחומובסקי: "יש עוד מה לשפר, עוד כספים לגייס ועוד אמצעים כדי שנוכל לתמוך בעוד סרטים. כבר היום הפסטיבל הציע לנו להתרחב אבל התקציב מנע מאתנו. השלב הבא הוא להתרחב ולנסות ליצור איזושהי מערכת של מקומות הקרנה מהסוג הזה, הפצה אלטרנטיבית וחללי הקרנה לסרטים עצמאיים באופן די דומה לפרינג'ידר בחיפה. אם לא נמצא פתרון להפצה אז כל ההשקעה בפיתוח והפצה די תתחרבש. אם לסרטים אין דרך להגיע אל הקהל בצורה מכבדת שאולי גם אפשר לראות ממה כמה גרושים - זה לא שווה כלום. אנחנו מאוד מקווים שזה יקרה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ