רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פסטיבל הקולנוע ירושלים 2011: סמוראי, סטלן ומלכת יופי נכנסים לסינמטק

האפוס האלים של טקאשי מייקה, ספוטלייט קולנוע איראני, קומדיית אינדי עם קאסט עשיר ובלה טאר אחד - גם לפני פרסום התוכניה המלאה של פסטיבל הקולנוע ירושלים 2011, כבר ברור: הולך להיות שמח

תגובות

שבועיים וחצי אמנם מפרידים בין התאריך של היום לבין פתיחת פסטיבל הקולנוע ירושלים 2011 ותוכניית הסרטים המלאה תיחשף רק ביום שישי הקרוב, אבל כבר עכשיו קיים מספיק מידע על ההיצע השנתי כדי להחליט האם להתחיל להתרגש. חובבי קולנוע יכולים להתחיל להתלבט – האם להסתפק בסוף שבוע בודד בבירה, או שמא לשריין לעצמם שבוע של צריכת סרטים כפייתית?פסטיבל הקולנוע ירושלים 2011 - כל הפרטים

בערב המסורתי שייערך ב-7 ביולי בבריכת הסולטן, יוצג על מסך עצום סרט הפתיחה של הפסטיבל. אחרי שבשנה שעברה הכו את הקהל עם "נקודת איסוף", סרט שואה סמי-כבד, חוזרים מארגני האירוע לטון בידורי והקליל יותר. למעשה, הם חוזרים עד לפסטיבל של שנת 2005, אז פתח את החגיגות "מלחמת העולמות" של סטיבן ספילברג. אז גם הפעם זה ספילברג, על ההפקה, וגם הפעם יש חייזרים בתפריט. כלומר, בהנחה שיראו אותם. אחרי הכל, הבמאי הוא ג'יי ג'יי אברמס ("אבודים", "סטאר טרק"), יוצר שמעדיף להסתיר מה שאפשר עד הרגע האחרון. הסרט המדובר הוא סופר 8, אחד מן הבלוקבאסטרים הכבדים של הקיץ, שמלבד חוצנים הוא מכיל גם סיפור התבגרות של נערים מפרבר אמריקאי תמים למראה. אברמס, מעריץ אדוק של ספילברג, מערבב בין הסגנונות של השניים: מצד אחד זה קצת "קלוברפילד", מצד שני זה גם קצת "אי.טי" ו"מפגשים מהסוג השלישי".

עוד בערב הפתיחה יזכו אורחי הפסטיבל המכובדים לאותות הוקרה. הבמאי ערן ריקליס והעיתונאי והמרצה לקולנוע נחמן אינגבר יהיו הנציגים המקומיים. מן הניכר יתכבדו בהוקרה הבמאי האיראני הגולה ג'אפר פנהי ("הבלון הלבן"), היוצר הקומי הצרפתי פייר אטקס, שיזכה למחווה מיוחדת בה יוקרנו חמישה מסרטיו והבשורה המשמחת מכולן - הקולנוען ההונגרי המבריק בלה טאר יגיע לפסטיבל אף הוא כדי להציג את סרטו האחרון, "הסוס מטורינו". טאר חתום על יצירות פאר כמו "הרמוניות וורקמייסטר" ו-”שטן טנגו" ולקרוא לסרטיו איטיים או מדיטטיביים יהיו בגדר אנדרסטייטמנט, שכן יצירותיו נעות ומתקיימות במימד זמן משל עצמן. טאר הוא במאי ממש לא קל לעיכול, אך אחד שהשפיע מאוד על במאים רבים – גאס ואן סנט, למשל, מציין אותו כ"השפעה אדירה" על הקולנוע שלו. "הסוס מטורינו" זכה בפרס דב הכסף בפסטיבל ברלין 2011. אורחים נוספים הם הבמאי האיטלקי ג'יאני די גרגוריו, הבמאי האמריקאי ג'סי פרץ (שיציג את סרטו החדש "אחינו האידיוט") ובמאי איראני נוסף שגלה ממולדתו, עלי סמאדי אהדי, שזהו לו ביקור היסטורי בארץ.בלה טאר הוא, אה, במאי קצבי ותזזיתי. "הרמוניות וורקמייסטר":קטנים, אבל הרבה

התחרות הישראלית - זו שהייתה ידועה כפרס וולג'ין ושונתה לפרס חג'ג' אשתקד - תפחה השנה בכמעט חמישים אחוזים. לא פחות מאחד-עשר סרטים עלילתיים יוקרנו במהלך עשרת ימי הפסטיבל. מאיה קניג עם “אורחים לרגע”, הדר פרידליך עם "עמק תפארת" והגר בן-אשר עם "הנותנת" (שמגיע טרי מפסטיבל קאן), מרכיבות משולש של במאיות, זאת לעומת אפס מתוך שמונה מתמודדים בשנה שעברה. לאחר קבלת הפנים הצוננת, בלשון המעטה, שקיבלה "הנותנת" בקאן, מעניין לראות איך יתקבל הסרט בארץ ואם הזוהר הצרפתי יספיק בשביל להרים אותו למעלה. בביקורת ב-Hollywood Reporter, למשל, צוינה בעניין העובדה שזהו הסרט ה"לגיטימי" הראשון שבו במאית מביימת את עצמה בסצינת סקס אמיתית (כפי שעשה בעבר, למשל, וינסנט גאלו ב"באני בראון"), אבל הסרט תואר כ"ריקני" ושעלילתו "דקה ומשוועת למימד נוסף". מאידך, ב"לה-מונד", העיתון היומי הצרפתי, הסרט קיבל תגובה אוהדת יותר ושובח על כך שהוא לא "מתפתה למוסרנות".

את החלק הגברי מייצגים: "אודם" של יהונתן סגל (שהוקרן בפסטיבל ברלין האחרון), "בוקר טוב אדון פידלמן" של יוסי מדמוני (זוכה פרס התסריט בפסטיבל סאנדנס), "השוטר" של נדב לפיד, "סלסה תל אביב" של יוחנן ולר, "רסיסי אהבה" של ניסים נוטריקה, "אוסטרליה שלי" של עמי דרוזד, "אחותי היפה" של מרקו כרמל ו-“איש ללא סלולרי" של סאמח זועבי – בקיצור, למרות העושר היחסי, רוב השמות כאן לא ממש מוכרים ובטח שאין כאן קרב ענקים כמו בשנה שעברה, אז התמודדו ראש בראש סרטיהם של ניר ברגמן, דובר קוסאשווילי ודורון צברי.אולי בבית יאהבו אותה יותר? "הנותנת":

תוכניית הסרטים הקצרים הבינלאומיים טרם פורסמה במלואה, אבל כבר עכשיו יש בה כמה שמות בולטים. "13 המתנקשים" של טאקאשי מייקה היפני – אחד מהבמאים המייצגים של הקולנוע הקיצוני שצמח במזרח הרחוק בעשור וחצי האחרונים. לצד סרטים כמו אלו של קים ג'י-וון ("I Saw the Devil") ופארק צ'אן-ווק ("שבעה צעדים"), מייקה הוא אולי הקשה מכולם: "Ichi the Killer", סרטו מ-2001, הוא כמעט בלתי ניתן לצפיה. "13 מתנקשים" דווקא לא עוסק ביאקוזה או ברוצחים סדרתיים – זהו אפוס סמוראים, שהוא עצמו רימייק לסרט יפני מ-1963 (מייקה חובב רימייקים: ב-2007 עשה רימייק למערבון "Django" בשם "Sukiyaki Western Django", ובפסטיבל קאן האחרון הציג את "Harakiri: Death of a Samurai", רימייק לסרט מ-1962), שהוקרן בפסטיבל ונציה בשנה שעברה.אלים ועסיסי. "13 המתנקשים":

גם סרטו של ג'סי פרץ, "אחינו האידיוט", שווה התעמקות. מדובר בקומדיית אינדי טיפוסית, מהסוג שהציפו את הקולנוע האמריקאי בסוף העשור הקודם, אבל בולטת בעיקר בזכות הקאסט: פול ראד, זואי דשאנל, אליזבת' בנקס, ראשידה ג'ונס וסטיב קוגן. הסרט עצמו מספר על שלוש אחיות הנאלצות להתמודד עם אחיהן הבטלן אך האידיאליסט, שהרגע השתחרר מהכלא, שם ישב בגלל שסחר במריחואנה ובאופן כללי נראה כמו גרסה רזה יותר של "הדוד" מ"ביג ליבובסקי".

סרט מעניין נוסף ברשימה הוא "טבלואיד", של הדוקומנטריסט הגאון ארול מוריס ("ערפל מלחמה"), שמושך בעיקר בזכות הנושא התמוה שלו: חייה של ג'ויס מק'ינאן, מלכת יופי ממדינת וויומינג שבשנות השבעים חטפה, כבלה ולכאורה גם אנסה מיסיונר מורמוני – אך לא הורשעה באונס כי באותן שנים לא היה סעיף לאינוס של גבר בידי אישה. ב-2008 היא משכה בשנית את תשומת ליבה של התקשורת לאחר ששכפלה את הכלב שלה בקוריאה. מעבר לסיפור המוזר, סרטו של מוריס עוסק בעיקר בתרבות הצהובונים והשערוריות המופרכות. כדאי גם לשים לב ל"אשליית מסך" של מתייה אלמריק ("קוואנטום של נחמה") ו"הרג הכרחי" של יז'י סקולימובסקי – עד שבסוף השבוע תיחשף התוכניה המלאה ובאמת תענה על כל השאלות הפתוחות.פסטיבל הקולנוע ירושלים 2011 - כל הפרטים

*#