המירוץ לאוסקר ממשיך: עונת פרסי הקולנוע של 2013 מעלה הילוך

ג'ראד לטו מפגיז, "12 שנים של עבדות" נראה בלתי מנוצח, האחים כהן קיבלו סימן מבשר רעות ורוברט רדפורד בדיכאון. כל הפרטים על הכוכבים שמתחילים להכין את הטוקסידו ושמלות המעצבים, ועל אלו שאת הנאום שלהם כנראה לא נשמע

אור סיגולי, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אור סיגולי, עכבר העיר

מבקרי הקולנוע של ניו יורק היו הראשונים לפרוץ את הסכר בשבוע שעבר, ומאותו הרגע עונת פרסי הקולנוע של סרטי 2013 נכנסה להילוך גבוה. אין יום שבו איזשהו תא מבקרים בארצות הברית לא מפרסם את נבחריו, והדברים קיבלו כבר משנה תוקף עם הכרזת אחד הפרסים החשובים ביותר של התעשייה, פרס איגוד השחקנים.» לסיקור המלא של אוסקר 2014» הסרטים שילהיטו את הדרך לאוסקרכדי להבהיר את המצב צריך לזכור דבר מרכזי אחד: פרסי המבקרים הרבים (ויש עשרות מהם) אינם אינדיקציה רבת משמעות לאוסקר עצמו. הם בעיקר מצמצמים את המרוץ ושופכים אור על המועמדים הבולטים. סרט או שחקן ששולט ביד רמה בבחירות המבקרים איננו זוכה ודאי. בטח לא אלו של גלובוס הזהב (ועל כך בהמשך). הרמז האמיתי לזהות הזוכים מגיע רק מפרסי האיגודים המקצועיים, ולכן כל העיניים היו נשואות אל פרס איגוד השחקנים, הראשון מבין כולם, שמעניק פרסים לשחקנים, שחקניות, פעלולנים, ולצוות המצטיין (המקבילה של האיגוד לפרס הסרט הטוב ביותר).הרשת החברתית בשנת 2010 ו"כוננות עם שחר" בשנה שעברה, היו אלו שנחגגו על ידי המבקרים. הם הפסידו את האוסקר. ויולה דייויס זכתה באין ספור פרסי מבקרים על הופעתה ב"העזרה" בשנת 2011, אבל הפסידה למריל סטריפ. הדוגמאות לכך רבות.

מתיו מק'ונוהי, מאחוריך אחד הדברים היותר מתסכלים הוא שבדרך כלל כל קבוצות המבקרים הרבות עומדות כל שנה מאחורי סרט אחד או שניים בלבד, דבר מה שהופך את בחירתן למחשידות, כי הרי לא יכול להיות שמתוך בנק הסרטים הרחב ישנו רק סרט אחד שאהוב על ידי כולם. למרבה השמחה, השנה נדמה שהיוקרה מחולקת בין יותר סרטים מאי פעם. בשלב הזה אמנם יש מוביל בדעת המבקרים, אבל עוד כשלושה שמזדנבים מאחוריו.12 שנים של עבדות הוכרז בשלב מוקדם, מוקדם מדי יש לציין, כמועמד המוביל לזכייה באוסקר. עם זאת, תחילת העונה הביאה עמה קרטוע קל במרוץ שלו כאשר מבקרי ניו יורק העניקו את פרס הסרט לחלום אמריקאי והמועצה לביקורת קולנוע (National Board of Review) בחרה ב"היא" המסקרן. גם כוח משיכה החל לצבור תאוצה על חשבון הדרמה הקשה לצפייה שביים סטיב מקווין. עם זאת, החשש התפוגג במהרה כאשר "12 שנים של עבדות" הדביק את הפער עם לא מעט תארים שונים, בהם פרסי הסרט, הבימוי, השחקן (צ'ואטל אג'יופור) ושחקנית המשנה (לופיטה ניונגו). תוסיפו לזה ארבע מועמדויות בפרסי איגוד השחקנים ושליטה בלוח המועמדויות של "גלובוס הזהב", ותיווכחו שבנקודת הזמן הזו, הסרט הזה נראה בלתי מנוצח.

אחרים שהשבוע האחרון כנראה הביא חיוך לפניהם הם ג'ארד לטו, שקוטף פרס אחרי פרס על הופעתו כזונת רחוב בבגדי אישה בסרט "מועדון הקונים של דאלאס". בהתחלה היה נדמה שכל תשומת הלב בסרט תופנה דווקא לשחקן הראשי, מתיו מק'ונוהי, אך נדמה  שלטו, בקטגוריית המשנה, מקבל אפילו יותר תשומת לב ממנו. הסרט קיבל מועמדות מפתיעה גם לפרס איגוד השחקנים, כך שכנראה סיכוייו להשתחל לסרט הטוב ביותר באוסקר גבוהים למדי.ג'וליה רוברטס היא עוד מישהי שיצאה מנצחת. עם מועמדות לאיגוד השחקנים ולגלובוס הזהב כשחקנית משנה ב"אוגוסט: מחוז אוסייג'", רוברטס עלולה להצטרף לשחקנית אחרת מהסרט, מועמדת כמעט בטוחה לאוסקר, מריל סטריפ.מרי פופינס מוחה דמעה למעשה, מכאן נדמה שקטגוריית השחקנית הראשית כבר סגורה. זה לא עניין יוצא דופן, אגב. אל סטריפ סביר שיצטרפו קייט בלאנשט ("יסמין הכחולה"), ג'ודי דנץ' ("פילומינה"), אמה תומפסון ("להציל את מר בנקס") וסנדרה בולוק ("כוח משיכה"). כולן זוכות בעברן."היא" וסרטם החדש של האחים כהן, "בתוך לואין דייויס" הראו נוכחות יפה מאוד עד כה, אך השמטתם מפרס הצוות של איגוד השחקנים היא סימן מבשר רעות. בכל 20 השנים בהן הפרס קיים, רק סרט אחד הצליח לזכות בפרס הסרט האוסקר ללא מעומדות בפרס הצוות. זה היה "לב אמיץ" בשנת 1995.ג'ניפר לורנס ("חלום אמריקני"), ברוס דרן ("נברסקה") וטום הנקס ("קפטן פיליפס") גם הם במצב טוב מאוד.

זכתה ליחס של ממש. גרטה גרוויג ב"פרנסס הא" (צילום: מתוך הסרט)לעומתם, יש גם כאלו שהשבוע האחרון לא שיחק לטובתם. בראש ובראשונה זהו רוברט רדפורד, שנדמה היה שאפילו יכול לזכות באוסקר, עד ששמו לא הופיע ברשימת המועמדים של איגוד השחקנים. אלא אם כן יקרה משהו מאוד קיצוני, בזאת תמו סיכויי הזכייה שלו, אם כי מועמדות היא אכן אופציה סבירה ביותר.מייקל פאסבנדר מוזכר לא פעם ולא פעמיים ברשימות מועמדים על הופעת המשנה שלו ב"12 שנים של עבדות" אך ג'ארד לטו וג'יימס גנדולפיני עליו השלום זוכים במקומו. הסרט שהכי נזנח הוא ללא ספק "להציל את מר בנקס", הסיכוי הגדול של אולפני דיסני באוסקר השנה. הסרט, המתאר את תהליך הפקת הסרט "מרי פופינס", איננו נמצא כלל ברדאר מלבד מועמדויות לאמה תומפסון כשחקנית ראשית.

גם פרסי "גלובוס הזהב" נתנו את קולם ברשימת מועמדים ארוכה. הפרס, שמחולק על ידי תא העיתונאים הזרים בהוליווד, כבר מזמן איבד את יכולתו לחזות את זוכי האוסקר, וצומצם לדרגת מסיבה משמחת במיוחד. למועמדים לגלובוס אין הרבה השפעה על האוסקר, אבל אלו שזוכים בפרס יכולים לצבור עוד כמה נקודות על ידי נאום שיקסים את הבוחרים ויקנה להם עוד קולות. באופן צפוי לחלוטין "12 שנים של עבדות" ו"חלום אמריקאי" מובילים את המועמדים לגלובוס, כך שאין מה להתעכב עליו. מילה טובה כן חייבת להיאמר על קטגוריית שחקנית השנה בקומדיה/מחזמר. זו הפעם הראשונה בה גרטה גרוויג הנפלאה קיבלה יחס של ממש על הופעתה ב"פרנסס הא", כמוה ג'ולי דלפי על "לפני חצות", שהגדרתו כקומדיה היא מעט מפוקפקת."המשרת", הסרט המרכזי של אשף האוסקרים הארווי וויינשטין, עוד עלול להפתיע על אף שנשאר מחוץ למועמדים לגלובוס, וזה בזכות הצלחתו באיגוד השחקנים שם קיבל שלוש מועמדויות, כולל אחת לפרס הצוות.

המירוץ עוד ארוך והמאבק יהיה קשה. גם אם "12 שנים של עבדות" מוביל לזכייה בפרס הסרט באוסקר, עדיין אין לנו זוכים בטוחים בפרסי המשחק או התסריט. עינינו כמובן גם עדיין נשואות לפרס הסרט הטוב ביותר בשפה זרה, בו מתמודד "בית לחם" שלנו. עד כה, הסרט הזר שצבר הכי הרבה אזכורים בפרסים השונים הוא "כחול הוא הצבע החם ביותר" תוצרת צרפת. אפשר לנשום לרווחה, הוא אפילו לא מייצג את מדינתו באוסקר, כך שהוא איננו איום.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ