רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ההפסדים והזכיות התמוהים ביותר של האוסקר

ג'וליה רוברטס גונבת לאלן ברסטין את פרס השחקנית, "רוקי" מצליח לגבור על "נהג מונית", סטנלי קובריק מפסיד למחזמר ו"ספוטלייט" לכל הרוחות. מתברר שאנשי האקדמיה לקולנוע לא תמיד עושים את עבודתם נאמנה

תגובות
כשסרט "חשוב" מתמודד, צריך להתכונן להפתעה. "ספוטלייט"
אי־פי

אם האוסקר הוא בעצם מסיבה אחת מאוד ארוכה ומאוד יקרה, מישהו חייב להתעורר יום אחר כך עם האנג-אובר כבד, לתפוס את הראש ולשאול את עצמו "מה לעזאזל קרה?". לפעמים אלה הצופים, לפעמים אלו הזוכים, ויותר מפעם אחת אלו חברי האקדמיה, שמתעוררים בבוקר שאחרי, ומנסים להבין - מה גרם להם לבחור את הזוכים והמפסידים של הטקס האחרון. במהלך 88 שנות אוסקר, הצטברו להן אי אלו פאדיחות של זכיות והפסדים תמוהים. הנה לכם תשעת ההזיות הגדולות של הטקס בתוספת משאלה - בבקשה בלי בחירות תמוהות גם השנה.

» אוסקר 2017 - כל מה שצריך לדעת
» המנחים הכי גדולים של האוסקר
» "מנצ'סטר ליד הים": פלא קולנועי אמיתי
» "לה לה לנד": מאוהב בעצמו
» "שתיקה": יש אלוהים וקוראים לו סקורסזה

אחד הסרטים הגדולים הפסיד לסרט על ג'אז. 

אלן ברסטין מפסידה לג'וליה רוברטס באוסקר 2000

סרט גדול, במאי ענק, ללא אוסקר. "התפוז המכני"
Warner Bros.

זוכרים את "רקוויאם לחלום"? הסרט שהורס את חייו של הצופה למינימום של 24 שעות? זוכרים את התפקיד הבלתי אפשרי של אלן ברסטין בתור האמא שמתמכרת לכדורי הרזיה? זוכרים את מונולוג "המקום הטוב ביותר בשמש" שלה? זוכרים את העיניים המתרוצצות והשיער הכתום ששוברים את הלב? איך אפשר לשכוח. עכשיו תגידו, זוכרים את התפקיד של ג'וליה רוברטס ב"ארין ברוקוביץ'?" הנקודה ברורה. מהי הסיבה למחדל? רוברטס היא אחד הכוכבות הכי גדולות בהוליווד, ולא פעם האישיות מסנוורת את ההישג שעומד על הפרק. קשה לחשוב על מישהו שרטן כשרוברטס גלגלה את צחוקה המפורסם והמדביק על במת האוסקר. רק אחר כך, כשאבק הכוכבים נרגע ושכך, אפשר היה להישיר מבט ולשאול - האם נעשה כאן צדק?סטנלי קובריק מפסיד למחזות זמר ב-1964 ו-1968

לא הרבה יודעים את זה, אבל לסטנלי קובריק עליו השלום היה פסלון. הוא זכה בפרס האפקטים בשנת 1968 על "2001: אודיסיאה בחלל". אבל אחד המאסטרים הלא מעורערים בהיסטוריה של הקולנוע, מעולם לא הצליח לזכות בפרס על בימוי. שניים מסרטיו הקאנוניים ביותר, אותו "2001" ו"ד"ר סטריינג'לאב", שנותרו עד היום יצירות מופת של מדע בדיוני וקומדיה שחורה, בהתאמה, נאלצו לראות איך מחזות זמר אולפניים - שהזמן שעבר טשטש עד לכדי כתם נוסטלגי בלבד ("גברתי הנאווה" ב-64' ו"אוליבר!" ב-68') - לוקחים את הפרס הגדול של הערב. את האוסקר הבא קובריק הפסיד ל"הקשר הצרפתי", שזה עוד איכשהו נסבל. כנראה שעבור האקדמיה, מוטב היה לאמץאת הבידור המיידי והאקפטיבי, ולהתעלם מהקולנוע המאתגר ומעורר המחשבה. זו אגב, לא הייתה פעם האחרונה.

"האזרח קיין" מפסיד את פרס הסרט, הבמאי והצלם ב-1941

"האזרח קיין" נחשב במשך שנים רבות לפסגת הקולנוע האמריקני, אחד הסרטים הכי מצוטטים בהיסטוריה וזה שפתח קריירות מפוארות של עשרות אנשים בתעשייה ההוליוודית. הוא הפסיד את האוסקר, למרבה הפלא, ל"מה יפית עמק נוי" של ג'ון פורד, סרט שסביר שלא ראיתם בחיים.

אחד הסרטים החשובים בהיסטוריה נותר מיותם מפרסים. "האזרח קיין"
Mercury Productions

מעבר להתעלמות בקטגוריות הראשיות, האקדמיה גם הצליחה להפנות את מבטה מהצילום של גרג טולנד ובחרה לתת את הפרס לאותו הסרט של פורד. זאת, למרות עבודת מצלמה ששינתה את פני הקולנוע בשימוש פורץ דרך של עדשות וזוויות נמוכות. "האזרח קיין" התנחם באוסקר התסריט המקורי של אותה שנה. מה שאולי יכול להסביר את המחטף הוא השערורייה הגדולה שעמדה במרכז הפקת הסרט. רנדולף הרסט, המיליונר שדמותו של קיין מבוססת על חייו, ביקש לנטרל את ההפקה בכל מחיר. ייתכן והפרשה מנעה ממנו לקבל את ההערכה שהיה ראוי לה. מצד שני, אולי פשוט יש סרטים שצריכים קצת זמן כדי שהעולם יכיר בגדולתם.ג'ודי הולידיי מנצחת את בטי דיויס וגלוריה סוואנסון ב-1950

"אני מוכנה לקלוז-אפ שלי, מר דה-מיל" ו"הדקו את החגורות. זה הולך להיות לילה סוער" - שניים מהציטוטים המוכרים ביותר בתולדות הקולנוע זכורים בעיקר בגלל השחקניות שאמרו אותם על מסך הכסף. הראשונה היא גלוריה סוואנסון, שגילמה את נורמה דזמונד ב"שדרות סאנסט". השנייה היא בטי דיוויס ב"הכל אודות חווה". שתי הנשים המפוארות הללו, שפרנסו מאז מאות אמני דראג, בהו בג'ודי הולידיי לוקחת מהן את האוסקר ב-1950, על משחקה בקומדיה החביבה (ותו לא) "רק אתמול נולדה". באותה שנה, כבר היו לדיוויס שני אוסקרים על המדף. סוואנסון, למרבה הצער, סיימה את חייה נטולת פסלונים.

"רוקי" לוקח את פרס הסרט הטוב ביותר ב-1976

"רוקי" הוא אחד מהסרטים הכי שובי לב שאנחנו זוכרים. מי לא אוהב את רוקי בלבואה? מי לא התרגש כשהוא רץ מיוזע ומלא נחישות ברחובות פילדלפיה? כל זה טוב ויפה, עד שרואים מי חלקו איתו את רשימת המועמדים של אותה שנה: "כל אנשי הנשיא", "רשת שידור", "Bound for Glory", ועוד סרט אחד, לא בטוח שנתקלתם בו - "נהג מונית" שמו.רוקי הפך ברגע לכל מה שהחלום האמריקני מייצג. בדיוק הפוך מטראביס ביקל או דיאנה כריסטנסן, הדמויות הראשיות של "נהג מונית" ו"רשת שידור", בהתאמה. האוסקר מצא את עצמו אחוז אצל הדמות שגורמת לצופים (ולמצביעים) להרגיש טוב עם עצמם. לא להיפך.

שפטו בעצמכם - האם "רוקי" ראוי לאוסקר?

"אפוקליפסה עכשיו" מפסיד את אוסקר הסרט, הבמאי, התסריט והעריכה ב-1979

כותב שורות אלה משוכנע כבר די הרבה זמן ש"אפוקליפסה עכשיו" הוא הסרט הטוב ביותר בכל הזמנים. הוא לא היחיד שחושב כך, אגב. בשנת 1979, עם זאת, האוסקר הלך ל"קרמר נגד קרמר", סרט נפלא בפני עצמו.

אחד הסרטים הגדולים הפסיד לסרט על ג'אז. "אפוקליפסה עכשיו"
אי־פי

למען האמת, די ברור למה האקדמיה קצה בבמאי הסרט פרנסיס פורד קופולה, אחרי שיצירותיו סחפו את האוסקר פעמיים באותו עשור עם שני סרטי "הסנדק". בינינו, מותר גם לאחרים לזכות מדי פעם. אבל על דבר אחד קשה לסלוח: וולטר מארץ', שעבד בערך מחצית מחייו על עריכת החומרים של "אפוקליפסה עכשיו" לכדי יצירת מופת חד פעמית, הפסיד את האוסקר לראזל-דאזל של "כל הג'אז הזה". האקדמיה מוזמנת לשקול איך לתקן את העוול, ולהעניק למארץ' אוסקר של התנצלות.

"הנהג של מיס דייזי" זוכה באוסקר הסרט הטוב ביותר בלי מועמדות לפרס הבמאי ב-1989

הבחירה ב"הנהג של מיס דייזי" כסרט הטוב ביותר היא ללא ספק אחת הבחירות התמוהות. בכל זאת, אם רוצים לתת את פרס הסרט הטוב ביותר לדרמה ארוכה וחלבית במקום ל"נולד בארבעה ביולי", "ללכת שבי אחריו" או "כף רגלי השמאלית" זה בסדר. ניחא. מה שלא ברור זה איך סרט נבחר כסרט הטוב ביותר בלי שהבמאי שלו, ברוס ברספורד לצורך העניין, נכלל בקטגוריה השמורה לבמאים. אוליבר סטון זכה באוסקר השני שלו באותה שנה בקטגוריית הבמאי הטוב ביותר. האוסקרפילים עדיין מגרדים בראשם במבוכה.

סיפור אנושי מרגש או דרמה ארוכה וחלבית?  הנהג של מיס דייזי

"נפלאות התבונה" זוכה באוסקר הסרט, הבמאי והתסריט ב-2001

כל כך המומים היו אנשים האקדמיה מהזכייה המטופשת של "נפלאות התבונה" בתחילת העשור, שהם קמו ועשו מעשה. את האוסקר הם הזיזו חודש אחורה לפברואר על מנת שלסרטים המועמדים לא יהיה זמן להפציץ בכל כך הרבה יחסי ציבור, שעלולים לטשטש את תפיסתם ושיקול דעתם. "זה לא שאין לנו טעם", הרימו חברי האקדמיה את ידיהם כמגננה, "אלו פשוט יחסי הציבור המרושעים האלה שהשפיעו עלינו".

בטקס עצמו, זכייתו של רון הווארד בפרס הבמאי על אותו סרט, סיפקה את אחת מהתמונות האירוניות ביותר בתולדות האוסקר: ישובים במקומותיהם, מוחאים כפיים בנימוס אל מול הפסדם הטרי, צולמו דיוויד לינץ' ("מלהולנד דרייב") ורוברט אלטמן ("פארק גוספורד"), מהענקים של הקולנוע ושני אוטרים נטולי אוסקרים, מביטים אל הבמה ומבט תמה על פניהם. גם על פנינו.

"ספוטלייט" זוכה בפרס הסרט בלי לגרוף אף פרס נוסף

באמת הצדיק סופת פרסים כזאת? "שייקספיר מאוהב"
יח"צ

איך יודעים שחברי האקדמיה חטאו בבחירה "פוליטקלי קורקטית", והכתירו את הסרט הטוב ביותר רק בגלל "חשיבותו"? המשוואה פשוטה - אם הסרט זכה בפרס הסרט בלי לגרוף ולו פרס אחד נוסף ובנוסף הסרט עוסק בנושא "חשוב" (נגיד כמרים שמתעללים בילדים), אז בוודאי מדובר בסרט שעוד שנים ישאלו "מה, הוא באמת זכה באוסקר?". זה קרה שוב באוסקר 2016.אז כן, "ספוטלייט" המעייף (שלא לומר מרדים) גבר על "האיש שנולד מחדש" שלקח כמעט כל פרס שנתקל בו, והשאיר את הסרט בו אדם הולך מכות עם דב למחוא כפיים בהלם. אגב, לפי זעקות השמחה של צוות "ספוטלייט", גם הם היו די המומים מהזכייה. כמו כולם.

טוענים לכתר ההפסדים והזכיות התמוהות ביותר:

» "שייקספיר מאוהב" מנצח את "להציל את טוראי רייאן" בטקס של 1999.

» "חומות של תקווה" לא זוכה ולו בפרס אחד מתוך שבע מועמדויות שונות, ו"פורסט גאמפ" מנצח אותו ואת "ספרות זולה" האייקוני.

» ג'ניפר הדסון זוכה בפרס שחקנית המשנה ב-2006, בזכות צווחותיה לכל אורך "נערות החלומות".

» "הילדים של מחר" מפסיד את פרס הצילום באותה שנה ממש.

» "התרסקות" איכשהו מצליח לקחת את פרס הסרט הטוב ביותר מ"קפוטה", "לילה טוב ובהצלחה" ו"הר ברוקבק" באוסקר ההזוי של 2005.

» באותו הטקס ממש זוכה ריס ווית'רספון ("הולך בדרכי") בפרס השחקנית על חשבונה של פליסיטי הופמן ("טרנס אמריקה").

» "הסוד שבעיניים" לוקח את פרס הסרט הזר מידיו של "סרט לבן", 2009.

» כמה דקות אחר כך ג'פרי פלצ'ר לוקח את אוסקר התסריט המעובד על "פרשס" במקום "תלוי באוויר" ו"בסוד העניינים".

*#